פרשנותהאזהרה החריגה של מודי'ס: כן, זוהי אזעקת אמת
פרשנות
האזהרה החריגה של מודי'ס: כן, זוהי אזעקת אמת
הסקירה יוצאת הדופן בחומרתה ששיגרה הערב אחת מסוכנויות הדירוג החשובות בעולם חושפת איזה שינוי קיצוני חל בעמדתה תוך חודשים ספורים: ממחשבות על העלאת הדירוג של ישראל ל-Aa3 - "ליגת העל" של המדינות - בעקבות מהלכי הממשלה הקודמת - לאזהרה ממשית על הורדת דירוג. טריגר דומה טלטל רק לפני 5 חודשים את הפנסיות בבריטניה והוביל להתפטרות רה"מ ליז טראס
1. בפעם הראשונה בהיסטוריה קיבלה ממשלת ישראל "אזהרת דירוג" על ידי מודי'ס, אחת מסוכנויות הדירוג החשובות בעולם. זו בהחלט הפתעה לא נעימה: כולם סברו כי הראשונה שתעשה זאת תהיה S&P, שכבר ביטאה את ההשגות שיש לה כלפי ההפיכה המשטרית בתחילת הדרך.
החלק המטריד ביותר במסמך שפורסם הערב (ג') הוא כי מדובר ב"הערת מנפיק": כלומר, הפרסום לא היה מתוכנן והוא לא חלק מסקירה מקיפה יותר. זוהי פעולה יזומה של סוכנות הדירוג שמפרסמת "הצהרת כוונות": אם תעשו כך וכך, נגיב באמצעות פגיעה בדירוג. זאת, בניגוד למשל לסוכנות פיץ' שגם היא שיגרה לממשלת ישראל איום, אך עשתה זאת במסגרת פרסום קבוע ולא חריג.
הסקירה של מודי'ס רצופה בפרטי מידע שמצביעים על כך שמי שכתב אותה מכיר היטב את הרפורמה המשפטית ובחן אותה לעומק בחודש האחרון: "פסקת ההתגברות", "הרכב הועדה למינוי שופטים", "ביטול עילת הסבירות", "מינוי פוליטי של יועצים משפטיים" - כל המושגים, שלמדנו להכיר היטב, מופיעים שם באנגלית רהוטה, עם תרגומים מדויקים והסברים ברורים וחותכים.
כלכלני מודי'ס לא קונים את "הנרטיב של הממשלה" וכותבים בהערכות שלהם למשל: "הכנסת פסקת התגברות תהפוך את רוב החוקים שהתקבלו בכנסת לחסינים מפני ביקורת שיפוטית, ובכך תשנה את יחסי הכוחות לטובת המחוקק ועל חשבון הרשות השופטת".
מודי'ס מציינת גם כי "יחד עם ההסרה המלאה של 'עילת הסבירות' ועניין מינוי השופטים, חבילת הרפורמות הכוללת עלולה לשנות באופן מהותי את עצמאות הרשות השופטת ואת האיזונים והבלמים האפקטיביים בין זרועות הממשל השונות".
לסיכום, מציינת סוכנות הדירוג: "אנו מצפים, בדרך כלל, שממשלה בעלת דירוג גבוה תטמיע רפורמה מוסדית משמעותית על בסיס הסכמה רחבה ובאמצעות דיאלוג נרחב", ובכך רומזים כלכלניה כי הממשלה הנוכחית לא עשתה זאת.
אלו טקסטים לא שגרתיים בעליל עבור חברות דירוג, ואם לא די בכך מודי'ס לוקחת עוד צעד קדימה ומביעה את החששות שלה מהסלמה ביטחונית אפשרית בישראל.
2. מודי'ס לא מרחמת וכותבת ב"הערת המנפיק" שלה: "אם ייושמו במלואם, השינויים המוצעים עלולים להחליש באופן מהותי את כוחה של הרשות השופטת וככאלו הם עלולים לגרום להרעה של דירוג האשראי".
בהמשך מוסיפה סוכנות הדירוג משפט קשוח שמיישר קו עם האזהרות ששמענו בשבועות אחרונים ממאות כלכלנים בכירים בישראל ובעולם, לרבות חתני פרס נובל: "השינויים המתוכננים מטילים סיכונים ארוכי טווח על התחזיות הכלכליות של ישראל, במיוחד בכל הקשור להזרמת הון למגזר ההייטק החשוב".
כלומר, במודי'ס סבורים כי הפגיעה ב"איתנות המוסדית" עלולה – בטווח הארוך - לפגוע גם ב"איתנות הכלכלית" של ישראל. בהקשר הזה, חשוב להבהיר איך בנוי דירוג אשראי. הציון הסופי (A1 בישראל) מתקבל על ידי נוסחה שמשקללת כמהפרמטרים. למרות שה"איתנות המוסדית" (איכות המוסדות, האיזונים והבלמים, עצמאות בנק ישראל וכמובן עצמאות מערכת המשפט) הוא אחד החשובים שבהם, הפרמטר החשוב ביותר הוא עדיין "האיתנות הכלכלית".
הרי בסך הכול, יכולת החזר החוב של כל גוף – מדינה, חברה או משק בית - תלוי בכמה כסף הוא מייצר ועד כמה מנועי יצירת הכסף חזקים (זוהי איתנות כלכלית). כאן מסבירים אנשי מודי'ס כי ה"רפורמה" לא רק שתפגע ב"איתנות המוסדית" באופן מיידי, אלא שהיא גם עלולה לפגוע באופן ממשי במנועי הצמיחה העתידיים של כלכלת ישראל.
