בלעדיהקרב על בחינות הלשכה: ריגול עסקי וחפרפרות
בלעדי
הקרב על בחינות הלשכה: ריגול עסקי וחפרפרות
לויירס, השחקנית החדשה בשוק ההכנה לבחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין, תובעת מיליון שקל מנבו־המתמחה הוותיקה, בשל שורת מהלכים אגרסיביים שנועדו לטענתה לשמר את המונופול שלה
ריגול עסקי, הפעלת "סוס טרויאני" כדי לשאוב מידע, התחזות למתמחה במשפטים, שליחת מועמדים פיקטיביים לעבודה, העתקת ספרי לימוד, תמחור טורפני והשמצות - הן רק חלק מהטענות שבלב תביעה שהוגשה בשבוע שעבר לבית משפט השלום בתל אביב, המתארת קרב יצרי במיוחד בשוק ההכנה לבחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין.
התובעת היא חברת "לויירס" (Lawyers), שהקימו לפני שנתיים עו"ד רועי ביטון, חבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, ועו"ד אריקה סלומון וסר, לשעבר מנכ"לית מחוז ת"א של הלשכה. זאת במטרה להתחרות במובילת השוק, "המתמחה", שבבעלות נבו הוצאה לאור. נבו רכשה ב־2020 את "המתמחה" מהחברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין. העסקה עוררה ביקורת רבה בתוך לשכת עורכי הדין והחברה הכלכלית על אודות "מכירת נכס אסטרטגי בנזיד עדשים". בכך הפכה למעשה נבו למעין מונופול בתחום ההכנה לבחינות הלשכה בתור "שחקנית אחת ויחידה בשוק קורסי ההכנה", כפי שמתארת לויירס בכתב התביעה שהוגש באמצעות משרד עורכי הדין עמר, רייטר, ז'אן, שוכטוביץ ושות'.
לויירס מתארת בתביעה כיצד לאחר שאחוזי המעבר צנחו ל־43% בעקבות רפורמה בבחינה, היא השקיעה במשך שלוש שנים משאבים במחקר ופיתוח שיטות לימוד ייחודיות, עד שב־2021 פתחה את קורס ההכנה הראשון שלה. אולם, לטענת לויירס בתביעה, "העובדה שלשוק ההכנה לבחינות ההסמכה נכנסה שחקנית חדשה, שהחליטה להתחרות במונופול של נבו, לא נשאה חן בעיני נבו, וזו החליטה לעשות את כל מה שנדרש, ולנקוט בכל האמצעים האפשריים, כשרים ובלתי כשרים, לצורך פגיעה במתחרה החדשה שלה, בין היתר תוך שלילת היתרון התחרותי המרכזי שלה - שיטות הלימוד המתקדמות שלה, שיושמו על ידה בקורסים שלה, בספרי הלימוד, ובמערכת הלימוד החדשה שלה". היא תובעת מנבו מיליון שקלים ובנוסף מבקשת מבית המשפט לתת הצהרה לפיה פעולותיה של נבו כנגדה נעשו שלא כדין.
בכתב התביעה מתארת לויירס את מה שהיא מכנה "התנהלות דורסנית ופסולה" שבה לכאורה נבו נוקטת במטרה לשמר את המונופול שלה ולחסום תחרות מצידה ואת האופן שבו נבו העתיקה לכאורה מספריה של לויירס את שיטות הלימוד שלה. נפרט על כך בהמשך. הסיפור המטריד ביותר בכתב התביעה - ובגינו הגישה לויירס גם תלונה במשטרה על התחזות - נוגע בניסיון ריגול עסקי מצידה, שנדמה כי חרג מהגבול המקובל.
