בלעדיהדיל עם הבנקים: 2.5 מיליארד שקל לקופת המדינה וקרן סיוע
בלעדי
הדיל עם הבנקים: 2.5 מיליארד שקל לקופת המדינה וקרן סיוע
הבנקים והאוצר סיכמו על תשלום מיוחד בעקבות המלחמה שיחליף את אפשרות הטלת מס על הרווחים שיכול להפוך לקבוע. בנוסף יקצו הבנקים 100 מיליון שקל לפחות להקמת קרן סיוע שהם מבקשים למקד אותה בחיילי המילואים שפרנסתם נפגעה
הפשרה בנושא הגדלת תשלומי המס מהבנקים נמצאת בישורת האחרונה. ל"כלכליסט" נודע כי בימים האחרונים גובשו הסכמות בין הבנקים למשרד האוצר על החלפת העלאת המס שתוכננה בתקציב - במנגנון של תשלום מיוחד. הנוסח החדש של סעיף זה בתקציב מבטיח לבנקים שמדובר בתשלום חד־פעמי הנובע מהמלחמה, ולא בפתח להגדלת מס פרמננטית על הבנקים. מבחינת משרד האוצר הגעה לפשרה מסירה את איום הבנקים בעתירה לבג"ץ, שהיה מסכן את התשלומים הללו המהווים 20% מהגדלת ההכנסות של המדינה בתקציב החדש שגובש בעקבות המלחמה.
במסגרת ההבנות ישלמו הבנקים לקופת המדינה סכום של 2.5 מיליארד שקל עד לסוף השנה הבאה. כמו כן, לפחות עוד 100 מיליון שקל נוספים יוקצו על ידי הבנקים להקמה וולונטרית של קרן סיוע, במנגנון שאמור להיקבע עם חברי ועדת הכספים שבראשות ח"כ משה גפני. הח"כים הפעילים בגיבוש הקרן הם ינון אזולאי (ש"ס) וולדימיר בליאק (יש עתיד). בבנקים רוצים לנתב את הכספים לטובת לחיילי המילואים שהם מזהים כיום כמגזר הזקוק לסיוע. בעיקר חיילי המילואים העצמאים ובעלי העסקים הקטנים שפרנסתם נפגעה בעקבות יציאתם הממושכת למלחמה.
לעומת זאת הערכות הן שבוועדת הכספים רוצים שהסיוע יהיה רחב יותר הן בהיקפו והן בקהל היעד ויכלול למשל בעלי משכנתאות שהחזר המשכנתא שלהם עלה משמעותית בתקופת עליית הריבית. ההסכמות עם חברי ועדת הכספים טרם גובשו סופית, אולם ניתן להעריך שבסופו של דבר יגיעו עימם להבנות. הנוסח החדש שיחליף את המיסוי על הבנקים, יונח על ידי הנהלת ועדת הכספים כשיהיה מגובש, וסיכוי טוב שהדבר יקרה עוד השבוע.
לפי ההסכמות במקום מס רווחי הבנקים הם ישלמו תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב בזמן המלחמה. מה שמדגיש שמדובר בתשלום חריג ולא בהגדלת מס קבועה
לפי ההסכמות בין הצדדים, במקום מס רווחי הבנקים, ייקרא ההיטל: תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב בזמן מלחמת חרבות ברזל, מה שמדגיש את העובדה שמדובר בתשלום חריג הנובע מהמלחמה ולא בהגדלת מס שניתן להפוך לקבועה.
לפי הנוסח המתגבש, בנק שאינו בעל פעילות בהיקף קטן (בנק קטן הוא עצמאי עם נתח שוק של עד 5%), ישלם לקופת המדינה סכום המתבסס על שיעור מסוים מרווחיו ממועד תחילת החוק ועד לסוף שנת 2025. אם הסכום שיתקבל מכל הבנקים יהיה גבוה מ־1.2 מיליארד שקל בשנת 2024 או מעל 1.3 מיליארד שקל בשנת 2025, יוחזר הפער לבנקים לפי חלקם היחסי מתוך סך תשלומי המס.
גם לבנק ישראל צפוי להיות חלק בעסקת החבילה המתגבשת. בבנקים רוצים שקרן הסיוע שתקום תפעל על פי כללים ותנאים שבנק ישראל יקבע. בנוסף לכך בנק ישראל צפוי גם להאריך את מתווה ההקלות ודחיית ההלוואות ללקוחות הבנקים, שאמור להסתיים בסוף החודש. הארכת המתווה צפויה להיות מוצגת כחלק מעסקת החבילה עם הבנקים, אם כי ניתן להעריך שזהו צעד שבכל מקרה בנק ישראל תכנן לבצע ללא קשר להסכמות שהושגו בין הבנקים למשרד האוצר ולוועדת הכספים.
