ללא לו"ז ותקציב: ה"תוכנית" של המשרד להגנת הסביבה להיערכות למשבר האקלים
ללא לו"ז ותקציב: ה"תוכנית" של המשרד להגנת הסביבה להיערכות למשבר האקלים
משרדי הממשלה נדרשו להגיש תוכנית להתמודדות עם שינויי האקלים עד סוף 2023, אך לא עשו זאת. היחיד שלכאורה עמד בדד-ליין הוא המשרד להגנת הסביבה, אך המסמך שהגיש אינו תוכנית אלא רשימת משימות. המשרד טרם גיבש תוכנית פעולה, ולא ברור מה יהיה התקציב לביצוע. בכיר במשרד מודה: "אין הרבה ערך לרשימת מכולת עם 140 סעיפים ועלות אסטרונומית"
שש שנים חלפו מאז החלטת הממשלה שחייבה את משרדי הממשלה לגבש תוכנית רחבה בנושא ההיערכות למשבר האקלים, והיום (ב') מפרסם המשרד להגנת הסביבה את התוכנית שלו. הבעיה: לא מדובר בתוכנית, אלא ברשימת משימות.
המסמך שפרסם המשרד להגנת הסביבה הוא תוכנית חלקית, הממפה את המשימות השונות שעומדות בפניו. למסמך לא בוצע הליך עלות-תועלת, הוא לא כולל לוחות זמנים ולא מוצמד לו תקציב. לכן, לא ידוע מתי, האם ובאיזה היקף ייושמו סעיפיו.
בשנת 2018 קבעה החלטת ממשלה "היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים" (1902) כי כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך יכינו תוכנית היערכות לשינויי אקלים שתרוכז לכדי תוכנית היערכות לאומית אחת גדולה ומשמעותית. זאת, כדי להגן על הציבור, בריאותו ורווחתו מפני השלכות משבר האקלים, לזהות את הסיכונים וההזדמנויות שמביאים שינויי האקלים הרלוונטיים לכל משרד, למפות את ההשלכות האפשריות ולקבוע צעדים והליכי מדיניות מתאימים.
המשרד להגנת הסביבה נבחר לעמוד בראש מנהלת האקלים ולתכלל את הנושא, לרבות סיוע למשרדים האחרים בגיבוש תוכנית. לאחר ששנים ארוכות חלפו ואף משרד ממשלתי לא טרח ליישם את ההחלטה, באוקטובר 2022 החלטת ממשלה נוספת חייבה את כלל המשרדים להגיש את התוכניות האמורות לממשלה עד סוף 2023.
כעת מפרסם המשרד להגנת הסביבה את המסמך אותו הוא מכנה "תוכנית" במועד אותו קבעה הממשלה, אולם כאמור מדובר במסמך חלקי מאוד הממפה את המשימות השונות עבור אנשי המשרד, ולא בתוכנית אופרטיבית שניתן ליישם בשלב זה. זהו צעד ראשוני בלבד שלא מהווה עמידה מלאה בחובה הממשלתית.
המסמך של המשרד כולל 138 משימות המרוכזות ל-15 מהלכים בתחום פעילותו. זוהי רשימה ארוכה של משימות שנדרשות היחידות השונות במשרד לבצע בהתאם לסיכוני האקלים שעשויים להשפיע על עבודתם. עיקרי המהלכים הנדרשים, כך לפי המשרד עצמו, מתרכזים בארבעה תחומים מרכזיים: שימור מערכות אקולוגיות, תכנון אופן היערכות והתנהלות מפעלים בשגרה ובחירום, הגנה על תשתיות ומבנים קיימים ומתוכננים ושדרוג ותחזוקת מכוני טיהור שפכים.
בין היתר, בשל השפעת אירועי קיצון אקלימיים על רשת החשמל, תידרש בחינת השלכות אי אספקת חשמל על תפקוד מתקנים וציוד חיוני במפעלים מסכני אוכלוסייה. עוד ייבחנו אירועי קיצון על ציוד המפעלים השונים ותידרש התאמתם במידת הצורך. ניהול הסיכונים של המפעלים יתייחס גם לסיכוני אקלים ודרישות המשרד עבור היתרים ומתן הנחיות למפעלים יעדכנו בהתאם.
