דעהשמירת איתנות עדיפה על תוכניות מגירה
דעה
שמירת איתנות עדיפה על תוכניות מגירה
עמדת האוצר היא שבמקום להכין תוכניות מגירה לסיכונים שלא ידוע מי מהם יתממש, ולהחזיק במלאי חירום אינסופיים, עדיף לייצר עמידות - למשל, יחס חוב־תוצר נמוך - שתועיל לאירוע כלכלי מפתיע מכל סוג
דו”ח המבקר המדינה שפורסם אתמול, שמר על הנורמות המקובלות בז’אנר. הדו”ח נטל מלוא חופניים “חוכמה לאחר מעשה”, ומתח ביקורת על כך שהאוצר לא החזיק תוכניות מגירה מפורטות לפעולות תקציביות בעת מגפה, זאת על אף שורה של החלטות ממשלה ונהלים פנימיים.
באופן נדיר, אגף תקציבים בחר במקום בתגובה המקובלת “הערות המבקר נלמדות ונפעל להטמיע אותן”, בהצגת עמדה אחרת הראויה להתייחסות.
באופן כמעט מתריס כתבו כלכלני האגף כי “הלקח המשמעותי מהפנדמיה הוא שאי אפשר לצפות את מהלכיה, הצעדים והמנגנונים להתמודדות אינם ניתנים לחיזוי”. במילים אחרות, טוב שלא כתבנו תוכניות מגירה, כי אם היינו כותבים הן היו נשארות שם או מושלכות למיחזור. העמדה הזו חוזרת בתגובות נוספות של אגף תקציבים לאורך הדו”ח, והוא מטיל ספק ביכולת להתכונן לתרחישי חירום.
מאחורי העמדה הזו שעלולה להיתפס כמתחכמת יש תפיסת עולם רחבה המקודמת בשנים האחרונות על ידי קבוצה של מומחים לניהול סיכונים, כשהבולט בהם הוא הכותב הפופולרי נאסים טאלב. התפיסה הזו גורסת, כי בלתי אפשרי לדעת מה יהיה האירוע הדרמטי הבא שישנה את הסביבה הכלכלית, וההיסטוריה מלמדת כי האירועים המשפיעים ביותר היו בשעתם לא צפויים לחלוטין.
עמדת האוצר היא, שבמקום להכין תוכניות מגירה לסיכונים שלא ידוע מי מהם יתממש, ולהחזיק במלאי חירום אינסופיים, עדיף לייצר עמידות ואיתנות שיועילו לאירוע כלכלי מכל סוג. בין הדברים שמונה נאסים טאלב, שרבים מכלכלני האוצר טרחו לקרוא, זה הצורך בשמירה על גירעון פיסקאלי מינימלי.
אפשר שלא להסכים עם עמדת האוצר, אך אין ספק כי שמירה על יחס חוב־תוצר נמוך, היא אמצעי נחוץ לשעת חירום, יותר מכל תוכנית מגירה שאפשר להעלות על הדעת.
