דעההמהפך שדרוש בהוראת הקריאה והכתיבה
דעה
המהפך שדרוש בהוראת הקריאה והכתיבה
ממחקרים בינלאומיים על המיומנויות של תלמידי ישראל עולה תמונה מדאיגה שדורשת מהמערכת לחשב מסלול מחדש. הכשרת מורים מומחים באוריינות הקריאה וכתיבה תבלום את המגמה ותמנע קשיים בלמידה
הישגיהם הנמוכים של תלמידי ישראל בנוגע לביצועיהם במבחני קריאה, הן הבינלאומיים והן הארציים, מעמידים בסכנה את התפתחותם האקדמית ומחייבים התבוננות מעמיקה. תוצאותיו האחרונות של מחקר הפירלס הבינלאומי שנערך ב-2016, ובחן ידע ומיומנויות קריאה בשפת האם של תלמידי כיתות ד', מלמדים כי ישראל מדורגת במקום ה-29 מבין 50 המדינות שהשתתפו במחקר. נתון מדאיג במיוחד מצביע על כך כי שיעור התלמידים בישראל שמתקשים בקריאה עומד על 9%, כפול מהשיעור החציוני הבינלאומי שעומד על 4%. גם אם התוצאות שאמורות להתפרסם בחודש מאי הקרוב, עבור המחקר האחרון שנערך ב-2021, יראו על מגמת שיפור, עדיין יש מקום לדון ברצינות בהישגי הקריאה של תלמידי ישראל, שביצועיהם צריכים להדליק נורות אזהרה.
בשנים האחרונות הצטבר ידע מחקרי ויישומי עצום בכל הקשור להבנת תרומתם של משתנים אישיים וסביבתיים לרכישת מיומנויות הקריאה והכתיבה בשפות שונות, ובכללם בעברית ובערבית. מחקרים שונים בתחומי הפסיכולוגיה של הקריאה מצביעים על מסלול ההתפתחות הטיפוסי הרצוי של מיומנות הקריאה, לצד החריגות מאותה ההתפתחות ותוצאותיה המדאיגות. כתוצאה מכך, קיימת כיום הבנה טובה יותר אודות הדרך המיטבית להקניית מיומנות הקריאה והחשיפה הנדרשת לדפוס בשלבים מוקדמים, על מנת להניח את היסודות הנכונים לרכישת הקריאה והכתיבה בגיל מוקדם.
עד לימינו, משימת הוראת הקריאה בכיתות היסוד הוטלה על מחנכי ומחנכות ילדי הגיל הרך וכיתות א'-ב', שעשו את מיטב מאמציהם כדי להקנות את מיומנויות היסוד בקרב התלמידים. הכשרתם אפשרה הבנה תיאורטית בסיסית של ההתפתחות האוריינית בקרב ילדים לצד טעימה מעשית בכיתות בהן התנסו בהוראת הקריאה והכתיבה. אולם, ממצאי המחקרים הבינלאומיים מראים שאין די בכך וכי יש לפתח מומחיות נפרדת בכל הקשור להוראת הקריאה והכתיבה. בעידן הנוכחי ובצל הצטברותו של ידע אדיר בתחום האוריינות והרכישה המוקדמת של מיומנויות הקריאה, האיות והכתיבה, הן ברמה המחקרית והן היישומית, קיים צורך לשנות את אופן הכשרת המורים בתחומים אלה בכיתות היסוד ובמיוחד בגיל הגן ובכיתות א'-ב'.
על מנת להבטיח בניית הוראה מתאימה להקניית אותן מיומנויות ואיתור מוקדם של מתקשים בקריאה, יש להכשיר מורים ייעודיים שמומחים לאוריינות וקריאה ויתמקצעו בתחומים הבסיסיים ביותר בלמידה. מורים אלה ירכשו כלים יישומיים וטיפוליים שעשויים לעזור גם לתלמידים בעלי נקודות זינוק נמוכות בתחום רכישת מיומנויות השפה הכתובה. במוסדות אקדמיים שונים בארץ קיימים אנשי סגל שתחומי המחקר שלהם הינו חקר השפה הכתובה והאוריינות, וחלק ניכר מהם נחשבים למומחים ברמה בינלאומית ותרומתם להכשרת מומחים, בעלי תארים שניים כרכזי אוריינות בית ספריים, עשויה להיות אדירה ומכרעת. אני משוכנע כי חוקרים אלה ישמחו להתגייס ולתרום מניסיונם להכשרת מומחים בתחומי אוריינות הקריאה והכתיבה ובכך לתרום לשיפור הישגי הקריאה בקרב תלמידי ישראל. אין ספק כי תמיכה אקדמית והכשרת צוות מקצועי מיומן עשויה לתרום גם לטיפוח המוטיבציה האישית של התלמידים יכולים להבטיח הצלחה לימודית וחוסן נפשי אקדמי.
פרופ' היתאם טאהא הוא מרצה בבית הספר לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי
