סכסוך המיליארדרים: האם ברכה בפייסבוק מצדיקה את פסילת פסק הבוררות?
סכסוך המיליארדרים: האם ברכה בפייסבוק מצדיקה את פסילת פסק הבוררות?
סכסוך על שכר טרחה בין אן אברהמי, גרושתו של רוני דיין ממשפחת המיליארדרים, לעורכי דינה הסתיים בפסק בוררות לטובת האחרונים. אלא שאז שכרה אברהמי חוקר פרטי שמצא קשר לכאורה בין הבוררת חנה ריש רוטשילד לאחד הצדדים, פירמת גולדפרב זליגמן. הממצאים: ברכות פייסבוק לימי הולדת, שיתוף פוסטים ומחמאות ופרסום מודעת תנחומים בעיתון. כעת אברהמי דורשת לבטל את פסק הבוררות
האם ברכה לבבית בפייסבוק ליום ההולדת ושיתוף פוסטים ובהם גילויי חיבה והוקרה לאחד הצדדים מצד הבוררת, בלי לתת גילוי נאות — מצדיקים את פסילת פסק הבוררות? ומה אם מתגלה שהיתה שותפה לפרסום מודעת ניחומים בעיתון לאותו צד? האם אלה עולים כדי היכרות חברית, שמחייבת גילוי נאות?
אלה חלק מהשאלות העומדות במרכז סיפור משפטי בו מככבים אן אברהמי, גרושתו של רוני דיין ממשפחת המילארדרים דיין; משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן; השופטת בדימוס מבית הדין למשפחה חנה ריש רוטשילד, המשמשת כיום בין השאר כבוררת; וחוקר פרטי שנשכר לתור אחר קשריה לפירמת עורכי הדין – וחזר עם ממצאים שעומדים בבסיס בקשה לביטול פסק הבוררות.
מדובר בסכסוך על שכר טרחה בגובה מיליוני שקלים בין אברהמי לבין שני משרדי עורכי דין שייצגו אותה בהליך הגירושים – פירמת גולדפרב זליגמן ועו"ד אבנר זינגר, המתמחה בתחום דיני המשפחה. אברהמי שכרה תחילה רק את זינגר לייצוג שכלל תביעת רכוש ומזונות נגד רוני דיין ותביעה נגד אחיו אמיר דיין. כחלק מהמאמץ לנסות ולאתר נכסים שלכאורה מוחזקים בידי אמיר בחו"ל, זינגר המליץ לה להתחזק במשרד גולדפרב זליגמן, המתמחה בליטיגציה מסחרית ובינלאומית. שכר הטרחה שסוכם עם כל אחד מהמשרדים היה 50 אלף דולר מראש ורכיב תלוי הצלחה – 10% מהסכומים שישיגו עבורה.
לאחר שדחתה הצעת פשרה נאה במיליוני שקלים המשיכה אברהמי בניהול התביעה, ובסופה חלק ניכר מדרישותיה מרוני נענו, בעוד התביעה נגד האח אמיר נדחתה. בניגוד לעצת עורכי דינה, אברהמי לא הגישה ערעור והגיעה בעצמה להסכם פשרה נפרד מול רוני דיין, שחתם את המחלוקת ביניהם. בשלב זה פנו גולדפרב זליגמן ועו"ד זינגר לאברהמי ודרשו את שכר הטרחה שלטענתם היו זכאים לו. דיין סירבה והמשרדים הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ודרשו יותר ממיליון שקל כל אחד. אברהמי הגישה תביעה נגדית וטענה שהטיפול המשפטי שניתן לה היה רשלני ושהמשרדים הפרו את חובת האמון כלפיה. במאי 2019 התיק הועבר לבוררת ריש רוטשילד.
פעמיים מזל טוב
בדצמבר 2020 נתנה ריש רוטשילד פסק דין בבוררות. היא קבעה כי שני משרדי עורכי הדין זכאים לשכר הטרחה הנוסף תלוי ההצלחה שדרשו (הסכום המלא תלוי בשמאות על דירה שקיבלה אברהמי בסי.אנד.סאן) ולכיסוי מחצית מהוצאות ניהול הליך הבוררות. הבוררת הטיחה ביקורת על "חוסר מהימנותה" של אברהמי ו"רצונה להתנער מחובת התשלום החלה עליה כלקוח", דחתה את טענותיה על רשלנות, וקבעה כי עדויות עורכי הדין היו מהימנות.
ריש רוטשילד למעשה קיבלה את טענת עורכי הדין ל"קנוניה" לכאורה שעשו יחדיו אברהמי ודיין, במסגרתה היה ביניהם "הסכם נסתר". הבוררת כתבה כי שוכנעה שהסכם הפשרה שחתמו השניים "אינו משקף את ההסכמות האמיתיות ביניהם", ושלמעשה השווי האמיתי של הרכוש והכספים שאברהמי אמורה לקבל במסגרתו הוסתרו כדי להקטין את שכר הטרחה לעורכי דינה.
אברהמי הגישה ערעור על פסק הבוררת לבורר אבי זמיר, ובמקביל בחודש מרץ הגישה לבית המשפט בקשה לביטול פסק הבוררות. לבקשה צירפה דו"ח של חוקר פרטי ששכרה כדי לבדוק את טיב הקשרים בין הבוררת לפירמת גולדפרב זליגמן.
