ראיוןיו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר: "לא הרגשתי שיש נעליים גדולות של גפני"
ראיון
יו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר: "לא הרגשתי שיש נעליים גדולות של גפני"
כיו"ר ועדת כספים טרי, אלכס קושניר צריך להעביר חוק הסדרים ותקציב לראשונה מ־2018. הוא טוען שאינו חותמת גומי של ליברמן ושלא יגבה “מסי מעבר" מהאוצר, ומגלה מה יקרה לח"כ שיטריל אותו
על שולחן העבודה בלשכתו של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), מונחת ערימה של ספרי תקציב המדינה לשנים 2022-2021, ולצדה עותקים של חוק ההסדרים במשק. מאז מרץ 2018 לא הוגש חומר כזה לוועדת הכספים. קושניר, שנכנס לכנסת רק בספטמבר 2019 ומכהן כיום כראש הוועדה החשובה ביותר בה, לא קורא בימים אלה כמעט שום דבר למעט ספרי התקציב וחוק ההסדרים ואת החומר הנלווה אליהם. בעצם, זו הפעם הראשונה שלו כחבר כנסת וכיו"ר הוועדה לעסוק בתקציב מדינה שנתי, למעט התקציב ההמשכי ל־2020 שאושר לפני שנה בוועדת הכספים ובכנסת, בהיותו חבר בה.
קושניר - שעלה לארץ בגיל 13 יחד עם אמו, ומגיל 14 עבד בעבודות כפיים כדי לעזור בבית - מכיר את תקציב המדינה מהצד השני. קודם בחירתו לכנסת שימש כמנכ"ל משרד הקליטה, וכבר נפגש עם "השטיקים והטריקים" של פקידי האוצר. למרות הוותק הקצר יחסית שלו בבית המחוקקים, בראיון עמו הוא מנסה לשדר שאינו חושש להתעמת עם פקידי האוצר.
אתה כבר למעלה מחודשיים בתפקיד, התחלת אפילו את הדיונים על חוק ההסדרים. מה התרשמותך?
"אני מרגיש המון אחריות. במיוחד עכשיו כשהוועדה מתחילה את דיוני התקציב, אני מבין את גודל המשימה והאחריות כי התקציב מבטא החלטות על החיים של כולנו. הוועדה מקבלת החלטות על כספים מאוד גדולים, רפורמות מבניות בפנסיה, בביטחון פנסיוני, תשתיות, מסים ועוד. צריך לקבל הכרעות עם הרבה מאוד זהירות ומחשבה".
“גפני אינו מודל, אנו רואים את טובת הכלל"
קודמך בתפקיד, משה גפני, כיהן כ־9 שנים בראשות הוועדה. אפשר להניח שלא פשוט להיכנס לנעליים הגדולות שלו.
“לא הרגשתי את הנעליים שלו פה”.
בכל זאת, גפני צבר מוניטין. אתה רואה בו מודל לחיקוי?
“הוא לא מודל לחיקוי. הוא היה יו"ר הרבה שנים, עשה דברים טובים ופחות טובים. הדבר החשוב ביותר הוא שהמציאות השתנתה עם כניסתי לתפקיד ואין יותר ‘מסי מעבר’ מהאוצר לכנסת".
למה הכוונה?
"בוועדה אנחנו מכניסים שינויים בהצעות חוק שמוגשות על ידי משרד האוצר, אבל הדבר לא נעשה בתמורה ל’מס מעבר’ שהאוצר נדרש לשלם עבור ציבור כזה או אחר (קושניר רומז לכך שבתקופת גפני אושרו יוזמות של האוצר בתמורה להקצאת תקציבים לחרדים — צ”ז, ש”ט). אנו רואים את טובת הכלל”.
האופוזיציה מאיימת בדיונים סוערים בתקציב ובחוק ההסדרים.
"יש לי אפס סובלנות לפרובוקציות בוועדה. אנחנו נדון בתקציב ובחוק ההסדרים, נשמע את הדעות של כולם גם אם הן מנוגדות ונקבל את ההחלטות הכי טובות. כל מי שבא לפה ומבזבז לנו את הזמן ימצא את עצמו בחוץ".
3 צפייה בגלריה
שר האוצר אביגדור ליברמן. קושניר: “חוק ההסדרים מאוד חשוב. זו לא רק משימה של ליברמן אלא של כל הכנסת"
(צילום: טל אזולאי)
אתה לא מרגיש שאתם רומסים את האופוזיציה?
"הקואליציה הקודמת אופיינה בלקיחת הרבה מאוד ועדות ושינוי הרכבים. הטענה שאנחנו רומסים את האופוזיציה היא דמגוגיה וניסיון הטרלה. דעתם של כל הח"כים נשמעת בוועדה, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה. כל עוד הח"כים באים לדבר עניינית הם מוזמנים. ביקורת עניניית כן, הטרלה לא".
אתה חבר סיעתו של שר האוצר אביגדור ליברמן ובאופוזיציה טוענים שאתה "חותמת גומי" שלו.
