פרשנותקואליציית נתניהו החדשה: ממשלה עם שישה ראשים
פרשנות
קואליציית נתניהו החדשה: ממשלה עם שישה ראשים
בן גביר, סמוטריץ', דרעי, גולדקנופף וגפני ינווטו את הממשלה החדשה, ונתניהו הפך לבן ערובה. אם חוקי הגיוס, לימודי תורה ועונש מוות למחבלים לא יקודמו - המפלגות לא יתמכו בתקציב והממשלה תיפול. בן גביר יוכל לעכב חוקים אם סמוטריץ לא יעביר לו כסף
ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בסוף השבוע מגלים שראש ממשלה המיועד בנימין נתניהו נכנע והפך לשבוי בידי שותפיו הקואליציוניים: יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ויו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף. ההסכמים הצפויים להיסגר בימים הקרובים עם ש"ס ודגל התורה משקפים אף הם את תלותו של נתניהו בשאר ראשי מפלגות הקואליציה, אריה דרעי ומשה גפני.
עוד בטרם הממשלה החדשה יצאה לדרך נתניהו נאלץ להסכים לתכתיבים של יהדות התורה, עוצמה יהודית והציונות הדתית בדמות מועד תפוגה לממשלתו בסוף מאי 2023 אם חוק עונש מוות למחבלים, חוק הגיוס וחוק יסוד לימוד תורה לא יחוקקו עד למועד זה. המפלגות היתנו את תמיכתן בתקציב המדינה ל־2023 שאותו נדרשת הכנסת לאשר בסוף מאי 2023 בחקיקתם של חוקים אלה. במקום שנתניהו יאיים על המפלגות שאם לא יתמכו בתקציב הכנסת תתפזר לבחירות – והרי אף אחד לא מבטיח להם עתיד ורוד יותר בממשלה הבאה – המצב התהפך: המשך כהונתו תלוי בחקיקתם של חוקים לשביעות רצונם של גולדקנופף, גפני, בן גביר וסמוטריץ'.
נתניהו מקים את ממשלתו השישית כשהוא למעשה ברווז צולע המנווט על ידי ראשי המפלגות. בהסכמים הקואליציוניים, כבל בעצם נתניהו את ידיו מאחורי גבו ונתן למפלגות השותפות לא רק ג'ובים, משרדים ותקציבים אלא גם את האפשרות להשיט את ספינת הממשלה החדשה לפי גחמותיהם.
נתניהו ביקש בשבוע שעבר לחתום על כל ההסכמים הקואליציוניים בטרם יודיע לנשיא "עלה בידי" אבל לא הצליח בכך. מי שכן חתמו – בן גביר, סמוטריץ' וגולדקנופף – ניצחו את נתניהו. מה הפלא שזמן קצר לפני שיחת הטלפון לנשיא מי שצייץ "עלה בידינו" לא היה נתניהו אלא דווקא סמוטריץ'.
ומה עם דרעי וגפני? הם ללא ספק ישיגו שיפורים עד לרגע החתימה. לאחר שהודלף ההסכם הקואליציוני עם אגודת ישראל הזדרזו חברי הכנסת של דגל התורה לשגר מכתב זועם לנתניהו ובו דרישה לפתוח מחדש את כל המו"מ.
ההסכמים הקואליציוניים משרטטים את תוכנית העבודה של הממשלה החדשה לפי תביעותיהם של ראשי המפלגות ונוקבים במפורש בלוחות זמנים לקידום חקיקה בממשלה ובכנסת. כל אחד מראשי המפלגות דאג לנקוב במועד לקבלת ההחלטות בממשלה ובכנסת ליישום הסעיפים בהסכמים הקואליציוניים. אם הדבר לא יקרה לשביעות רצונם – חלקם עלולים ליצור משבר קואליציוני. גורמים המקורבים למו"מ סיפרו כי חלק מהמפלגות שלפו מהבויידם תביעות קואליציוניות ישנות, כי זיהו שנתניהו חלש ועשוי להיענות להם. הם הופתעו שחלק מהתביעות נענה על ידי הליכוד.
בכנסת רווחת הדעה כי נתניהו חילק ג'ובים ותקציבים ונענה לדרישות של השותפים הקואליציוניים והפך בעצם לבן ערובה בידי השותפים מאחר שהוא לחוץ להקמת הקואליציה, בעיקר על מנת לטפל במערכת המשפטית בעיצומו של משפטו המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. הראיה לכך היא שבהסכמים הקואליציוניים עם המפלגות מופיע סעיף שבו הן יקדמו כל הצעת חוק מטעם שר המשפטים (ככל הנראה יהיה זה יריב לוין) במערכת המשפט: המדובר לא רק בחוק פסקת התגברות, אלא גם בשינוי השיטה לבחירת שופטים ובשינויים נוספים.