החוקר מצא כי בעת שהתקיים הליך הבוררות, פרסמה ריש רוטשילד ב־2019 וב־2020 ברכת מזל טוב בעמוד הפייסבוק של סגן יו"ר גולדפרב זליגמן ושותף בכיר בו, עו"ד צביקה בר נתן. באחד המקרים אף צירפה ריש רוטשילד לברכה סרטון אנימציה של בלונים מתעופפים על רקע תמונתו של בר נתן, לצד הכיתוב "לצביקה יום הולדת שמח, בריאות הצלחה ואושר". בנוסף לכך נמצא שבאותה תקופה ריש רוטשילד שיתפה כמה פוסטים שונים של בר נתן וכתבה לו תגובות. כך למשל ב־2020 שיתפה פוסט שהוא פרסם בנושא ציבורי־משפטי וכתבה: "כל הכבוד לעורך דין בר נתן".
גם שותף נוסף בגולדפרב־זליגמן, עו"ד ראיק חורי, זכה ממנה לברכת יום הולדת בפייסבוק בתקופת הבוררות. חברה נוספת שלה בפייסבוק היא עו"ד נילי זהר, אלמנתו של עו"ד אלי זהר, ממייסדי המשרד המוגדרת שם כ"יועצת". בינואר 2020, לאחר פטירתו של עו"ד זהר, ריש רוטשילד לקחה חלק לצד שופטים בדימוס ועורכי דין נוספים, ובהם בעלה, בפרסום מודעת תנחומים ב"ידיעות אחרונות", שעלותה אלפי שקלים, שהופנתה ל"נילי זהר, חברתנו הנכבדה". ריש רוטשילד אף הגיעה לשבעה בביתה של זהר.
מלבד אלה, הצביע דו"ח החוקר גם על קשר לכאורה ברמה המקצועית שהיה לריש רוטשילד עם עורכי דין בפירמה. בעת שריש רוטשילד שימשה בעבר כאחת ממנהלות עיזבון של איש עסקים שנפטר, היא היתה אחראית על ביצוע שתי עסקאות נדל"ן. בעסקאות אלה, נטען, ייצגו את הרוכשות של הנכסים שנמכרו על ידי העיזבון עורכי דין שבהמשך הצטרפו כשותפים לפירמת גולדפרב זליגמן.
אברהמי טוענת שמדובר ב"מסה קריטית ומצטברת של ממצאים המלמדים כי פסק הבוררות ניתן באופן המרסק את מראית פני הצדק העולה לכדי משוא פנים ותוך ניהול בחשש ממשי לניגוד עניינים וללא גילוי נאות כדין – עילות לפיהן רשאי בית המשפט לבטל פסק בוררות". לדבריה, מדובר ב"יחסים החורגים מיחסי בורר-בעלי דין" ו"במהלך סדרתי שובר אמון שמחייב גילוי נאות". לטענתה, אין זה ראוי שגורם שיפוטי הדן בעניינו של צד יגלה כלפיו "מחוות חיבה יתרה לאורך תקופת הבוררות ובאופן סדרתי, תוך שאינו מגלה זאת לצד השני". היא כותבת שלו ידעה על הקשרים האלה בזמן אמת, היתה דורשת להחליף את הבוררת. לדבריה, "הזיקה החמורה של הבוררת" גרמה ל"עיוותי דין חד־צדדיים" ולפסיקת מאות אלפי שקלים למשרדי עורכי הדין אפילו מעבר למה שדרשו בתחילה.
משרדי עורכי הדין הגישו בנפרד את תגובותיהם לבקשת הביטול, וטענו שזו חוליה נוספת בשרשרת מתמשכת של ניסיונות פסולים של אברהמי לחמוק מתשלום שכר טרחתם.
”האשמות מופרכות”
בגולדפרב זליגמן מכנים את הטענות "משמיצות ומבזות, האשמות שווא מופרכות וקונספירטיביות בעליל". לדבריהם, "אין ולא היו למשרד קשרים חברתיים או עסקיים עם כבוד הבוררת, כנטען באופן כוזב", ואומרים שהקשרים שנמצאו הם "לכל היותר רחוקים מאוד, תלושים, שטחיים ובלתי רלוונטיים" ולא הצריכו גילוי כלשהו מצד הבוררת או המשרד. לשיטתה של הפירמה, בעידן הדיגיטלי "מתן ברכת מזל טוב באמצעות רשת חברתית או שיתוף פוסט מהווים פעולות שכיחות שלא מעידות על חברות בין־אישית".
בעניין מודעת התנחומים נטען בתגובה שהיא "אינה מעידה במאומה על קשר חברי" בין ריש רוטשילד לבין עו"ד זהר או אלמנתו. בנוגע ל"קשרי העבודה העסקיים והמשפטיים", טענה הפירמה כי מדובר ב"קשר עקיף ביותר ועובר דרך גורמים שונים בלי שמתקיים אינטרס כלכלי ממשי לבורר", ולכן לא הצריך כל גילוי היות שלא קם חשש ממשי למשוא פנים.
עו"ד זינגר הצביע בתגובתו על אברהמי כמי ש"החלה לבלוש אחר כבוד הבוררת לאחר שזו נתנה פסק בוררות שאינו לטעמה", ולאחר שפעולות ההסתרה שלה לכאורה נחשפו. לדבריו, אברהמי מנסה "לנפח" את ממצאי החקירה, שהראו "קשרים רופפים והיכרות שטחית גרידא, שאין בהם ניגוד עניינים".
ריש רוטשילד מסרה ל"כלכליסט" בתגובה: "כל עוד ההליך מתנהל בבית המשפט, אין זה נכון שאתייחס".
