דו"ח המבקרהמלונות קיבלו בקורונה מיליונים שנחיצותם מוטלת בספק
דו"ח המבקר
המלונות קיבלו בקורונה מיליונים שנחיצותם מוטלת בספק
מבקר המדינה בחן את הסיוע שניתן לתעשיית התיירות במשבר הקורונה ומצא כשלים רבים. בראשם - הזרמה של 60 מיליון שקל בשנים 2020 ו-2021 לרשתות פתאל, ישרוטל ומלונות דן, אף שנחיצות הסיוע היתה בדיעבד מוטלת בספק. מנגד, מורי הדרך כמעט שלא זכו לסיוע
דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ג') בחן את הסיוע הייחודי שניתן לתעשיית התיירות בעקבות משבר הקורונה. נמצא מספר רב של כשלים, שרבים מהם דווחו ב"כלכליסט". הדו"ח מצא כי ב-2020 ו-2021 הוזרם סכום של 60 מיליון שקל לשלוש רשתות המלונות הגדולות (פתאל, ישרוטל ומלונות דן), אף שנחיצות הסיוע "מוטלת בספק". בנוסף הדו"ח מצביע על כך שמורי הדרך שנפגעו אנושות ממשבר הקורונה כמעט ולא זכו לסיוע: רק 16% מהם קיבלו סיוע כלשהו מהמדינה, והסיוע הממוצע עמד על סכום זעום של 300 שקל בחודש. הדו"ח מתייחס גם לחוסר במידע במשרד התיירות ולחוסר היעילות של המשרד בהעברת הסיוע בפועל.
הסיוע לתעשיית התיירות נבע מכך שזו הושבתה כמעט כליל בתקופת הקורונה. לפי הדו"ח, שיעור ההכנסות מתיירות ב-2021 היה נמוך בכ-67% לעומת 2019 (14 מיליארד שקל לעומת 43 מיליארד שקל). בשיא המשבר, מרץ 2020-מרץ 2021, עברו בנתב"ג כ-1.6 מיליון נוסעים לעומת 24.2 מיליון נוסעים בתקופה המקבילה לפני כן. בעקבות זאת המדינה הזרימה סכומי סיוע גדולים לתעשיית התעופה והתיירות – 946 מיליון שקל לשלוש חברות התעופה אל על, ישראייר וארקיע וכ-450 מיליון שקל לבתי מלון.
בכל הקשור לסיוע שניתן לבתי המלון כותב המבקר: "עולה בדיעבד ספק בדבר נחיצות הסיוע הייחודי שהעניקה המדינה באמצעות מענק מוחלט שאינו תלוי בהתפתחויות עתידיות לשלוש הרשתות ושהסתכם בכ-60 מיליון שקל", וזאת מפני שהרשתות רשמו רווח נקי ותפעולי כבר בשנת 2021 בעקבות התחזקות תעשיית תיירות הפנים עקב סגירת השמיים. המבקר מתייחס גם לעיכוב במתן המענקים על ידי משרד התיירות, ולפי הדו"ח לקח למשרד בין 4 ל-14 חודשים להעביר את מענקי הסיוע, ושעד לסיום תקופת הבדיקה בנובמבר 2022 לא החל משרד התיירות לשלם עדיין את פעימת הסיוע האחרונה בגובה 150 מיליון שקל. לפי המבקר, "מדובר בעיכוב חריג שמשקף פיגור בלתי תקין ושפוגע במימוש מיטבי של תכלית החלטת הממשלה ואף באפקטיביות הסיוע שמוענק".
בנוגע לסיוע למורי הדרך, נכתב בדו"ח כי המדינה הקצתה כ-35 מיליון שקל להפעלת שלושה סבבי סיורים מודרכים ללא תשלום לקהל הרחב שאותם יעבירו מורי דרך תמורת תשלום, וכי מתוך זה נוצלו רק 18 מיליון שקל, כאשר סכום הסיוע החודשי הממוצע ששולם לכל מורה דרך עמד על כ-300 שקל כולל מע"מ וההיענות לסיוע הייתה נמוכה.
המדינה גם העמידה תוכנית הסבה מקצועית לעובדי תעשיית התיירות, אך רק 1,422 מתוך כ-140 אלף מהעובדים בתעשיית התיירות פנו למשרד והביעו רצון להשתתף בתוכנית; כשליש מהם פנה למוקד של זרוע העבודה כדי לברר על הכשרות לשינוי מקצועי, ובסופו של דבר רק 51 עובדים קיבלו שובר לביצוע הכשרות לשינוי מקצוע – ורק שלושה עובדים קיבלו מלגת קיום בזמן ההכשרות.
תגובת משרד התיירות לדו"ח: "הדו"ח מתייחס לשנים קודמות שבהן משרד התיירות התמודד עם אירוע יוצא דופן בקנה מידה עולמי, שהוביל לעצירה מוחלטת של התיירות למשך כשנתיים. המשרד הפעיל מערך סיוע לתעשיית התיירות, חרף היעדר מנגנון מובנה והתאמה לטיפול בנושא. מנכ"ל המשרד החל בהתוויית נהלים להתמודדות עם אירועי חירום עתידיים".