"האופוזיציה מתמחה בהשמצות. בסוף אפשר לבדוק את העובדות. בוועדה שונו לא מעט חוקים שהוגשו על ידי משרד האוצר. ניקח למשל את ‘חוק החל"ת’ שהצלחנו לשפרו עבור אוכלוסיות של נכים ואנשים עם מוגבלויות, בני 67 פלוס ונשים בהיריון. זה לא בא כי אני נמצא בתחרות מול שר האוצר או מול מישהו. אני כאן כדי לראות איך מייעלים ומשפרים את התהליכים. כשמגיע חוק לוועדה, אנחנו בוחנים אם יש דרך לשפרו ומקיימים משא ומתן מול האוצר. צריך לזכור שבסופו של דבר חברי הכנסת הם שמקבלים את ההחלטות”.
ותוכל להפגין שרירים מול ליברמן?
"שרירים מפגינים במכון כושר, כאן אנו עובדים. אין פה הפגנת שרירים. תבחנו את כל החוקים שנכנסו ויצאו מהוועדה לאחר תהליכי עבודה מסודרים מול המשרדים והח"כים בשלושת החודשים האחרונים. בבוא העת, אם יהיו דברים שלא נסכים עליהם - נדבר ונשנה אותם. פוליטיקה זה לא ריאליטי שואו. היחסים בין הכנסת לממשלה אמורים להיות יחסי עבודה תקינים. ברור שהכנסת הריבון והמחוקק אבל אפשר לפתור את הדברים ולא חייבים לפוצץ ולהפגין שרירים".
ועדת הכספים ומשרד האוצר נשלטים בידי מפלגה שאין בה פריימריז. זה נראה לך תקין מבחינה ציבורית?
"אני מרגיש מצוין עם זה. סומך במאה אחוז על שר האוצר. יחסי העבודה בינינו מקצועיים ותקינים. זו לא הפעם הראשונה שמשרד האוצר וראשות ועדת הכספים נמצאים אצל נציגים מאותה המפלגה: כשבנימין נתניהו היה שר אוצר ב־2003, אברהם הירשזון היה ראש הוועדה, ובתקופתו של בייגה שוחט כשר אוצר ח"כ גדליה גל היה יו"ר ועדת הכספים.
“יחסי העבודה עם ליברמן מצוינים. באנו לעבוד וכבר הספקנו הרבה. למשל: העברנו בקריאה ראשונה של חוקי התקציב וההסדרים. חוק ההסדרים הוא ערך מאוד חשוב. זו לא רק משימה של ליברמן אלא של כל הכנסת וכל השירות הציבורי כי זו תוכנית העבודה של המדינה. יש לחוקק את חוק ההסדרים כדי שנוכל לראות את ההשלכות על איכות החיים של הציבור, לסייע לשכבות החלשות ולבצע רפורמות מבניות".
אילו שינויים תנהיג בחוק ההסדרים?
"התחלנו לדון בסעיף של האג"ח המיועדות (כוונת האוצר לבטל את הפרשת אגרות החוב בתשואה של 4.86% לפנסיות, ולהחליף את ההפרשה הזו ברשת ביטחון של 5% תשואה - צ"ז וש"ט). מצד אחד הסובסידיה עולה הרבה כסף ותעלה 20 מיליארד שקל. מצד שני אנחנו חייבים להיות בטוחים שאותה הבטחה של המדינה ל־5% תשואה על 30% מהיקף התיק תהיה ברזל. שרשת הביטחון תהיה מגובה בעוד ביטחונות. יש גם הרבה שאלות טכניות ותפעוליות שדורשות בירור. איך תחושב התשואה? איך תיראה הקרן שתוקם בבנק ישראל? איך מוודאים שהכסף שם לא חשוף לסיכון?”.
“קרן העושר? הבטחות סרק"
הראיון עם קושניר התקיים דקות ספורות לפני דיון נוסף ברפורמת הפנסיה, שבסופו אמר קושניר: "כל עוד יש פערים, לא נוכל לקדם את החוק, וההסכמות חייבות להגיע מול גופי הביצוע של החוק. אני כן שומע הסכמה עקרונית מכלל הגופים לקידום המהלך, ואני בטוח שהאוצר יוכל להגיע לעמק השווה".
מה עוד תרצה לשנות בחוק ההסדרים?
“הנושא של תשלום מוקדם של 30% מתוך שומת מס במחלוקת, לפני שהשומה הוכרעה בבית המשפט. זה נושא שמעורר הרבה שאלות ותהיות. עוד לא הגענו לדון בו ולא יודע מה יהיה. אבל בהחלט זה סעיף מאוד בעייתי, שאותו צריך לבחון".
אבל בעצם עשית מהלך דומה עם רווחי היתר של חברות הגז כשוועדת הכספים קידמה חוק שיאפשר גבייה של מס רווחי יתר עוד קודם לבירור השומה בבית המשפט.
