סגור
יואב גלנט שר ה ביטחון ב סיור ביקור ב מרכז ל אימוני יבשה תרגיל של חטיבת שיריון חטיבה 7 ו גדוד צנחנים 202 היערכות צהל ל מלחמה ב צפון
שר הביטחון יואב גלנט עם חיילים בגבול הצפון. מי אחראי על הסעת החיילים לחזית הצפון (צילום: אריאל חרמוני משרד הבטחון)

פרשנות
משבר התחבורה הציבורית בראש השנה: הממשלה שוב עיוורת למציאות

בישראל ממשיכים ללמוד רק בדרך הקשה ורק כשעומדים מול שוקת שבורה את התוצאות הקשות של טמינת הראש בחול 

משבר התחבורה הציבורית בראש השנה ובשבת הוביל לריטואל הקבוע של זריקת אחריות בין משרדי הממשלה השונים. אך לממד של זריקת האחריות נוסף ממד נוסף ובעייתי יותר, שמאפיין את הממשלה אך גם צה"ל לוקה בו — הכחשת המציאות. בהודעות השונות שיצאו ממשרד התחבורה, מדובר צה"ל ומדובר הליכוד חזרה הטענה כי אין באמת בעיה. הנה, יש שירות הסעות של צה"ל, הצורך מעולם לא עלה, מדובר בקמפיין פוליטי ולראייה ההיסעים של אחים לנשק עומדים ריקים וכן הלאה.
במשרדי הדוברות ויחסי הציבור שכחו שגם אלף פוסטים שנונים לא ישנו את המציאות בשטח. אם אין תחבורה ציבורית ומילואימניקים שזומנו בצו שמונה מתלוננים שאין להם איך להגיע לבסיס אז יש בעיה אמיתית שאף ציוץ מתחכם לא יפתור. ולבעיה הזו יש משמעות ביטחונית של סדרי הכוחות מול האויב ופגיעה אמיתית ביחסי האמון שבין המילואימניק לבין המדינה ששלחה אותו למשימה.
הבעיה הזו כמובן לא נגמרת בתחבורה ציבורית. בתחילת המלחמה הכחישו בכל מקום שיש מחסור בציוד ואמצעי לחימה אצל החיילים, אבל כל מי ששירת ידע שזה נכון. בצה"ל יכולים להכחיש שיש בעיות מוטיבציה אצל מילואימניקים שעשו שירות של 200 יום ויותר — אבל הבעיה קיימת גם אם יכתבו בכל מקום שהחיילים חדורי מטרה (זה גם לא סותר).
הבעיה הזו כמובן רלבנטית גם לספרה הממשלתית. אפילו אם נזלזל בהורדת דירוג האשראי הכפולה - הבעיות הכלכליות שהדו"ח של מודי'ס מצביע עליהן עדיין יהיו קיימות, ואם ימשיכו להחזיק פה 31 משרדים ממשלתיים מנופחים שבראשם עומדים שרים נטולי כישורים אז עוד נתגעגע לדירוג כמו של פרו ותאילנד.
באותה מידה אפשר להתעלם מפצצת הדמוגרפיה הישראלית המתקתקת, אבל זה לא יימנע מאיתנו להתמודד ביום מן הימים עם מציאות שבה חצי מדינה לא יודעת אנגלית ומתמטיקה ולא מתגייסת לצבא וזאת למרות שהאתגרים הביטחוניים והכלכליים רק הולכים וגדלים, ולמרות שהמגזר שנושא בנטל מתקרב לנקודת השבירה.
בסופו של דבר מדינת ישראל תעמוד מול שוקת שבורה ותלמד בדרך הקשה כי לטמון את הראש בחול זה לא פתרון, וכי הקלישאה שאומרת שהשלב הראשון בפתרון הבעיה הוא להכיר בה - נכונה היום כנראה יותר מתמיד. לפני שנה בדיוק זה נגמר באסון, ובינתיים לא נראה שקברניטי המדינה מסיקים מסקנות.