"אם השינויים במערכת המשפט יחלישו באופן מהותי יותר את האטרקטיביות של ישראל כיעד השקעה ויכבידו על פוטנציאל הצמיחה שלה, זה עלול לשנות גם את תפיסתנו לגבי עוצמתה הכלכלית של המדינה", כותבים במודי'ס.
3. מכאן זה רק הולך ומידרדר: כלכלני סוכנות הדירוג סבורים כי "בטווח הארוך יותר, השינויים במערכת המשפט עלולים לפגוע גם בפוטנציאל הצמיחה הכלכלי החזק של ישראל ולהעלות סיכונים גיאו-פוליטיים".
כלומר, גם ב"יציבות הגיאו-פוליטית"- עקב האכילס של ישראל כמדינה שנמצאת תחת איום קיומי תמידי - אנו עלולים לחטוף. ואם כלכלני מודי'ס לא היו ברורים מספיק, הם גם כותבים מפורשות שכל ה"שיקוי" הזה יפגע בצמיחה - חד וחלק.
למרות שגם במודי'ס סבורים כי הנזקים האמיתיים יהיו מיידים, מוסיפים שם כי "תנודתיות המטבע, שגדלה מאז חשיפת הרפורמות, עלולה להאט את ההקלה שהיתה צפויה בלחצים אינפלציוניים". לדברי סוכנות הדירוג, "אי הוודאות הכלכלית הגדולה יותר שנוצרה עלולה גם לעכב החלטות השקעה".
כלומר, במודי'ס טוענים כי הרפורמה פוגעת בהפחתת האינפלציה שנוגסת בהכנסה הפנויה של כל משקי הבית בישראל ומשאירה פחות לצריכה, אך גם פוגעת בדבר החשוב ביותר לצמיחת המשק: ההשקעות, ובאופן מיוחד - ההשקעות בהייטק, מנוע הצמיחה המרכזי של כלכלת ישראל.
אבל המסר הקשה מכולם מגיע בסוף: במודי'ס רומזים רמז עבה כי הם אכן תכננו להעלות את דירוג האשראי של ישראל ל-Aa3 (ליגת "העל" של המדינות), אך כעת לא רק שלא יעשו זאת, אלא שמהלכי הממשלה גורמים כעת למחשבות על הורדת הדירוג.
על הדרך משבחים כלכלני מודי'ס את ממשלת השינוי: "נתנו תחזית 'חיובית' (כוונה להעלות דירוג בטווח הקצר-בינוני) לדירוג של ישראל באפריל 2022, בעיקר בגלל השיפורים הפיסקאליים המהירים מהצפוי ויישום הרפורמות המבניות שתומכות בהעלאת דירוג האשראי שבוצעו על ידי הממשלה הקודמת, שציפינו שיישמרו וימשכו ללא קשר להרכב הממשלה החדשה".
ויש עוד חדשות רעות לצמד נתניהו-סמוטריץ': "המשחק" שהם שיחקו, והמסר לפיו "נהיה רציניים בתקציב ובגרעון" ו"נתפרע" עם ההפיכה - פשוט לא עבד. במודי'ס סיכמו וכתבו: " אנו ממשיכים להאמין שיש הסכמה פוליטית רחבה על כיוון המדיניות הכלכלית והפיסקלית למרות הנוף הפוליטי המפוצל. עם זאת, ייתכן שלא יספיקו מדדים פיסקאליים חזקים יותר כדי לקזז את ההיחלשות המוסדית הצפויה, אם תוכן הרפורמות המשפטיות והדרך שבה הן מועברות מצביעים על היחלשות כזו".
4. זהו מסמך שמספר סיפור על כלכלנים מעמיקים שלמדו את החומר ומתחילים לאבד אמון בכלכלת ישראל וביכולת של הממשלה לשלם את החוב, כאשר רק לפני פחות משנה הם תכננו להעלות לנו את דירוג האשראי. זהו שינוי קיצוני חריג ביותר. זו הסיבה מדוע גם השפה שבה משתמשת הסוכנות היא חריגה בקשיחותה.
הסקירה הזו שוגרה לפני שעות ספורות לכל מסך של מוסד, משקיע, בכיר, פוליטיקאי, מנכ"ל ואזרח שיש לו אינטרס כלכלי כלשהו בכלכלת ישראל. רק כדי לסבר את האוזן: אזהרות כאלו היו ה"טריגר" שטלטל את שוק הפנסיות והמשכנתאות של בריטניה, תמכו בפיחות חד של הפאונד, הקריסו את האג"ח הממשלתי שם וזרעו כאוס בכלכלת בריטניה עד שראש הממשלה ליז טראס התפטרה.
האירוע הזה עלול לחולל אירועים כלכליים אחרים כשבסוף השרשרת הנפגעים יהיו דווקא הבוחרים של מי שיזמו את ההפיכה המשטרית: משקי בית שצריכים להחזיר משכנתא (הריבית נגזרת הישר מהריבית של אג"ח ממשלתית) ואת שאר ההלואות ורואים איך זו מזנקת לשמיים; ועובדים שרואים כיצד השקלים שלהם שווים פחות ואיך אותו פיחות "מתדלק" את האינפלציה שלא נעצרת. זוהי לא סתם סקירה - זוהי אזעקת אמת.
