הממשלה אישרה התקציב: תוספת של 55 מיליארד שקל לביטחון, מס הבריאות יעלה מ-2025
הממשלה אישרה התקציב: תוספת של 55 מיליארד שקל לביטחון, מס הבריאות יעלה מ-2025
בין השאר נקבע כי מס הבריאות יעלה ב-0.15%, מדרגות הביטוח הלאומי לא יעודכנו ושיעור המע"מ יעלה ב-1% - וזאת החל מ-2025; הקיצוץ הרוחבי יגדל ל-5%; שיעור הגירעון יעמוד על 6.6%; שרי המחנה הממלכתי התנגדו; מוקדם יותר הוסכם על ביטול הקיצוצים במשרדי הבריאות והביטחון הלאומי, שאף יקבלו תוספת של מיליארד שקל ו-2.3 מיליארד שקל בהתאמה; אושר גם הקיצוץ הדרמטי בתוכניות הסיוע למגזר הערבי
הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנת 2024. בין השאר סוכם על תוספת של 55 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. שישה שרים התנגדו לתקציב: בני גנץ, גדי איזנקוט, חילי טרופר, גדעון סער, יפעת שאשא ביטון מהמחנה הממלכתי; ושר התקשורת שלמה קרעי. התקציב יונח בשבוע הבא על שולחן הכנסת על מנת שתאשרו בקריאה השנייה והשלישית עד ה-20 בפברואר.
שר האוצר ואנשי משרדו הצליחו לשמור על תקרת הגירעון של 6.6%, מה שמבחינתם נחשב להישג שכן היו לחצים רבים במהלך היממה האחרונה. כדי לעמוד ביעד הגירעון הזה נאלצה הממשלה להגדיל את הקיצוץ הרוחבי ל-5% במקום 3% שתוכננו מראש. מרבית ההגדלה בקיצוץ הרוחבי נועדה בדי לממן הגדלה של 2.3 מיליארד שקל בתקציב למשרד לביטחון לאומי עבור השר איתמר בן גביר.
בצד ההכנסות נוסף צעד משמעותי - העלאת מס הבריאות ב-0.15% משנת 2025, צעד שצפוי להניב הכנסות בהיקף של 2 מיליארד שקל בשנה. ההצעה הגיעה דווקא מכיוונו של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, ההצעה נבחנה ביומיים האחרונים ואומצה בסופו של דבר על ידי הפוליטיקאים, לאחר שהוסבר להם כי מדובר בעלות של פחות מ-80 שקל למשק בית בשנה. כמו כן נקבע כי מדרגות הביטוח הלאומי לא יעודכנו ב-2025 בהתאם לשיעור האינפלציה; המשמעות: יותר מבוטחים ישלמו דמי ביטוח לאומי גבוהים יותר. עוד כוללת ההצעה, כפי כבר פורסם - את העלאת המע"מ ב-1% החל מ-2025 (מ-17% ל-18%).
במהלך היום דיווחו שרים רבים על ביטולי הקיצוצים שלהם. עם זאת באוצר מעריכים כי אחרי ביטול הקיצוצים בעקבות הדרישות השונות של השרים, כלל ההפחתות ירדו מ-3.6 מיליארד לכ-3 מיליארד שקל
בין הקיצוצים יש הפחתה של בין 2.3 ל-2.5 מיליארד שקל בכספים הקואלציוניים העומדים על 8 מיליארד שקל. אבל בניכוי הכספים הקואליציוניים למערכת הבריאות (675 מיליון שקל), ולמשרד לביטחון לאומי (880 מיליון שקל) - אז הקיצוץ בפועל בכספים הקואליציוניים הסקטוריאליים עומד על 945 מיליון שקל, כלומר 11.8% מהסכום הכולל.
עד נקבע כי משרדה של השרה אורית סטרוק למשימות לאומיות קוצץ ב-280 מיליון שקל, וכי יבוטלו תוספות לחינוך החרדי ולישיבות בהיקף של כ-750 מיליון שקל.
הצעת התקציב כוללת מעטפת שלימה למילואימניקים, ללוחמים ולבני משפחותיהם בהיקף של 9 מיליארד שקל (תוכנית "מתגייסים למילואים"). בנוסף - מיליארדי שקלים לחיזוק החזית האזרחית בצעדים כמו המשך טיפול במפונים, הגדלת קרן מס רכוש ב- 3 מיליארד שקל, תגבור תקציב רשויות מקומיות קולטות מפונים, תוכניות האצה לנדל"ן והייטק ועוד.
מוקדם יותר היום יו"ר ש"ס אריה דרעי, יחד עם שר הבריאות אריאל בוסו ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, הצליח לבטל את הקיצוץ המתוכנן של 350 מיליון שקל במשרד הבריאות ולהשיג תוספת של כמיליארד שקל. דרעי, שהיה שר בריאות לתקופה קצרה בתחילת הקדנציה ואינו מכהן בממשלה, היה מעורב אישית ולחץ על האוצר להגדיל הסכום על מנת למנוע פגיעה בבריאות הנפש, סל התרופות ועוד.
