שינויים בקרנות הפנסיה: עלות ניהול הכספים תוצג מראש וייפתחו מסלולי חסכון נוספים
שינויים בקרנות הפנסיה: עלות ניהול הכספים תוצג מראש וייפתחו מסלולי חסכון נוספים
ועדת הכספים ביטלה את המגבלה על עמלת הוצאות ישירות, אך חייבה את הגופים הפנסיוניים בשקיפות מלאה. בנוסף, יחוייבו המוסדיים בפתיחת מסלולים פאסיביים, ומסלולים שבהם דמי הניהול תלויים בתשואה
ועדת הכספים אישרה אמש תקנות הכוללות שורת שינויים הקשורים לניהול הפנסיה שלנו. מעתה תבוטל המגבלה על עמלת 'הוצאות ישירות' (עלות הניהול של הכספים בידי גורם חיצוני) שגובים גופי הפנסיה מכספי החוסכים, אך מנגד הם יצטרכו להציג בתחילת השנה את השיעור המקסימלי של 'העלויות החיצוניות', ובסוף השנה תשואה נטו בניכוי כל דמי הניהול (כולל הוצאות ישירות). בנוסף, תחויב כל קרן לפתוח מסלול פאסיבי בדמי ניהול מוזלים שכולו סחיר ללא 'הוצאות ישירות' בכלל, ומסלול בדמי ניהול משתנים (לפי התשואות בפועל) במודל של 'הכל כלול'.
הדיון הציבורי סביב השינויים הללו זניח למדי, למרות שהחסכונות ארוכי הטווח של הציבור מגיעים ללמעלה מטריליון וחצי שקל. חוסר העניין הציבורי נובע מכך שלכל הנושאים הפיננסיים יש דימוי 'מסובך ומרוכב', אבל דווקא השינויים הללו, והדיון בהם בועדת הכספים חשפו כי חלק גדול מאותו דימוי נעשה בכוונה תחילה על ידי הגופים המנהלים את הכספים של הציבור. כי כשאף אחד לא מבין כמה לוקחים לו על הניהול, ולמה לוקחים לו על הניהול, קל לקחת הרבה יותר.
לגופים שמנהלים את הכספים שלנו, יש אינטרס שנחשוב שמדובר בנושא מסובך, מורכב ומבלבל, אך המציאות פשוטה בהרבה. כשם שאנו משלמים על תספורת, או ייעוץ פסיכולוגי, כך אנו משלמים לאלה שמנהלים לנו את הכסף. הם לוקחים חלק מכל הפקדה שלנו (דמי ניהול מההפקדה) וחלק כלשהו מדי שנה מכל מה שצברנו בקרן (דמי ניהול מהצבירה), ומתברר שיש גם עלות נוספת ונסתרת והיא 'הוצאות ישירות'. יש פעמים שהקרן לא מבינה בתחום מסוים (נניח הייטק) והיא מעבירה את הכספים לקרן אחרת שתשקיע במקומה. את העלויות האלה הקרנות מטילות על הלקוחות. בשנת 2014, הבינה דורית סלינגר, שהעלויות נסתרות ולא שקופות מספיק ללקוחות, ולכן הגבילה את העלות ל-0.25% מסך נכסי הקרן בסוף השנה שעברה.
המגבלה הזו הפריעה גם לקרנות וגם לגופים אזרחיים שהתקוממו נגד העלות הנסתרת הזו. בשנה שעברה הוקמה ועדה ציבורית בראשות פרופ' ישי יפה שהמליצה את המובן מאליו: כל קרן תיתן מחיר אחד לעלויות הניהול אצלה, בלי שום עלות נסתרת. או במילים אחרות, תנו לחוסכים מספר סופי המגלם בתוכו את העלויות הצפויות וכך הם יוכלו להשוות. למרות ההיגיון של ההמלצה, רשות שוק ההון והמוסדיים התנגדו להמלצה הזו בטענה כי אם לא יאפשרו להם לייצר סעיף מיוחד ל'הוצאות ישירות' הרי שהם ישקיעו פחות מדי בקרנות חיצוניות. זו טענה מוזרה שכן אם הקרן החיצונית מייצרת תשואה עודפת כדאי לה לשלם על השירות מכיסה, ובסוף השנה כולם יעברו אליה כי יראו שהיא אכן מניבה תשואות עודפות. הטענה נהיית פחות מוזרה כשמסתכלים על ניתוח אחר שביצעו בועדת יפה, לפיו הקרנות החיצוניות כמעט ולא השיגו תשואות עודפות על פני ההשקעות הרגילות בתוך הקרנות.
