פרשנותהדיונים בוועדת חוקה חשפו את מקור האמביציה להחלשת העליון
פרשנות
הדיונים בוועדת חוקה חשפו את מקור האמביציה להחלשת העליון
בפס"ד שניתן לפני שנים וקבע גיוס בחורי ישיבות, חטא ביהמ"ש העליון פעמיים מבחינת רוטמן והחרדים: גם נימק את פסיקתו בערך השוויון המשוקץ, וגם עשה זאת לתכלית שביקשה לאכוף שוויון בנטל. רוטמן זועם על החירות והסמכות שנטלו השופטים, כדי להקים לתחייה זכויות שהומתו בחקיקה
במהלך המהומה הרעשנית והמתמשכת שנקראת ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, נפתח היום צוהר קטן להבנת משמעות החקיקה לקראת ההפיכה המשטרית. זה קרה בדיונים שמתנהלים כעת על הכחדת כוחו של העליון לפסול חוקים רגילים. לא חוקי יסוד שלגביהן חוסלה לגמרי הביקורת השיפוטית. חשוב היה להקשיב לראש הוועדה שמחה רוטמן, שהוציא את המרצע מהשק והסביר את האמביציה להחלשת בית המשפט העליון. הסביר למה מסוכן להותיר לעליון את המילה האחרונה בפרשנות החוקתית ולמה יש להגביל אותה כי היא חותרת תחת רוטמן, שהוא נציג הריבון.
בדיון עלה הרקע ההיסטורי שחשוב להבינו. כאשר חוקקה הכנסת ב-1993 את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הוצאו ממנו, בכוונת מכוון, שתי הזכויות הבסיסיות והחשובות ביותר בדמוקרטיה - השוויון וחופש הביטוי. הן הוצאו כפשרה, כדי לצרף להסכמה ותמיכה בחוק את המפלגות הדתיות. ולמה המפלגות הדתיות התנגדו? כי לשיטתן השוויון, כזכות יסוד חוקתית, יעצים שוויון וזכויות לגויים, נשים, להט"בים והגרוע מכל מבחינתן, הרפורמים. ולמה ההתנגדות לחופש הביטוי? ההגנה החוקתית-שיפוטית תגביר, לחששם של הפוליטיקאים הדתיים, את ההגנה על פרסומי תועבה, פרסומים מיסיונריים. ובנוסף, הם חוששים ששדרוג חופש הביטוי יכריע באיזון מול פרסומי לשון הרע בתביעות דיבה.
והנה, בית המשפט העליון הכניס דרך החלון את הזכויות שהוצאו מהדלת. הזכויות שהועלמו ה"בלתי מנויות" - השוויון וחופש הביטוי - "נחקקו" בידי בית המשפט כחלק מ"כבוד האדם". כותרת חוק היסוד איפשרה לבית המשפט את הקביעה הכל כך הגיונית: אין כבוד אדם ללא שוויון וללא חופש ביטוי. אין בעולם מגילת זכויות, אין בעולם חוקה, אין בעולם דמוקרטיה - בלי שני אלה. וזאת לידיעת חסידי ה"ככה זה בעולם".
היועץ המשפטי של ועדת חוקה ד"ר גור בליי הזכיר איפה זה קרה: "בפסק דין על גיוס בחורי הישיבות יצר השופט אהרן ברק את מודל הביניים להיקף הגנה על זכויות שנגזרו מכבוד האדם. הזכויות הבלתי מנויות בחוק. לכן, כאשר חוקקו את חוק הלאום ללא השוויון, ההנחה הייתה שהשוויון הוא חלק מהחוקה. יש לנו מגילת זכויות נכה. אין חוקה בעולם שאין בה שוויון וחופש הביטוי. אצלנו בית המשפט העליון גזר אותן מכבוד האדם".
המהלך הזה יצר את משבר האמון הגדול ביותר בין החרדים ובין רוטמן לבית המשפט העליון. זעם על החירות והסמכות שנטלו השופטים כדי להקים לתחייה זכויות שהומתו בתהליך החקיקה. זכויות שהכנסת הוציאה מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מבחינת החרדים זה גם קרה בפסק הדין שהתערב בסדרי שחרורם-השתמטותם משירות צבאי. העליון חטא כאן פעמיים מבחינתם: גם נימק את פסיקתו בערך השוויון המשוקץ, וגם עשה זאת לתכלית שביקשה לאכוף שוויון בנטל הצבאי.
ועכשיו רוטמן ידאג שזה לא יקרה. "השוויון הוצא במפורש מחוק היסוד", אמר אתמול, "אפשר לבקר מדוע הכנסת למה לא הכניסה את השוויון חופש ביטוי, אבל על בית המשפט לכבד את מה שהכנסת בחרה. צודקת או טועה".
הדיון התמקד בכוחו של בית המשפט העליון לבטל חוקים שסותרים חוק יסוד. את רוטמן מטריפה העובדה שבג"ץ לא מבטל רק חוקים שסותרים לא רק חוק יסוד, אלא כאלה שסותרים ערכים שאפילו לא נכללו בו. מעכשיו, התיקון המיועד יאפשר לבג"ץ לפסול רק חוק שפוגע חזיתית ובמובהק בכבוד האדם. "אם תכריח אנשים ללכת עם פלסתר על הפה זו פגיעה בכבוד האדם", הדגים רוטמן למה כוונתו.
"האם ניתן יהיה לפסול חוק שיחייב אותי לשבת בספסל האחורי של האוטובוס"? שאלה ח"כ מטי צרפתי הרכבי מ'יש עתיד'. "היכולת לטעון שנפגעה הזכות שלך לשוויון הצטמצמה באופן דרמטית", השיב עו"ד בליי, שכמובן נזהר מלהוסיף את המובן מאליו: את עוצמת הפגיעה יקבעו מעתה השופטים שייבחרו בידי הקואליציה.
ח"כ יוראי הרצנו הוא הומוסקסואל. החוק האחרון שבג"ץ פסל ב-2021 היה חוק שסתר את ערך השוויון - החוק שמתיר פונדקאות לנשים יחידניות, אך לא לגברים יחידנים ולזוגות חד-מיניים. "אני ובן זוגי עושים כעת תהליך פונדקאות ברוח פסיקת בג"ץ", אמר הרצנו בוועדה, "האם היינו יכולים לעשות את תחת הרפורמה המוצעת?" בליי השיב, שוב בזהירות המשפטית הנדרשת: "בתיקון החדש, ניטלת היכולת לטעון שחוק הפונדקאות שנפסל פוגע בשוויון. עכשיו אתה צריך להראות שהפגיעה היא כה חזקה שהיא פוגעת בכבוד האדם". ושוב, את הציפייה הזו יש להפנות עכשיו לשופטים שימנו נתניהו, לוין, דרעי ורוטמן.
הח"כית לשעבר, מלי פולישוק בלוך אחזה בשור בקרניו: "אני אישה דמוקרטית ליברלית, למה אתם רצים לכפות עלי מדינת הלכה?"
