סגן הממונה על התקציבים: "אי אפשר להשלות את עצמנו שהכשרות בערב יפתרו את אתגר שילוב החרדים"
סגן הממונה על התקציבים: "אי אפשר להשלות את עצמנו שהכשרות בערב יפתרו את אתגר שילוב החרדים"
כפיר בטט אמר בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אי שילוב חרדים יחד עם הגידול הדמוגרפי יכול להביא לפגיעה דו ספרתית בתוצר". עוד התריע: "איך נתמודד עם אירוע מלחמתי נוסף בעוד 20-30 שנה? האם הוא יפגוש אותנו עם מרחב גמישות פיסקאלי וכלכלה חזקה או עם יחס חוב תוצר גבוה?"
"הסוגיה המאקרו הכלכלית המאתגרת ביותר, גם ערב המלחמה, היא סוגיית שילוב והגברת הפריון של החרדים והערבים, אצל הערבים אנו רואים שיפור בהשכלה ובתעסוקה, אבל באוכלוסיה החרדית המצב שונה, וכשמוסיפים את הגידול הדמוגרפי החזוי בעשורים הקרובים, עשויות להיות זה השלכות כלכליות של פגיעה דו ספרתית בתוצר, והעלאת מסים בשיעור דומה", כך אמר סגן הממונה על התקציבים באוצר, כפיר בטט, בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
בהמשך הדברים רמז בטט כי אי טיפול בשילוב החרדים בתעסוקה ובהשכלה יביא בטווח הארוך גם להחלשתה הבטחונית של ישראל, כך תהה בטט: "איך נתמודד עם אירוע מלחמתי נוסף בעוד 20-30 שנה? האם הוא יפגוש אותנו עם מרחב גמישות פיסקאלי וכלכלה חזקה או עם יחס חוב תוצר גבוה ושוק עבודה שבו חלק גדול מהאוכלוסייה לא משתתף בה?"
בטט הסביר כי המלחמה הפכה את האתגר של שילוב חרדים לדחוף יותר "המלחמה עולה לנו 200 מיליארד, ומעבר לכך יהיו עלויות קבועות לתקציב הביטחון ולריבית, הירידה בשני התקציבים הללו בעשורים האחרונים איפשרה לנו לשחוק את יחס החוב לתוצר, להפחית מסים מבלי לפגוע בשירותים הממשלתיים. אבל כעת זה צפוי להביא לגירעון מבני, ויגזור נטל ישיר על אזרחים, העלאת מסים, וצמצום שירותים ממשלתי. אבל יש גם נטל עקיף, כמו הארכת השירות בצה"ל – סדיר ומילואים – שיביאו לפגיעות נוספות בכלכלה".
בטט אמר כי הערכת האוצר היא ששני תזכירי החוק של משרד הביטחון (הארכת שירות סדיר וימי מילואים, ש"ט) "יגרמו לעלויות שנאמדות באזור 100 מיליארד שקל, ועוד הוצאה תקציבית ישירה (שכר וכדומה, ש"ט) של 40 מיליארד שקל. כיום, יש חפיפה בין האוכלוסייה שמשרתת לבין האוכלוסייה שעובדת. אם האוכלוסייה החרדית היתה מתגייסת באופן מלא, היה אפשר להפחית את המילואים בכ-86%. הצורך לשלב אוכלוסיות מקבל זירוז ומשנה תוקף".
בטט ניתח את התרומה הממשלתית לכך שהחרדים לא משולבים בכלכלה באמצעות הצבעה על שלושה גורמים: "החסם הראשון הוא היעדר הקניית מיומנויות לשוק העבודה, שזה כמובן מתחיל במערכת החינוך. החסם השני, זו מערכת תמריצים שליליים המטילים מחיר כלכלי כבד על עצם היציאה של הגבר החרדי לשוק העבודה. ולבסוף, סוגיית הגיוס, המנגנון עד היום הביא להפסד כפול, החרדים בקושי השתתפו בנטל הבטחוני, וגם לא עבדו, היה חסם חוקי שמנע מאותם גברים להשתלב בשוק העבודה ולקבל הכשרה איכותית".
בסוף דבריו, התייחס בטט לתכניות הכשרה נקודתיות שמקודמות על ידי יזמים חברתיים, ומשמשות את הפוליטיקאים – ביניהם שר האוצר סמוטריץ' עצמו – כמעין תירוץ להימנע מפתרונות רחבים. בטט אמר "אנחנו נמשיך ולסייע ולתקצב תכניות טובות שיגדילו תעסוקת חרדים, אבל אל לנו להשלות את עצמו שבאמצעות פתרונות מיקרו נקודתיים, כמו חוגים אחרי הצהריים או הכשרה בערב, נצליח לשנות את נתיב הספינה שבה אנחנו שטים כרגע. בעיות מאקרו כלכליות, דורשות פתרונות מאקרו כלכליים".