על פי התביעה ועל פי מסמכים והקלטות שבידי "כלכליסט", עולה כי במהלך השנה נבו שלחה בחורה צעירה, בתה של מנהלת תחום ייעוץ והכוונה ב"המתמחה", להירשם לקורס ההכנה של לויירס. אותה צעירה, שהיתה בכלל חיילת משוחררת, הציגה את עצמה בכחש כמתמחה במשפטים המסיימת את לימודיה באוניברסיטת רייכמן ומתכוננת לבחינות הלשכה. היא נרשמה לקורס, שנעשה באופן מקוון (תמורת 4,900 שקלים) וקיבלה שם משתמש וסיסמה, שאפשרו לה גישה למערכות הלימודים ולספרים של לויירס. בכתב התביעה מתואר כיצד נבו ניצלה לכאורה את השתלת אותה צעירה מתחזה כדי לחדור למערכות ולחומרים של לויירס ולדלות מידע רב על הקורס שלה ולהעתיק ממנה את שיטות הלימוד שלה. לדבריה, שאיבת מידע זו נעשתה שלא כדין.
לטענת לויירס, אף שהתלמידה חתמה על תקנון האוסר עליה להעתיק חומרים מהאתר, בדיעבד התגלה כי במשך חודשיים וחצי בוצע באמצעות שם המשתמש והסיסמה שלה "חריש עמוק של מערכות הלימוד של לויירס", כאשר דרך היוזר שלה בוצעו מעל ל־3,000 כניסות לדפים במערכת של לויירס מיותר מ־30 כתובות IP שונות ובאזורים שונים. לטענת לויירס, מדובר בכניסות שביצעו אנשיה של חברת נבו.
לא מדובר בהשערה אלא ב"תפיסה על חם" של ניסיון הריגול העסקי הזה, שנעשה בחובבנות: בשלב מסוים פנתה אל לויירס אחותה של הצעירה, הזדהתה כאמה, וביקשה מהחונך בקורס לקבל עותק מהספר "דין וסדר" שהשיקה לויירס זמן קצר לפני כן (לאחר שהתלמידה לא נכחה במפגש הפרונטלי שבו הוא חולק). סוכם שהתלמידה תשלח למשרדי לויירס שליח לאסוף את הספר. מאוחר יותר נציגת חברת השליחויות יצרה קשר עם אותו עובד לויירס ואמרה שהשליח בדרך לאסוף משלוח עבור איתי פירני. השם הזה עורר את חשדו, שהרי מדובר במנכ"ל "המתמחה" של חברת נבו המתחרה. כעבור זמן קצר החשד התאמת כאשר חברת השליחויות שלחה לו מסרון עם מספר מעקב אחר השליחות, ושם המזמין: "נבו הוצאה לאור". כשהוא ניסה לברר את פשר הדבר עם התלמידה הצעירה היא ניתקה את השיחה. רק אז בדקו בלויירס את חשבנות התלמידה ברשתות החברתיות ועלו על כך שהיא כלל לא מתמחה במשפטים, ושהיא בתה של מנהלת בכירה בחברה המתחרה. חוקר פרטי מטעם לויירס אסף חומרים מתועדים נוספים על אודות ה"מבצע אותו הניעה נבו לחדור למערכות ולקורס של לויירס", וכלל החומר הועבר למשטרה.
נבו שלחה בחורה צעירה להירשם לקורס ההכנה של לויירס. אותה צעירה, שהיתה בכלל חיילת משוחררת, הציגה את עצמה בכחש כמתמחה במשפטים
במכתב בטרם הגשת התביעה לויירס כתבה לנבו שמדובר ב"ניסיון לגזול באופן בלתי הוגן תוך עשיית שימוש בריגול תעשייתי מחפיר את הסודות המסחריים ושאר זכויות הקניין הרוחני" שלה. במכתב תגובה של נבו היא טענה שאין כל מגבלה על רכישת שירותים מלויירס (כמו רישום לקורס), הכחישה שהעתיקה תכנים והפרה זכויות יוצרים, וטענה שלויירס היא זו אשר העתיקה תחילה ממנה.