ההצעה של ועדת יפה נתקלה גם בקשיים משפטיים, כי המעבר להצגה של מחיר אחד, תביא לשינויים בכל החוזים הקיימים. לכן הוחלט ללכת על מודל אמצעי. לפי המודל הזה ייגבו עמלות נפרדות (מההפקדה, הצבירה, והוצאות ישירות) אך הן יוצגו לחוסך בצורה אחת שכוללת את כולן יחד. עמלת ה'הוצאות הישירות' לא תהיה מוגבלת ל-0.25%, אך הגוף החוסך יצטרך להציג תקרה משלו מדי שנה בתחילת השנה, או במילים אחרות במקום להגיד "אנחנו לא יודעים כמה יעלה בסוף, תלוי כמה יעלו החומרים", גופי הפנסיה יחוייבו להגיד "המחיר על החומרים לא יהיה יותר מתקרה מסוימת". גם בסוף השנה, יחויבו הגופים הפנסיונים להציג את התשואות בניכוי ההוצאות הישירות.
על נקודה זו היו מרבית הדיונים אמש בועדת הכספים, כששני פקידי ציבור בכירים לשעבר, גיא רוטקופף וקרן טרנר יצגו את חברות הביטוח ואת הקרנות החיצוניות וטענו כי היעדר שקיפות ובהירות בנוגע ל'הוצאות הישירות' חשוב לשם הבטחת התשואות על הפנסיות בישראל, לטובת החוסכים, ולמען שגשוג תעשיית ההייטק המקומית. בסופו של דבר, בין היתר אודות לפעילותם של ארגוני חברה אזרחית דוגמת לובי 99, הוחלט להטיל חובה על הגופים המוסדיים לדווח על כל העלויות ועל תקרת ההוצאות הישירות בכל אינטראקציה עם הלקוח.
משה קאשי מארגון לובי 99 אמר לכלכליסט כי "העובדה שכעת ההוצאות הישירות יהיו גלויות, תביא לכך שהעלויות יכאבו למישהו, עד כה היה מדובר ב-4 מיליארד שקל בשנה, שלאף אחד לא היה אכפת לשלם, החוסכים לא ידעו עליהם, למוסדיים לא היה אכפת, והקרנות שמחו לקבל את הכסף. יש מקום להעריך שדווקא כעת ברירת הקרנות החיצוניות על ידי הגופים החיצוניים תהיה יעילה יותר וטובה יותר לחוסכים".
חלק נוסף בתקנות כולל פתיחת שלושה מסלולי חסכון חדשים. האחד, מסלול בניהול פאסיבי שבו החוסכים ייהנו מדמי ניהול נמוכים במיוחד וכספיהם יושקעו במדדים רחבים העוקבים אחר נכסים פיננסיים דוגמת שוק המניות הישראלי, האמריקאי, או העולמי. השני, הוא מסלול סחיר, כלומר אין בו השקעה דרך גופים חיצוניים ולכן לא יהיו בו הוצאות ישירות בכלל. והשלישי, הוא מסלול בדמי ניהול משתנים. מסלול זה יהיה דומה למה שמתרחש היום בקרנות הגידור וקרנות הון הסיכון, כלומר, החוסך ישלם דמי ניהול קבועים נמוכים יחסית ועוד סכום מסוים כתלות בתשואה העודפת שמביאה הקרן לעומת השוק.