בן גביר לחץ וקיבל מנתניהו השפעה גדולה במיוחד: הוא ישמש מ"מ יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה ותהיה לו זכות וטו על החלטותיה. המשמעות היא שבן גביר יוכל "להחזיק בגרון" את נתניהו, ושרי הממשלה, באמצעות הטלת וטו על קידום הצעות חוק, בעיקר ממשלתיות, בוועדת השרים. בן גביר התעקש על הווטו כדי ליצור מאזן אימה מול השרים אם לא יממשו תביעותיו ואת ההסכמים עימו. למשל אם שר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ' לא ישחרר כספים לדרישתו או אם לא יתקבלו החלטות שעליהן סוכם בהסכם הקואליציוני.
בממשלתו שהוקמה בשנת 2015 נכנע נתניהו ונתן לאיילת שקד את תיק המשפטים וכך שימשה גם כיו"ר ועדת השרים לחקיקה. יריב לוין מונה למ"מ יו"ר ועדת השרים וניתה לו אפשרות וטו. כעת היוצרות התהפכו: בממשלה החדשה מוזכר לוין כשר המשפטים אך הליכוד יאבד מכוחו לטובת בן גביר בשל אותו הווטו. לבן גביר יהיה גם כוח במינוי שופטים שכן נציג של עוצמה יהודית יכהן בוועדה לבחירת שופטים.
כמו כן לדרישתו של בן גביר יוקם קבינט לביטחון לאומי בראשות נתניהו (שמן הסתם לא יתמיד להגיע) ובן גביר יהיה ממלא מקומו. לקבינט הזה יחויבו להגיע ראשי הגופים הביטחוניים: צה"ל, שב"כ, המוסד והמשטרה. הקבינט לביטחון לאומי יפעל בדומה לקבינט המדיני ביטחוני והמשמעות היא שבן גביר יתווה מדיניות הביטחון הלאומי ויקבל את כל המידע מראשי הגופים הביטחוניים. הקבינט הזה יתווה למשל מדיניות לגבי איסוף כלי נשק בחברה הערבית, התפרעויות של אסירים ביטחוניים ועוד.
בן גביר לא מסתפק ב"חוק בן גביר" שמגביר את סמכויותיו מול מפכ"ל המשטרה, אלא הצליח בהסכם הקואליציוני לבצע ריקון נוסף של סמכויות המפכ"ל והמשטרה באמצעות העברת משמר הגבול למשמר הלאומי, שילחם במשילות ובפרוטקשן. ההחלטה שתוגש לממשלה להסדרת המשמר הלאומי תכלול תרחיש מפורט: מטה ומבנה ארגוני, סמכויות, תקינה, תקציב, (מעבר לתקציב משרד לביטחון לאומי) – והכל בשנת 2023 בבסיס התקציב. במסגרת ההחלטה ינותק מג"ב מהמשטרה והוא יהפוך לשירות עצמאי, במעמד דומה לשב"ס, ויוכפף לבן גביר.
בן גביר הכניס סעיף נוסף להסכם הקואליציוני לפיו הציונות תוגדר כערך עליון. לפי ההסכם, הממשלה תקבע בתוך 30 ימים מהקמתה שהציונות תוגדר כערך ראשון במעלה שמנחה את עיצוב מדיניות המינהל הציבורי. המשמעות היא שההחלטה תחול על תכנון, מכרזים, הקצאת משאבים וזיכיונות בדגש על הנגב והגליל. מעכשיו, בתוכניות מתאר ארציות ומחוזיות כשיש שיקולים הקשורים לאוכלוסיות של ערבים ויהודים, או קביעת גבולות שיפוט של יישוב, השיקול שינחה הוא עידוד והעדפה של האוכלוסיה היהודית.
כמו כן תינתן עדיפות במתן הפטורים בהקצאות קרקע (ליהודים ולדרוזים ציוניים) ומשאבים בדגש על הנגב והגליל ועל מתן הטבות למשרתי המילואים. הממשלה תיזום לתת משקל יתר להחלטה זו, והמינהל הציבורי יפעל ברוח החלטה זו. כל השיקולים בתכנון מכרזים, הטבות ועוד על הנגב והגליל ומשרתי המילואים ייקבעו לפי ערכי הציונות.
עוד עולה מההסכמים הקואליציוניים כי שר השיכון המיועד יצחק גולדקנופף, שמעולם לא שירת בצה"ל, יהיה חבר בקבינט המדיני ביטחוני. גפני וחברי הכנסת של דגל התורה כבר שיגרו לנתניהו מכתב נזעם ודרשו לפתוח את המו"מ מחדש.
גולדקנופף אילץ את נתניהו לבחון פעולות נגד "פרצות מתרבות" במסחר בשבת וכן שנציג הרבנות ישתתף בוועדה למתן היתרי עבודה בשבת, כולל איסור על פעילותו של המכון לרפואה משפטית.
סמוטריץ' הצליח בין היתר להכניס סעיף להסדרת ההתיישבות הצעירה, הסדרת הישיבה בחומש, הקלה של החיים ביהודה ושומרון והעברת המינהל האזרחי לסמכותו.
אריה דרעי, המיועד לכהן כשר הפנים והבריאות, כבר השיג עצמאות מוחלטת בתקציב הבריאות בלי התערבות האוצר. אפשר לסמוך על כל אחד מהשותפים שיידעו ללחוץ על ההדק אם הסעיפים בהסכם לא ימומשו.
