מדוע להקים נאמנות?
מדוע להקים נאמנות?
מבנה משפטי של נאמנות קיים במדינות שונות. חוק הנאמנות 1979 מסדיר את סוגי הנאמנויות, אופן הקמת נאמנות וכללי הפעולה שלה. נאמנות מציעה פתרונות לבעיות אישיות ומשפחתיות ובמיוחד נושאים הקשורים לירושה
הנאמנות (Trust) היא מושג משפטי. הכוונה היא למרקם של יחסים משפטיים לפיהם הלקוח אשר הינו מייסד הנאמנות (Settlor) מעביר בעלות בנכסים לידי נאמן (Trustee) ומעניק לנאמן (או למספר נאמנים) זכויות לפעול בנאמנות על פי כתב נאמנות והחוק.
יובהר, כי מבנה משפטי של הנאמנות איננו "שליחות". דהיינו, הנאמן איננו מחזיק בנכסים עבור הלקוח המקורי ("השולח") אלא עבור "נהנה" (beneficiary) או מספר "נהנים" המוגדרים על ידי מייסד הנאמנות. עם זאת, אין כל מניעה שהלקוח, מייסד הנאמנות, יהיה אחד הנהנים. קיימים עוד מספר הבדלים מהותיים המבדילים בין נאמנות לשליחות.
המיוחד במבנה המשפטי של הנאמנות הוא שניתן לשנות את הנהנים במהלך חיי הנאמנות (בטכניקה משפטית מסוימת) ומייסד הנאמנות יכול גם לקבוע מראש מי יחליף נהנה שהלך לעולמו. שינוי זה איננו כרוך בפרוצדורה משפטית של צו ירושה או צו קיום צוואה. ראוי לציין כי הסדר כזה אינו ישים במקרה של יחסי שליחות.
מוסד הנאמנות הוא מוסד מקובל ולגיטימי מזה מאות בשנים. מקובל לקבוע חמישה סוגים של הנאמנות:
• נאמנות בשיקול דעת של הנאמן (Discretionary Trust) - נאמנות שבה אין נהנים מזוהים, או שיש נהנה קבוע אחד אך צופים שבעתיד יצורפו נהנים נוספים לפי שיקול דעת הנאמן.
• נאמנות עם נהנים מזוהים שלכל נהנה זכות מסוימת קבועה (Fixed Interest Trust).
• נאמנות שבה מוענקות סמכויות מסוימות לצד ג' (כמו הפרוטקטור) על מנת שיוכל לפקח על ניהול הנאמנות ונכסיה.
• נאמנות לצרכי צדקה (Charitable Trust).
• נאמנות לטובת מטרה מסוימת (Purpose Trust), כמו נאמנות המוקמת לצורך תכנון פרויקט מסוים. נאמנות כזאת קיימת לפי חוק הנאמנות בישראל אך לא נמצאת בשימוש רב.
הנאמנות יכולה לשמש למגוון מטרות ולהלן נסקור את העיקריות שבהן
1) דאגה לילדים בעלי מוגבלות
בין אם מדובר במוגבלות פיזית, מנטלית או שכלית, הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים נדרשים להתמודד עם קשיים.
2) דאגה לבני משפחה שקיים חשש כי לא ישמרו על ההון שהופקד בידיהם (מהמר כפייתי, נתון להשפעה עקב לחצים נפשיים, צורך סמים וכו')
פתרון יעיל ובטוח יכול להיות העברת חלק מההון לידי נאמנות שתהווה רשת בטחון עבור בן/בת המשפחה ("הנהנה"), שתשמר קרן בסיסית לרווחתו ושתהיה מוגנת מבזבוז, תביעות וכישלונות עסקיים.
3) פתרון חילופי להסכמי ממון בין בני זוג במיוחד כאשר אחד מבני הזוג קיבל לפני הנישואין או מחזיק בנכסים שירש או קיבל במתנה גם אחרי הנישואין.
4) ארגון ניהול עסק משפחתי והעברה בין-דורית של הבעלות והשליטה בעסק.
5) העברה בין דורית של נכסי המשפחה
העברת רכוש לנאמנות ומתן הנחיות לגבי היקף הכספים שיקבל כל דור ודור יכולה להבטיח מחד אורח חיים מכובד לנהנים השייכים לדור השני אך גם שימור של קרן מספיקה על מנת להבטיח העברה מסוימת לדורות הבאים.
6) הכנה לקראת פרישה וגיל הזהב
אדם יכול עוד בהיותו במלוא כושרו להקים נאמנות שתדאג לרווחתו בתקופה לאחר פרישתו עם בטחון שנכסיו יישמרו למשך ימי חייו. בכך הוא מסיר את הנטל מבני משפחתו ומוודא כי כספו יישמר וישמש על מנת לדאוג לרווחתו לפי צרכיו והוראותיו ולא למטרה אחרת .
