דו"ח העוני האלטרנטיבי: משפחה צריכה 3,100 שקל מעל לקו העוני לשם קיום מינימלי
דו"ח העוני האלטרנטיבי: משפחה צריכה 3,100 שקל מעל לקו העוני לשם קיום מינימלי
הדו"ח של ארגון לתת חישב לראשונה עלות מחיה מינימלית שעומדת 12,900 שקל למשפחה של ארבע נפשות. המשמעות: גם שתי משכורות מינימום של 5,570 שקל לא יביאו לקיום מינימלי. 20% מהאוכלוסייה: ירדנו בהכנסות במלחמה
עלות המחיה הבסיסית המינימלית צריכה להיות גבוהה ב-32% מקו העוני שמחשב הביטוח הלאומי. המשמעות היא שלמשפחה שנמצאת ממש מעל קו העוני דרושה הכנסה של עוד 3,100 שקל - כך עולה מדו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת שמתפרסם היום ומגדיר קו עוני אלטרנטיבי ככזה שמתחתיו אין למשפחה די כסף להוצאות הקיום הבסיסיות.
השאלה מהי עלות מחיה בסיסית מעסיקה רבות את מערכות הרווחה והמשפט. זאת בין היתר כי ממנה עלולות להיגזר שאלות כמו מהי עלות סיוע מינימלית שהמדינה צריכה להעניק או מה ההכנסה המינימלית שיש להשאיר לפושט רגל. דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת מציע אומדן של ההוצאה הזו. האומדן פותח על ידי קבוצת Social Finance Israel) SFI) בשיתוף מחלקת המחקר של ארגון לתת. הצעה קודמת לחישוב עלות מחיה מינימלית הופיעה ב-2015 בדו"ח ועדת חריס לבדיקת הליך ההפטר בפשיטת הרגל, אך לא הפכה לתקן מחייב.
על פי התחשיב שפיתחה לתת עלות המחיה המינימלית עומדת על 5,100 שקל לנפש (כלומר אדם שחי לבד), בעוד קו העוני עומד על 3,850 שקל לנפש, כלומר דרושים עוד 1,250 שקל לקיום בסיסי. עלות הקיום המינימלי למשפחה של ארבע נפשות, שני מבוגרים ושני ילדים, עומדת על 12,950 שקל, 3,100 שקל יותר מקו העוני שעומד על 9,850 שקל. זהו פער של 32%.
העלות חושבה על סמך הוצאות הכרחיות בסיסיות דוגמת עלויות חובה בגנים ובתי ספר, עלות ביטוח בריאות בסיסי, ההוצאה על ביגוד הנהוגה בחמישונים הנמוכים ועוד. אחת המשמעויות של התחשיב היא שמשפחה ששני המבוגרים בה משתכרים שכר מינימום בסיסי של 5,570 שקל לא תגיע לעלות מחיה בסיסית.
חמישית (20%) מהציבור מעידים שהכנסתם נפגעה כבר מתחילת המלחמה במידה רבה או רבה מאוד. במסגרת דו"ח העוני האלטרנטיבי נטען, כי 46% מהציבור חוששים שיתדרדרו למצוקה כלכלית בעקבות המלחמה.
במקביל ערכה לתת סקר בין מנהלי עמותות סיוע במזון בנובמבר. 100% ממנהלי העמותות ציינו כי לא קיבלו סיוע כלשהו מהממשלה מאז פרוץ המלחמה, זאת על אף שבמהלך המלחמה העמותות הגדילו את כמות המשפחות הנתמכות ב-58%.
לתת היא ארגון גג של כ-210 עמותות סיוע במזון הפועלות ב-125 יישובים. חלק מדו"ח העוני הוא מחקר שנערך בקרב כ-1,400 נתמכי סיוע ומעיד על המצב הכלכלי בקרב משפחות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי. השנה התגלתה הידרדרות קשה. שיעור נתמכי הסיוע שהיה להם חובות זינק מ-60% ב-2022 ל-82% ב-2023. שיעור זה גבוה פי 2.6 מהאוכלוסייה הכללית (32%) ואפילו משנת הקורונה 2020.
62% מנתמכי הסיוע מעידים כי מצבם הכלכלי הורע בשנה שחלפה. 79% מהנתמכים העידו שהאוכל שקנו לא הספיק ולא היה להם מספיק כסף לקנות יותר. 51%, כמחצית מהנתמכים שבביתם יש פעוטות, נאלצו לוותר על תחליפי חלב או לתת פחות מהכמות המומלצת.
מנכ"ל לתת עו"ד ערן וינטרוב אומר ש"נכנסנו למלחמה אחרי כמה שנים קשות מאוד מבחינת כלכלית, כאשר יוקר מחיה בשמיים והאינפלציה גבוהה וישראל במקום השני בעוני ב-OECD". לדבריו, "כאשר הוצאות המלחמה נאמדות ב-200 מיליארד שקל ולאור המיתון, צפוי שיועמקו הפערים החברתיים, יתווספו אלפי משפחות לעוני והמצב של מי שנכנס למלחמה בעוני יחמיר ויעמיק. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה פגיעה כזו בערך הערבות ההדדית והתקציב חייב לכלול סיוע לצרכים הבסיסיים ולביטחון תזונתי".
לתת לא פרסמה השנה את מדד העוני הרב ממדי. בניגוד לביטוח הלאומי המפרסם את דו"ח העוני כמקובל בעולם רק על סמך הכנסות, מדד העוני הרב ממדי מתייחס גם להוצאות כלומר למחסור בצרכים בסיסיים. על פי המדד, בשנת 2022 חיו בעוני 27.8% מהנפשות (2.6 מיליון), 38.6% מהילדים ו- 23.3% ממשקי הבית. הסיבות לאי הפרסום השנה הן שבשנים האחרונות נתוני המדד לא השתנו משמעותית משנה לשנה וכן המאמץ המחקרי שהושקע בפיתוח עלות המחיה המינימלית.
