פרשנותהדיל הפוליטי של אפי נוה ואיילת שקד: מסריח, אבל כשר
פרשנות
הדיל הפוליטי של אפי נוה ואיילת שקד: מסריח, אבל כשר
צחנה פוליטית כבדה עולה מהדיל בין שרת המשפטים לשעבר איילת שקד לראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - אבל זוהי עדיין אינה עבירה פלילית. האשמה כזו דורשת לידיעה של שקד על העסקה הפסולה בינו לבין איתן אורנשטיין
לחקירת המשטרה שנפתחה בעקבות פרסום קלטת אורנשטיין־נוה יש צלע שלישית שקשה להתעלם ממנה: שרת המשפטים לשעבר איילת שקד - מי שקידמה בוועדה לבחירת שופטים ביחד עם עוזריה האישיים, כפי שעלה מחלק מחומרי החקירה בפרשת "מין תמורת מינויים" שפורסמו בכלכליסט, את המועמדים שבהם חפץ אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין דאז. כל הדיבורים וההתרברבויות של נוה בהקלטה היו נשארים על הנייר, אם לא היה לו באמת הכוח להזיז ולקבוע דברים בוועדה. ובשביל זה הוא היה צריך גם את שקד.
וכך פוליטיקאית סקטוריאלית וראש לשכת עורכי דין, שהשתכרו מהכוח והחליטו להפוך את מערכת המשפט למפעל מינויים, שלטו במשך שנים ביד רמה בוועדה. הדיל הפוליטי הכולל בין נוה לשקד היה גלוי לעיני כל: שמור לי ואשמור לך. הלשכה תתמוך במועמדי שקד, ושקד תתמוך במועמדי נוה.
מצד אחד, ריח צחנה חריף עלה מהדיל הזה. כשהיכולת לשווק ולהתחבק חשובה יותר מיכולת הניתוח של סוגיות משפטיות, הפרדה בין טפל ועיקר או יכולת ניהול, צומחת בינוניות במקרה הרע ושחיתות במקרה הרע יותר. אלא שצחנה פוליטית אינה בהכרח עבירה פלילית. קו פרשת המים הוא רקיחת דיל ישיר של תן וקח בין אורנשטיין לנוה. לא עוד מופע שתדלנות וליקוקים, אלא הבטחה ותמורה.
אבל כדי "לגרור" את שקד פנימה לעסקה הזאת, דרושות ראיות לידיעתה מראש על הדיל שנרקם לכאורה בין נוה לאורנשטיין. לא ברמת המאקרו - תגיד במי אתה רוצה שאתמוך ואתמוך - זה הרי עניין פוליטי. אלא ברמת המיקרו - הכוונה והמודעות שלה לכך שמאחורי תמיכה באורנשטיין עומדת עסקה שוחדית לכאורה שתפקידה לקדם אותו. ראיות כאלה לא עלו בפרשת "מין תמורת מינויים". האם יצוצו כעת כאלה? קשה להאמין, כיוון שבידי המשטרה היו כבר הטלפונים של נוה שכללו את תיעוד השיחות שלו עם שקד. אבל מי יודע מי שמר מה ואיפה.
אחת העדויות המעניינות בפרשת "מין תמורת מינוי", שסיפקה הצצה נדירה למעורבותם של יועצי ועוזרי השרים מאחורי הקלעים בוועדה למינוי שופטים, הגיעה מענבר יחזקאלי־בליליוס, מי שכיהנה כיועצת הבכירה לנושאים חברתיים של משה כחלון במשך שלוש שנים. עדותה נגבתה במרץ 2019.
כחלון, שהיה אז חבר בוועדה למינוי שופטים, העידה יחזקאלי, לא התערב כמעט בוועדה, קיצץ את כנפיה ולכן לא היתה לה בפועל השפעה, אף שרבים פנו וניסו להסתייע בה. לעומת זאת, לפי עדותה, מי שהחזיקו בכוח האמיתי היו עוזריה של שרת המשפטים איילת שקד - גיל ברינגר ואלון דביר - שקיבלו יד חופשית משקד להקים מה שיחזקאלי כינתה "ועדה מסדרת" שפעלה וקבעה את זהות השופטים מאחורי הקלעים.
יחזקאלי העידה כי היתה מתוסכלת מיכולת ההשפעה שלה ביחס לעוזרים של שקד. "אני רציתי להתעסק עם הוועדה כי זה מאוד עניין אותי להכניס אנשים ראויים למערכת, אבל השר כחלון אמר לי ולכולם שזה לא מעניין אותו". יחזקאלי העידה שבניגוד אליה, עוזריה של שקד דווקא היו מאוד מעורבים, והכוח שהחזיקו בידיהם בוועדה המסדרת הפך למשמעותי.
חקירתה של השרה שקד במשטרה חיזקה אז את עדותה של יחזקאלי. "אלון היה בשבילי הכל", העידה שקד במשטרה. "אני שרת משפטים עם הרבה עבודה. הוא נתן לי את ההמלצות שלו, אני סומכת עליו במאה אחוז. אני הייתי עושה את הפיניש".
"בדרך כלל מה שהיה קורה, גיל או אלון היו מדברים עם כל חברי הוועדה", סיפרה יחזקאלי לחוקרים. "אלון ריכז את זה אבל הוא בחור מאוד צעיר. הוא אפילו לא היה עורך דין, אז כמעט לא עבדתי מולו חוץ מעניינים טכניים. היו לי כמה שיחות טלפוניות איתו. הוא היה חדש ולמרות זאת הוא היה מאוד שחצן. כשפגשתי אותו, זה מאוד הצחיק אותי הפער בין הפלברות למציאות. אבל לא היתה הקבלה בסוף בינינו. אלון מרכז את הוועדה והיה דמות מאוד משמעותית".