התוספת התקציבית למשרד הפנים השנה כוללת בין היתר : 200 מיליון שקל סיוע לכלל הרשויות המקומיות, 150 מיליון שקל לשיפוי ארנונה למפונים, 110 מיליון שקל לרשויות בצפון שתושביהן פונו עקב המצב הביטחוני ו-100 מיליון שקל לרשויות שקלטו מפונים מאיזורי הלחימה. בנוסף הועברו 100 מיליון שקל לרשויות יעודיות ועוד מעל 50 מיליון שקל לפעיליויות ופרוייקטים בתחום החירום.
בתוך כך, למרות החסר הגבוה בתקציב לא נסגרו משרדי ממשלה מיותרים. השר עמיחי שיקלי (ליכוד) התפטר בשבוע שעבר מתפקידו כשר לשיוויון חברתי אך נשאר כשר התפוצות המופקד גם על ההסברה. המשרד לשיוויון חברתי יועבר לאחריותה של השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן. המשרד לקידום מעמד האישה יסגר, והרשות לקידום מעמד האישה תועבר למשרד ראש הממשלה.
כאמור, גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הצליח לבטל את הקיצוץ המתוכנן של 469 מיליון שקל במשרדו, ואף השיג תוספת של 2.3 מיליארד שקל. בן גביר אמר כי השיג "תוספת תקציב משמעותית למערכי הלחימה של המשטרה, אשר הוכיחה ב-7 באוקטובר כמה חשוב שתיהיה לנו משטרה חזקה שיש לה את כל האמצעים להגן על מדינת ישראל, כמו גם למערך הכבאות וההצלה ושירות בתי סוהר שיהיו יעילים ואפקטיביים".
הקיצוץ בהשכלה הגבוהה יבוטל
שר החינוך יואב קיש עזב את ישיבת התקציב הלילה בזעם לאחר שמשרד האוצר דרש לקצץ בתקציב משרד החינוך 860 מיליון שקל, חלקם בתקציב השעות הגמיש של מנהלי המחוזות וחלקם בתקציב הפעולות הגמיש של המשרד. בסופו של דבר סוכם על קיצוץ של 300 מיליון שקל, כשלמשרד יינתן שיקול הדעת היכן לקצץ. כמו כן, יתווספו 280 מיליון שקל למימון חינוך לתלמידים המפונים - 180 מיליון שקל לילדי הצפון ו-100 מיליון שקל לילדי הדרום. על התקציב למימון החינוך לילדים החוזרים לעוטף מתנהל משא ומתן בין משרד החינוך למנהלת תקומה. לא יהיו פיטורי מורים.
כמו כן, סמוטריץ' וקיש הסכימו לבטל את הקיצוץ של 200 מיליון שקל בתקציב ההשכלה הגבוהה (אחרי שכבר הופחתו 550 מיליון שקל בשורת קיצוצים רוחביים), אבל הוחלט על צעד מאיים הרבה יותר מבחינת ההשכלה הגבוהה: הקמת ועדה בין-משרדית שתבדוק את מודל התקצוב של המוסדות להשכלה גבוהה. קיש הסביר ש"המודל לא נבדק כבר 50 שנה". גם לקיש וגם לסמוטריץ' יש עימותים קשים עם מערכת ההשכלה הגבוהה, והמהלך צפוי להיתפס באקדמיה כאיום קיומי ופגיעה קשה בעצמאותה.
דיכטר הצליח לשמור על סמכויות משרדו
שר החקלאות אבי דיכטר ואנשי משרדו הצליחו להדוף את מרבית הגזירות על החקלאות: סוכם שהקיצוץ בתקציב המשרד יופחת מ-860 מיליון שקל ל-280 מיליון שקל.
במסגרת ההסכם, יוקצו 270 מיליון שקל לתמיכה בחקלאים. כמו כן, דיכטר הצליח לבטל קיצוץ רחב של 320 משרות עובדים במצבת כוח האדם. לאחר דיונים ממושכים, הוחלט להשאיר רק קיצוץ של 142 תקנים בלתי מאוישים בפריסה ל-3 שנים.
עוד סוכם כי גופי הרגולציה שהיו אמורים לעבוד למשרד הכלכלה, בכלל זה השירותים הווטרינריים והשירותים להגנת הצומח, יישארו במשרד החקלאות. בנוסף, סגירת סניפי המחוזות של משרד החקלאות תבוטל, כמו גם הקיצוץ ביחידה המרכזית לאכיפה וחקירות במשרד (יחידת הפיצו"ח), הפועלת לפיקוח על מעבר תוצרת חקלאית מהרשות הפלסטינית למדינת ישראל ומניעת העברת תוצרת חקלאית אסורה. יחידת המדען הראשי במשרד הייתה אמורה לאבד את כל התקנים שלה ופעילותה הייתה אמורה לעבור לקרן חדשה - אך גם זה יבוטל.