“הטענה הזו הושמעה גם בוועדה, שכאילו אנחנו יוצרים תקדים של גבייה לפני הכרעה, אבל היא לא נכונה. הדיון על מס רווחי יתר הוא שונה. זה מיסוי על הכנסות שנובעות ממשאבי טבע שלנו ושל הילדים שלנו, שם ההתעקשות שלנו ברורה. כאן מדובר באירוע אחר, עסק עם מחזור הכנסות של 30 מיליון שקל ומעלה זה עסק בינוני, זה כבר מעורר קושי”.
אתה מופתע ממיעוט הכספים בקרן העושר של מס רווחי היתר על תגליות הגז?
"אני לא מופתע. ראינו שהיו רווחים, וכסף לא הגיע לקרן. ההבטחות ביחס לקרן העושר במשך הרבה מאוד שנים היו הבטחות סרק. הצעד הזה שעשינו (הפרשות לקרן העושר עם השומה, לפני הבירור בבית המשפט - צ"ז וש"ט) יביא לשינוי משמעותי”.
תתמוך בהטלת אגרת גודש על רכבים בכניסה לגוש דן?
"מדובר בחוק מאוד מורכב, שמכיל בתוכו הרבה מאוד שינוים תשתיתיים. יש לוודא שהכסף שיגיע ליצירת חלופות נכונות בדמות תחבורה ציבורית, להתייחס לפילוח סוגי הרכבים ואיך מתייחסים לרכבים ירוקים. הכיוון בלתי נמנע - זה גם קורה במדינות אחרות אבל יחד עם זה צריך לוודא שאנו קודם כל מחוקקים חוקים ישימים לביצוע. 'חוק המטרו' אמנם התקבל בקריאה הראשונה ופוצל, כך שיחוקק רק בשנה הבאה, אך יקודם יחד עם חוקים נוספים בתחבורה. שלושה קווים של רכבת קלה בגוש דן והשקעה נוספת של הרבה מאוד מיליארדים ברכבות אמורים לשנות את פני התחבורה והגודש ולכן צריך לבחון רפורמה גדולה ולא להתמקד בחוק אחד ספציפי".
”איתי לא מדברים על תקציבי הישיבות"
תתמוך בהטלת מס על משקאות ממותקים?
"כן. יש הרבה מאוד אנשים בישראל שנמצאים בטיפול תרופתי בבתי חולים כי הם חולי סכרת. אנו כמדינה חייבים לוודא שאנו עושים הכל כדי שהציבור יהיה בריא יותר ולכן המס מאוד חשוב".
תתמוך גם במס על שימוש בכלי פלסטיק?
"כן. תסיירו בחופים ובים ותראו כמה מזוהם, מה קורה בשמורות הטבע. אם אני חושב על דור העתיד - חייבים לצמצם השימוש באותם חומרים שלא מתכלים".
תקציבי החינוך החרדי הופחתו, כך עולה מהטיוטה הנוכחית. הגעת לסיכומים עם החרדים?
"יש לי אוזן קשבת לציבור החרדי, ופחות לפוליטיקאים חרדים".
הם מייצגים 12% מהאוכלוסייה.
“זה אתם אומרים, אני שומע הרבה קולות אחרים מהציבור החרדי שרוצה לקחת חלק בשוק התעסוקה, בתרומה למדינה בצה"ל או בשירות לאומי אחר. השינויים הם קודם כל לטובת הציבור החרדי".
חקיקת חוק חינוך ממלכתי חרדי (ממ”ח) על הפרק?
קושניר מנופף בהצעת חוק שמונחת על שולחנו ואומר: "כן, כבר הגשתי הצעת חוק בעניין. היא לא קשורה לתקציב הנוכחי אבל הצעת החוק תחייב רשויות מקומיות להקים ממ"חים. כיום יש רשויות מקומיות - בעיקר חרדיות - שמשיקולים פוליטיים או אחרים לא מאפשרות להקים ממ"ח, למרות שיש ביקוש, בסוף יש הורים לילדים שרוצים לספק לילדים שלהם לימודי ליבה ולהישאר חרדים. הצעת החוק הזו חשובה מאוד בשבילי, אני מקווה ומעריך שהיא תזכה לתמיכה בקואליציה".
כשהחרדים צריכים משהו, למשל הגדלת תקציבי הישיבות, הם פונים אליך?
"איתי לא מדברים על תקציבי ישיבות".
הגעת לאחד התפקידים הכלכליים החשובים במדינה, פוליטיקאים רבים העדיפו אותו על פני תפקיד שר. מה יהיה התפקיד הבא שלך?
"להיות חבר כנסת ויושב ראש ועדה זה מקצוע. הייתי ח"כ באופוזיציה, וכעת אני יו"ר ועדת כספים. אי אפשר ללמוד במלואו את התפקיד תוך פחות משנתיים. יש לי עוד הרבה מה ללמוד ומה לעשות ברשות המחוקקת ואני מתמקד בזה”.