7) התמודדות עם דיני ירושה - במדינות שונות קיימים דיני ירושה שונים
כך לדוגמא במדינות בהן שיטת המשפט היא קונטיננטלית, לא ניתן לנשל צאצאים כליל מהירושה. נאמנות יכולה לשמש על מנת להסדיר את נושא הירושה בדרך הרצויה למוריש ובני משפחתו. לדוגמא לגבי עולים מצרפת או גרמניה, בעיקר כאשר יידון על פי מקום המושב או מקום הימצא רכוש המשפחה.
8) נאמנויות למטרות צדקה
נאמנות יכולה לשמש למטרות צדקה ונאמנויות צדקה מקובלות באזורים שונים בעולם המערבי. בנוסף לשימוש בנאמנות ככלי משפטי לניהול נכסים לטובת נזקקים או מטרות צדקה, פקודת מס הכנסה נותנת לנאמנויות צדקה שהוקמו על ידי תושבים זרים הטבות מס מפליגות.
דרכים להקמת נאמנות בישראל על פי חוק הנאמנות:
סעיף 2 לחוק הנאמנות קובע כי "נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש".
• נאמנות על פי חוק – מדובר בכל מערכת יחסים שהיא נאמנותית מטבעה אשר נוצרת ומוסדרת בחוק, קרי – ישנו גורם אשר מופקדים בידיו נכסים ועליו להחזיק ולפעול בהם בהתאם לחוק, כגון מנהל עיזבון, ומפרק חברה.
• נאמנות על פי חוזה – מדובר בכל מערכת יחסים שהיא נאמנותית מטבעה אשר נוצרת ומוסדרת במסגרת חוזה, לרוב בין היוצר לבין הנאמן. נאמנות מסוג זה יכולה להיווצר גם בהתנהגות, אך יחד עם זאת, היא עלולה לעורר קשיים כאשר יש צורך להסדיר העברת רכוש עקב פטירה עקב התנגדות עם דיני הירושה.
• נאמנות פרטית על פי כתב הקדש – מדובר בנאמנות שמטרתה הינה הקדשת נכסים לטובת נהנה/נהנים או למטרה מסוימת, שהקמתה מצריכה פרוצדורה ספציפית המפורטת בסעיף 17 לחוק הנאמנות, והיא מהווה למעשה פעולה משפטית עצמאית של היוצר. בהתאם לחוק, תחילתו של הקדש היא עם העברת השליטה בנכסי ההקדש לידי הנאמן. ראוי לציין כי, כיום אין חובת רישום לגבי הקדש פרטי.
• נאמנות ציבורית על פי כתב הקדש - כל נאמנות שאחת ממטרותיה העיקריות היא מטרה ציבורית נחשבת – להקדש ציבורי, בשונה הקדשים ציבוריים חייבים ברישום אצל רשם ההקדשות.
• נאמנות על פי צוואה - זאת היא החלופה להקדש המוקם בחיי היוצר. ההבדל החשוב הוא שיש צורך לעשות צוואה אשר תכלול בתוכה את התוכן והכללים שיחולו על הנאמנות אשר תוקם לאחר פטירת המצווה. לצוואה יצורף כתב הנאמנות אשר יקבל תוקף משפטי כאשר יינתן צו קיום צוואה.
פרוצדורה לנאמנות על פי צוואה:
על מנת שהנאמנות על פי צוואה תוקם יהיה צורך להשלים הליך משפטי של אישור בית משפט שיתן תוקף לצוואה – "צו קיום צוואה". בהליך זה יהיה מעורב האפוטרופוס הכללי כנציג משרד המשפטים והיו מקרים בהם האפוטרופוס (ולפעמים בית המשפט) ידרוש שינויים מסוימים בתוכן כתב הנאמנות.
סיכום
הנאמנות היא כלי משפטי חשוב ויעיל להשגת מטרות רבות, ביניהן: לדאוג ליוצר ולבני משפחה בעת חיי היוצר ולאחר פטירתו, להגנה על נכסי המשפחה, לניהול הון משפחתי, להעברה בין דורית של נכסים ובמיוחד נכסי עסק משפחתי ולתכנון תרומה לטובת הקהילה.
***
ד”ר אלון קפלן, עו”ד, חבר STEP סטפ, אגודת הנאמנים הבינלאומית, וחבר האקדמיה הבינלאומית לנאמנויות והון משפחתי. אלון חבר בלשכת עורכי הדין בישראל מ-,1970 -בניו יורק מ-1990 ובפרנקפורט מ-2010 בין מייסדי STEP ישראל, שימש כיו”ר הסניף בישראל וכיום מכהן כנשיא הארגון בישראל. הרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב בלימודי תואר שני ומתאם קורס הדיפלומה של STEP בישראל. אלון שימש כיועץ לוועדה למיסוי נאמנויות של רשות המיסים, ערך ספרים בנושאי נאמנות ופרסם מאמרים רבים בתחום הנאמנות והטיפול בהון המשפחתי בכתבי עט מובילים בעולם. אלון חבר במועצת הנאמנים של ארגוןIMPACT ארגון צדקה המעניק מלגות לימוד לחיילים משוחררים. אלון חבר במועצה הבינלאומית של מכון וייצמן.