בסוף החודש הבא תסתיים ההארכה הראשונה של המתווה, אך בפיקוח על הבנקים כאמור מתכוונים להאריך אותו שוב, ואף לפעול בכדי ששיעור הניצול הנמוך שלו, שמוערך בחלק מהבנקים בפחות מ-40% ישתפר. בשבוע שעבר התייחס נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לסוגיה במסיבת העיתונאים שערך לגבי החלטת הריבית, ואמר כי "על־מנת להקל באופן ממוקד על אוכלוסיות המתקשות כלכלית נוכח המלחמה, אנו עובדים בימים אלו כדי לגבש הארכה נוספת של מתווה ההקלות של הבנקים בשלושה חודשים נוספים. הארכת המתווה תאפשר לציבור הרלבנטי הזקוק לכך הקלה תזרימית נוספת".
בימים אלה עובדים בבנק ישראל מול הבנקים על שיפור המתווה בעיקר בכל הקשור להקלות שזכאים להם חיילי המילואים. במתווה הנוכחי חיילי המילואים אמנם נכללים במעגל הראשון של הזכאים להטבות המורחבות, כמו דחיית הלוואות ללא ריבית, אך בפועל שיעור ההצטרפות שלהם למתווה נמוך למדי.
מי שעוד נכללים במעגל זה הם תושבי הדרום ותושבי הצפון שפונו. אולם בעוד הבנקים יודעים לאתר אותם ולתת להם אוטומטית את מרבית ההקלות, באוכלוסיית חיילי המילואים הבקשה אמורה להיות אקטיבית מהם ועם אישור רשמי על כך שהם במילואים. מנתונים שהעבירו הבנקים לבנק ישראל עלה ששיעור ניצול ההטבות נמוך למדי. בבנק ישראל אמנם קיימו פעילות הסברה מול חיילי המילואים כדי להעלות את המודעות, אך היא לא הגדילה משמעותית את ניצול ההקלות. לכן כעת נבחן שבמסגרת הארכת המתווה, תבוטל הדרישה להצגת אישור, והבנקים ייתנו אותה אוטומטית באמצעות זיהוי חשבונות שקיבלו תשלום מהמדינה בעבור שירות המילואים.
בתחילת המלחמה יצא בנק ישראל עם מתווה הקלות ללקוחות הבנקים. תושבי ישראל חולקו לשני מעגלים - במעגל הראשון הנפגעים הישירים מהמלחמה: תושבי הדרום ותושבי הצפון שפונו, חיילי המילואים, משפחות החטופים והנרצחים ומשתתפי מסיבת הנובה. מעגל לקוחות זה קיבל פטור ממרבית העמלות, פטור חלקי מהריבית על האוברדרפט ואפשרות לדחות הלוואות ומשכנתאות ללא ריבית. שאר הציבור בישראל קיבל אפשרות לבצע דחייה בתשלומי הלוואות ומשכנתאות, אולם בתקופת הדחייה ממשיכה להצטבר הריבית. המתווה היה לשלושה חודשים, ובסוף השנה שעברה הוארך ב־3 חודשים נוספים שצפויים כאמור להסתיים בסוף החודש.
לפי נתוני בנק ישראל, נכון לסוף חודש ינואר היקף ההלוואות שנמצאות בדחיית תשלומים בעקבות המלחמה עומד על 100 מיליארד שקל, ירידה קלה של 2% לעומת חודש דצמבר, כלומר יש כבר הלוואות שבעליהן בחרו שלא להאריך את תקופת ההקפאה, אלא לחזור ולפרוע אותן. סך התשלומים שנדחו בפועל עומד על 5.5 מיליארד שקל.
מהנתונים עולה כי עיקר הירידה בהלוואות המוקפאות היא בקרב העסקים הקטנים והזעירים, שירד בכמעט 14% במהלך חודש ינואר ל־18.8 מיליארד שקל. זהו נתון מעודד שכן זה נחשב למגזר החשוף והרגיש ביותר להרעה הכלכלית הנובעת מהמלחמה. על אף הירידה מדובר עדיין בשיעור גבוה יחסית מסך ההלוואות במגזר זה העומד על 8.5%, לעומת פחות מ־3% מההלוואות לעסקים הבינוניים והגדולים.
בנוסף עולה מהנתונים כי בעוד בכל המגזרים חלה ירידה בהיקף ההלוואות שנמצאות בהקפאת תשלומים, במשכנתאות המספרים ממשיכים לעלות. סך המשכנתאות שהיו בהקפאת תשלומים עמד על 57.8 מיליארד שקל בסוף דצמבר, ועלה בקרוב ל־5% בינואר ל־60.5 מיליארד שקל המהווה 10.4% מסך המשכנתאות. עדיין מדובר בנתונים נמוכים משמעותית לעומת תקופת הקפאת תשלומי המשכנתא בעת הקורונה. אז בתקופת השיא מעל ל־20% מהמשכנתאות היו בדחיית תשלומים, ובסופו של דבר רוב המשכנתאות חזרו להיפרע כסדרן.