כעת בתביעה לויירס מנסה להראות כיצד נבו העתיקה ממנה לכאורה את "שיטות הלימוד שהיא מיישמת בקורס שלה, תוך שימוש במידע שהושג באמצעות ה'סוס הטרויאני' ששלחה". כך למשל, נטען, נבו שינתה את שיטת עדכון עדכוני החקיקה שלה ביוני השנה, "ופשוט העתיקה אותה מלויירס, תוך שימוש בגישה שניתנה לה למערכות הלימוד של לויירס" — כאשר העדכון של נבו נעשה שלושה ימים בלבד לאחר העדכון של לויירס. עוד היא טוענת שבעקבות החדירה למערכות לויירס, נבו הוסיפה שלב לימוד נוסף לקורס שלה, במתכונת דומה לזו הקיימת במערכות הלמידה האקטיבית שלה, ערכה שינויים במערכות התרגול והעתיקה ממנה סוג שלם של תרגילים, שאליהם נחשפה דרך "הסוס הטרויאני" שהשתילה בקרבה. בתביעה מציינת לויירס דוגמאות נוספות להעתקת השיטות שבהן נכתבו ספרי הלימוד שלה, מהלך שלטענתה החל כבר בשנת 2021.
מהתביעה עולה שהשימוש באותה צעירה שהתחזתה למתמחה, לא היתה פעולת הריגול העסקי היחידה. בין השאר נטען כי נבו שלחה אל לויירס בתקופה שבה גייסה עובדים לאחר הקמתה עובדים שלה כדי שיציגו את עצמם כמועמדים לעבודה בלויירס, ובמסגרת ראיונות הקבלה ינסו לדלות ממנה כמה שיותר מידע בנוגע לפעילותה המסחרית. במהלך ראיונות אלו, נטען, נהגו המועמדים "לשאול באופן שיטתי" שאלות על אופן פיתוח שיטות הלימוד של לויירס, מספר התלמידים שיגיעו ללמוד בקורסים, מוסדות הלימוד מהם יגיעו, ועוד. בדיעבד התברר שכל אותם עובדים שהתבשרו שהתקבלו לעבודה הודיעו ששינו את דעתם והמשיכו לעבוד בנבו. בנוסף נטען בתביעה שנבו פנתה כמעט לכל עובדי לויירס בהצעות עבודה, "כולל עובדים שאין לה שום סיבה עניינית להעסיק אותם", גם כן במטרה לדלות מהם מידע על שיטות הלימוד ולפגוע כך בלויירס.
עוד טוענת לויירס, שנבו מעסיקה בעלי תפקידים בפקולטות למשפטים בכמה מוסדות, "אשר תחת חזות אובייקטיבית כביכול, משדלים סטודנטים לבחור בקורס שלה, תוך הפצת בדותות והשמצות כנגד לויירס". בנוסף נטען שנבו מעניקה הנחות או פטור מתשלום למשרדי עורכי דין שמעסיקים מתמחים בעבור שימוש באתר מאגר המידע המשפטי של נבו, כדי שאלו יפנו את המתמחים שלהם לרכוש את קורס ההכנה שלה.
כמו כן טוענת לויירס שנבו "נוקטת בשיטה פסולה של תמחור טורפני שבמסגרתו היא נתנה ‘יד חופשית’ לסוכני המכירות שלה להציע הנחות הפסדיות, המגיעות לגובה 70%־80% מהמחיר המלא, ללקוחות שמתלבטים בין הקורס שלה לבין הקורס של לויירס - "מחירים שמטרתם לחסל את התחרות בשוק", טוענת לויירס, ומוסיפה כי זו רק "דוגמה להתנהלותה של נבו כמונופול דורסני המבקש לפגוע שלא כדין ביריבו".
מנבו־המתמחה נמסר בתגובה: "מדובר בתביעה שכל מטרתה היא שיווקית־יחצ"נית כדי למתג את התובעת כאילו היא כה מוצלחת עד שהחברה המובילה, המצליחה, הוותיקה והידועה בשוק - חברת נבו־המתמחה - תעתיק ממנה את שיטות הלימוד שלה. יש להצר על כך שחברה שמתיימרת ללמד ולחנך את הדור הבא של עורכי הדין מגישה תביעה כה מופרכת המהווה גם שימוש לרעה בהליכי משפט. נבו־המתמחה תגיש את תשובתה לתביעה לבית המשפט והדברים יתבררו במהלך ההליך".