במסמך המשרד להגנת הסביבה עוסקים בשימור מערכות אקולוגיות: מיפוי רגישויות מערכות אקולוגיות במעיינות ונחלים לזיהומים, הקמת אתרי מפלט לבעלי חיים רגישים בנחלים, ניטור ארוך טווח של המערכות האקולוגיות בישראל וגיבוש תוכנית לשיקום ושימור המערכות האקולוגיות בישראל. חשוב לציין כי המשרד להגנת הסביבה גיבש תוכנית רחבה בת 400 עמודים לטיפול במצב אך היא נותרה במגירות המשרד ללא מתווה יישום או תקציב, כבר למעלה מעשור.
בנוסף, בזמן שמצב המערכות האקולוגיות בישראל מידרדר, הממשלה הנוכחית וכך גם השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, מובילים להקמה של יישובים חדשים ומנותקים מהמרקם העירוני ברחבי ישראל, ובכך "נוגסים" עוד בשטחים הפתוחים. יצוין כי רק בשבוע שעבר פרסמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמשרד להגנת הסביבה עדויות לכך שהשטחים הפתוחים הולכים ואוזלים ומצמצמים את אזורי המחיה של המגוון הביולוגי בישראל באופן המסכן את יכולתו לקיים את עצמו.
רשימת המשימות של המשרד כוללת גם הגנה על תשתיות ומבנים קיימים ומתוכננים; בחינה משותפת יחד עם משרד האנרגיה לזיהוי תשתיות בסכנת פגיעה כתוצאה מתרחישי הייחוס ובחינת אמצעי הגנה לתשתיות דלקים עיליות ותחתיות פגיעות או מעבר לאנרגיות מתחדשות; עידוד מהלכי חיזוק אלמנטים בבניינים קיימים והתאמת תקנות קיימות למבנים חדשים; חיזוק תשתיות חופיות קיימות; תכנון תשתיות חדשות על בסיס תרחיש לאומי ועוד.
בשלב זה לא מובטח תקציב לביצוע המשימות שעל הפרק או התוכנית המלאה שתגובש. תקציב האקלים של המשרד, כ-200 מיליון שקל, קוצץ על ידי משרד האוצר רק לאחרונה, בעוד שבתקציב 2024 עשויים המשרדים השונים להתמודד עם קיצוץ רוחבי בשל עלויות המלחמה. לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "בהיעדר חוק אקלים שאפתני, מתוקצב ומחייב, כל שנותר למשרד להגנת הסביבה זה להציג מצגת שרובה כתובה בלשון 'יש לבחון'. כשאין רגולציה שאפתנית ומתוקצבת, שום החלטה אינה מחייבת, והראיה לכך היא שבהיעדר רגולציה קל לאוצר לחסל 200 מיליון שקל מתקציב המשרד עבור היערכות למשבר".
לדברי ד"ר עמיאל וסל, מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, "התהליך המלא, שיכלול גם היבטי עלות ותועלת, יחובר בשלב שני. אין הרבה ערך לרשימת מכולת עם 140 סעיפים ועלות אסטרונומית - זה כבר נעשה בעבר ולא מוביל לביצוע. אחרי מיפוי ובירור הפעולות הנדרשות (מה שנעשה במסגרת התוכנית הנוכחית) יבוצע הליך של עלות-תועלת".
למרות ההתקדמות האיטית והחוסרים הרבים, נדגיש כי המשרד להגנת הסביבה הוא המשרד היחיד שהגיש עד כה מסמך כלשהו הנוגע למימוש החובה הממשלתית. הצורך להיערך לשינויי האקלים נוגע לכלל משרדי הממשלה, ובראשם למשרדי האנרגיה, הבריאות והחקלאות – הנדרשים להתמודד כבר עכשיו עם השלכותיהם. חלק מהמשרדים האחרים נמצאים בשלבי גיבוש תוכנית, אך אף לא אחד מהם השלים את המשימה וחלקם רחוקים מאוד מהצגה או יישום של תוכנית מקיפה להתמודדות עם האתגרים הרבים.
מי שראוי לציון למרות זאת, זה משרד הרווחה, שעומל כבר שלוש שנים על תוכנית מקיפה להתמודדות עם משבר האקלים על כל היבטי ההשפעה שלו, בדגש על אוכלוסיות פגיעות. לא מדובר ברשימת מטלות, אלא בתוכנית עבודה מפורטת לטווח הארוך והקצר. במאי 2022 הגישו אנשי המקצוע במשרד את התוכנית למנכ״לית דאז, אולם התוכנית לא אושררה והממשלה פוזרה. כעת פועלים במשרד לעדכון התוכנית, לקראת אשרורה והוצאתה לפועל.