כמו כן, סוכם כי משרד החקלאות בשיתוף משרד האוצר יבחנו שוב את סוגיית התמיכה בחקלאים שנפגעו משתי הפחתות המכס על תוצרת חקלאית ויביאו למתכונת תמיכות כספיות ישירות בחקלאים שנפגעו. בנוסף, משרד החקלאות ומשרד האוצר ייזמו מהלך רב-שנתי בהובלת רשות המים, במסגרתו מדיניות הקצאת המים לחקלאות תהיה נדיבה יותר מזו הקיימת כיום.
רפורמת התעריפים של רגב לא תבוטל
גם שרת התחבורה מירי רגב הגיעה להסכמות עם האוצר. בין היתר הוסכם כי הרפורמה של רגב בתעריפי התחבורה הציבורית, שנועדה להחליף את הרפורמה של קודמתה מרב מיכאלי, תתוקצב. בנוסף, יתוקצבו שורת פרויקטים תחבורתיים בערי הפריפריה וכן הקמת מסילת הרכבת מקריית שמונה לאילת. עוד יישמרו התקציבים המיועדים לשיקום כבישים מסוכנים בפריפריה ובמרכז, לצד תקציב ייעודי לטובת שיקום ושדרוג תשתיות התחבורה ביישובי העוטף. סוכם כי כלל חברות התשתית של משרדה ישאו בנטל התקציבי ויתרמו מהתקציב הארגוני שלהן מאות מיליוני שקלים.
מטעמו של סמוטריץ' נמסר אחרי אישור התקציב: "שינינו את סדרי העדיפויות כדי שידע כל מילואמניק וכל לוחם ותדע משפחתו שיש ממשלה שעומדת מאחוריו ודואגת לו למעטפת שלמה. אנחנו לא נרפה מהדאגה שלנו אליהם כי זו חובתינו והם המנוע של העם הזה".
סיעת המחנה הממלכתי מסרה כי "ראוי היה אם בפתח הישיבה היו מכריזים כל השרים על מהלכים שיציגו דוגמה אישית לציבור, לפני שאנו דנים בצעדים שיכבידו עליו. אנו דורשים הקטנה משמעותית של משרדי הממשלה, הקפאת החוק הנורבגי ושכר ח"כים וקיצוץ משמעותי בכספים הקואליציוניים". לטענת הסיעה: "התוכנית שהוצגה אינה משקיעה מספיק במנועי צמיחה וחמור מכך - היא אינה משקפת שינוי סדר עדיפויות יסודי נדרש ומתעלמת מההשלכות הכבדות של המלחמה".
קיצוץ בתוכניות הסיוע למגזר הערבי
תקציב הממשלה אושר ללא כל שינוי בקיצוץ הדרמטי בתוכניות הסיוע למגזר הערבי. מדובר בתוכנית ללוחמה בפשיעה ובאלימות, בתוכנית הפיתוח של החברה הערבית ובתוכנית הפיתוח של החברה הבדואית. מדובר בקיצוץ של 15% בנוסף לקיצוץ הרוחבי של 5% והפחתה של 500 מיליון שקל בשלוש שנים לרשויות המקומיות הערביות. הקיצוץ מוערך במינימום ב-5.5 מיליארד שקל בשלוש השנים הקרובות. הוא בוצע למרות אזהרות קשות של גורמי הביטחון שתוצאות הזנחת המאבק בפשיעה והגברת העוני בחברה הערבית עלולות לגרום בעתיד למהומות קשות, כולל שימוש בכמויות הנשק אדירות שמרוכזות שם.
ארגון יוזמת אברהם הגדיר את הקיצוץ כ"חוסר אחריות משווע שעלול להחזיר אותנו שנים אחורה". גורמים שמקורבים למשא ומתן דיווחו שהייתה בממשלה נכונות לפשרה כולל של ראש הממשלה בנימין נתניהו אך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טרפד אותה. עכשיו טעון הקיצוץ אישור בוועדת הכספים של הכנסת.
בתוך כך, ועד ראשי הרשויות הערביות מסר ש"החלטת הממשלה, בניגוד להמלצות של כל גורמי המקצוע בנושא תקציב החברה הערבית היא בעצם החלטה של הממשלה לוותר על החברה הערבית - מדובר בחוסר אחריות ובחוסר ראייה אסטרטגית של הממשלה ובפגיעה ממוקדת וקשה בחברה הערבית. נפעל בכדי שחברי הכנסת יצילו את המדינה מההחלטה הנוראית שעברה, ובכך נתרכז בשבועות הקרובים".
