טרכטנברג: "בהרכב המוצע – עדיף שהוועדה לבחינת תקציב הביטחון לא תקום"
טרכטנברג: "בהרכב המוצע – עדיף שהוועדה לבחינת תקציב הביטחון לא תקום"
לדברי פרופ' מנואל טרכטנברג בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, המדינה צועדת אחורה 30 שנה למציאות הכלכלית של שנות ה-90. "השאלה הקריטית היא מה יהיה משקלו של תקציב הביטחון כאחוז מהתוצר לאורך זמן", אמר
"המחדל של ה-7 באוקטובר לא נבע מהעדר תקציב", כך אמר הבוקר פרופ' מנואל טרכטנברג, נשיא ה-INSS לשעבר וראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
"אנסה לדבר על תקציב הביטחון בעשר דקות, זה קצב של עשרה מיליארד לדקה" התבדח טרכטנברג בנאומו שעסק באופן ספציפי בתקציב הביטחון העתידי. לדבריו, המגמות שאפשרו את ההצלחה הכלכלית של ישראל בעשורים האחרונים הן ירידת תקציב הביטחון כשיעור מהתוצר וירידת שיעור החוב-תוצר של המדינה, וכי כעת המדינה צועדת לכיוון של היפוך המגמות הללו ומדובר בסכנה לעתיד הכלכלי של ישראל. טרכטנברג הציג כי בכל הקשור לשיעור תקציב משרד הביטחון מהתוצר, ישראל חוזרת אחורה 30 שנה למציאות הכלכלית של שנות ה-90. לזה יש להוסיף לדבריו הרעה ביחסים עם ארה"ב, החמרה נוספת של המצב הביטחוני, התנהלות פיסקלית לא אחראית שמובילה לזינוק בגירעון ו"מערבולת פוליטית בפתח" שתקשה מאוד על ההתנהלות התקציבית.
"השאלה הקריטית היא מה יהיה משקלו של תקציב הביטחון כאחוז מהתוצר לאורך זמן, כי לגבי מה שקורה בטווח הקצר אין לנו השפעה" אמר והזהיר מעשור כלכלי אבוד כמו זה שהיה לאחר מלחמת יום כיפור: "אחרי מלחמת יום כיפור מספר האוגדות עלה מ-7 ל-17", הוא ציין כדוגמא להפרזה בהוצאות שלא לצורך.
טרכטנברג טוען כי יש צורך בתוכנית רב-שנתית חדשה יחד עם ועדה ציבורית שתבחן את הרכב התקציב. טרכטנברג ציין בפירוש כי הרכב הוועדה קריטי, והציג כדוגמא את הרכב ועדת ברודט שחבריה כללו את יו"ר הוועדה דוד ברודט, אילן בירן, איתן בן-אליהו, אורנה ברי, ניר גלעד, אלי הורביץ, טרכטנברג עצמו, אילן מזרחי וקרנית פלוג. טרכטנברג ציין כי אלי הורביץ (שהכנס נעשה לזכרו) היה חבר בוועדת ברודט ואמר כי "הלוואי עלינו היום שהיו אנשים כאלה בוועדה שעוסקת בנושא החשוב הזה" ואמר כי אם הרכב הוועדה לא יהיה מקצועי כפי שמסתמן כעת, אז "עדיף שהוועדה לא תקום".
טרכטנברג הוסיף כי ההשקעה בביטחון אינה "משחק סכום אפס" והיא לא מהווה תחליף להשקעה בצמיחה, וציין כי צמצמום ההשקעה בתשתיות מעודדות צמיחה ושירותים ציבוריים תפגע ביכולת להחזיק את צה"ל לאורך זמן. "החוסן החברתי הוא גם קריטי לביטחון ואנחנו מתחילים מגירעון בשירותים החברתיים" הוא אמר והוסיף כי "המחדל של ה-7 באוקטובר לא נבע מהעדר תקציב. הגדלת תקציב מונעת בדק בית וקריאה להתייעלות". לפי טרכטנברג, המענים לצרכים הביטחוניים יגיעו לא רק מתוספת מקורות אלא גם ממענים מדיניים כפי שראינו בשיתוף הפעולה הבינלאומי "ראינו את זה ב-14 באפריל (יום התקיפה האיראנית – י"ש)" הוא אמר וסיים את דבריו באמירה כי "לא חשוב כמה גדול יהיה תקציב הביטחון, צריך מעשה פוליטי מדיני ולכן דרוש שינוי עכשיו".
תא"ל במיל' מהרן פרוזנפר, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון ואחד מחברי הוועדה לבחינת תקציב הביטחון המיועדים מטעם משרד הביטחון, הגיב לדברים והסכים עם הטענה כי "אסור לחזור למה שהיה אחרי מלחמת יום הכיפורים". פרוזנפר הוסיף כי לתפיסתו "אסור לעשות תכנית רב שנתית בלי תרחיש ייחוס חדש ובלי שינוי בתפיסת הכוח" ואמר כי "הטעות הכי קשה תהיה הגדלת תקציב הביטחון בלי תוכנית".
לטענת פרוזנפר, התחשיבים הכלכליים המבוססים על כך שלא תהיה אחיזה צבאית ישראלית בעזה לאורך זמן ושלא תהיה מלחמה מלאה בצפון הן "בלתי מציאותיות". לטענתו, עדכון תרחישי הייחוס, כמו גם שינוי המציאות מול איראן מובילות לכך שיהיה צורך לעדכן את המספרים כלפי מעלה, ושגם התוכנית הרב-שנתית שתיבנה תצטרך להתחשב באילוצים אלו. פרוזנפר העביר ביקורת גם על השימוש של הצבא בימי מילואים וטען שלאורך זמן זה לא סביר וצריך לעבור למודלים אחרים דוגמת פלוגות קבע.
