בלעדי"חוסר תום לב": הגיש לביהמ"ש תלושי שכר לא אותנטיים כדי להפחית תשלומי המזונות
בלעדי
"חוסר תום לב": הגיש לביהמ"ש תלושי שכר לא אותנטיים כדי להפחית תשלומי המזונות
ד"ר להנדסה ביו רפואית ביקש להקטין את תשלומי המזונות, בטענה כי זמני השהות עם ילדיו הורחבו וחל גידול בשכרה של בת זוגו לשעבר; במהלך ההליך נחשפו הבדלים בין תלושי שכר אותם הגיש הגבר לביהמ"ש לבין תלושי השכר שהתקבלו ישירות ממעסיקו; השופט: "התובע פעל בחוסר ניקיון כפיים"
ד"ר להנדסה ביו רפואית שביקש להפחית את תשלומי המזונות שעליו לשלם בנימוק שזמני השהות עם ילדיו הורחבו וחל גידול בשכרה של בת זוגו לשעבר, הגיש לבית משפט תלושי שכר שאינם אותנטיים ומשקפים שכר הנמוך משכרו בפועל. הדבר התגלה לאחר שחלק מתלושי השכר של הגבר שהתקבלו ישירות ממעסיקו באמצעות צו שניתן לבקשת עורך דינה של בת זוגו לשעבר, הראו ששכרו גבוה יותר באופן משמעותי. לפיכך, דחה לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה את תביעתו של האב להפחתת תשלומי מזונות. כמו כן בית משפט דחה טענות האב לעניין שינוי נסיבות מהותי בגין הרחבת זמני השהות.
מפסק הדין עולה כי מדובר בבני זוג לשעבר אשר נולדו להם שני ילדים. נישואיהם עלו על שרטון והגבר נאלץ בהתאם לדרישת האישה לעזוב את בית המגורים המשותף. אחרי שבני הזוג נפרדו נקבעו מזונות לשני ילדיהם הקטנים בהסכמה.
לאור שינוי נסיבות לגביו טען האב, הוא הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה להפחתת מזונות הקטינים. האב טען כי השכר שלו נמוך מזה שנקבע בפסק הדין המקורי לעניין המזונות. לדבריו, הוא משתכר 15 אלף שקל נטו לחודש בלבד, והוצאותיו גדלו בעקבות הפרידה. בנוסף טען כי פערי ההשתכרות בינו לבין פרודתו קטנו בעקבות עלייה בשכרה. כמו כן לדבריו, מאז ומתמיד היה חלק בלתי נפרד מחיי הקטינים ושימש כאב למופת בגידול ילדיו, וזמני השהות שלו עם הילדים הורחבו משמעותית.
מנגד טענה האישה, שהיא דוקטורנטית, באמצעות עו"ד יוסי הרשקוביץ, כי יש לדחות את תביעת הבעל להקטנת מזונותיו. לטענתה, בן זוגה לשעבר צירף "תלושי שכר ומסמכים מפוברקים, כפי שניתן לראות מתלושי השכר שהוגשו לתיק במסגרת צו ונמסרו על ידי מעסיקו של התובע".
השופט קבע בפסק דינו כי "לא נעלם מעיני ביהמ"ש ההבדלים המשמעותיים בין תלושי השכר אותם הגיש התובע לביהמ"ש (...) לבין תלושי השכר שהתקבלו ישירות ממעסיקו ובאמצעות צו שניתן לבקשת בא כוח הנתבעת.
"כך למשל, בתלושי שכר אוגוסט ופברואר 2022, התלושים שהוגשו על ידי התובע הצביעו ששכרו בסך 17 אלף שקל לערך, בעוד שהתלושים שהתקבלו ישירות ממעסיקו הראו נתונים שונים, כי שכרו נטו לחודש עומד בהפרש של פי 2 מהתלושים אותם הוא הציג, כשהגבוה מבניהם עומד על 53 אלף שקל".
השופט קבע עוד כי "ביהמ"ש לא זכה להסבר ראוי. כך שבהיעדר התייחסות ספציפית מטעם התובע לא נותר לי אלא להסיק כי תלושי השכר שצורפו ע"י התובע בהליך זה אינם אותנטיים ואין בהם כדי לשקף את שכרו, אלא שכר נמוך מהשכר בפועל . מצאתי לציין, כי לו הייתי בוחר לפתוח פסק הדין בעניין זה הייתי מורה על דחיית התובענה כבר בתחילתו, וזאת נוכח חוסר תום ליבו של וחוסר ניקיון כפיו של התובע עת פנה לביהמ"ש בבקשה לסעד תוך הצגת נתונים ומסמכים (תלושי שכר ודפי בנק), שלמצער אינם נכונים, אינם אותנטיים, המצביעים על שכר נמוך מזה המשולם לו ע"י המעסיק".
השופט אף קבע כי מעיון בתלושי השכר שנמסרו ממעסיקו של הגבר, עולה כי על אף שהכנסות האישה עלו, הרי שגם שכרו של הגבר עלה, כך שגם ביחס ההפרש בין הכנסות הצדדים אין כדי להראות שינוי נסיבות מהותי שיש בו כדי להפחית המזונות.
"התובע פעל בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים עת בחר לנהל ההליך באמצעות מסירת הצהרות שאינן נכונות בקשר לגובה השתכרותו ולגבותם במסמכים שאינם תואמים את שכרו האמיתי כפי שנמסר ישירות ממעסיקו והכל על מנת לצייר תמונה עובדתית שאינה אמת ולצורך תמיכה בטענותיו... התובע יישא בהוצאות הנתבעת בגין ניהול ההליך, ובפרט בשל דרך ניהול ההליך כמפורט בפסק הדין, בסך של 40 אלף שקל", קבע השופט.
עו"ד הרשקוביץ, בא כוחה של האישה, מסר בתגובה: "המסר החשוב מפסק הדין, הן לאזרחים והן לציבור עורכי הדין, כי גם כאשר מקבלים תלושי שכר ממקום עבודה מסודר, לא נכון יהיה להסתפק בכך ובמקרים מתאימים יש לבחון את אותנטיות התלושים".
עו"ד שירה בן אשר ארד, שייצגה את הגבר, מסרה בתגובה: "המדובר בפסק דין פרימיטיבי שמחזיר את מערכת היחסים בין גברים ונשים בחברה שנים אחורה. יובהר כי פסק הדין התבסס על הפרשים בתלושי שכר של האיש בגין שנה קודמת להגשת התביעה, שהוגש בהליך קודם, מבלי שבחן את הצהרותיה הכוזבות של האישה, אשר אף היא הצהירה על הכנסות נמוכות שהסתברו כי הינן גבוהות מהממוצע. ואולם בית המשפט הרחיק לכת ופסק גם בנוגע לזמני השהות וגידול בשכרה של התובעת, בניגוד להלכות הקיימות, תוך פגיעה בעקרון השיוויון.
"פסיקה זו גוזרת על אבות שמבקשים להגדיל זמני שהות, דמי מזונות גבוהים, בניגוד לכל היגיון ובניגוד גמור לעיקרון השוויון. לו היה מדובר בפסק דין שגוזר על האישה תשלום מזונות גבוהים כאמור - ארגוני הנשים לא היו מאפשרים זאת. מאחר שמדובר בגבר העניין שונה ואין מי שיזעק את זעקותו".
