מאסק יחסל עבודה מהבית בארה"ב – מה יקרה בישראל במגזר הפרטי?
מאסק יחסל עבודה מהבית בארה"ב – מה יקרה בישראל במגזר הפרטי?
ב"כלכליסט" פורסם כי הצעד הראשון שמתכנן אלון מאסק בתפקידו הציבורי כ"ראש המשרד ליעילות ממשלתית" (משרד שכבר זכה לכינוי DOGE על שמו של מטבע הקריפטו האהוב על מאסק), תפקיד אליו מונה כזכור על ידי הנשיא טראמפ מיד עם היבחרו, הוא לפעול לביטול העבודה מרחוק ואפילו עבודה היברידית בקרב עובדי הממשל, זאת לצד איום "טראמפי" קלאסי, כי מי שלא יסכים להגיע למשרד חמישה ימים בשבוע יצטרך לחפש עבודה בסקטור הפרטי.
עמדתו של מאסק פורסמה בטור משותף שכתב יחד עם ויווק רמאסוואמי, שמונה לנהל את ה-DOGE ביחד עם מאסק ופורסם בשבוע שעבר בוול סטריט ג'ורנל. על המניע מאחורי המהלך כתבו השניים כי "חיוב עובדי הממשל להגיע למשרד חמש פעמים בשבוע קרוב לוודאי שיוביל לגל של עזיבות מרצון, שאנחנו מברכים עליו: אם עובדים פדרליים לא רוצים להופיע במשרד, משלמי המסים לא צריכים לשלם עבור הפריבילגיה הזו מימי הקורונה של להישאר בבית".
עוד ציינו מאסק ורמאסוואמי כי מטרת הצעד הזה היא לעקוף בצורה חוקית ומתוחכמת את ההגנות הסטטוטוריות של שירות המדינה, המונעות מהנשיא או מבעלי התפקידים מטעמו לפטר עובדים פדרליים.
או במילים פשוטות: מאסק השתמש בסמכות שלו כמעסיק לביטול ההטבה של העבודה מהבית, ככלי לצמצום כח האדם.
ומה קורה אצלנו – האם ניתן לבטל את הזכות לעבודה מהבית בשירות המדינה? ומה מעסיקים במגזר הפרטי יכולים ללמוד מהמהלך הדרמטי של מאסק?
נתחיל מהסוף, בתקופת הקורונה, בשירות המדינה פורסמו הנחיות המתירות עבודה מרחוק מטעם הנציבות ומשרד האוצר, שהתבססו, בין היתר, על הוראות הסכמים קיבוציים בין המדינה לבין ההסתדרות בישראל. בדומה לעובדים הפדראליים בארה"ב, יש לעובדי המדינה הגנות חוקיות מפני פגיעה בתנאי עבודה ומפני פיטורים. אבל, לגבי עבודה מרחוק, ההסכמים הקיבוציים של עובדי המדינה קובעים כי ההחלטה בדבר עבודה מרחוק של עובד מדינה תהיה לפי שיקול דעתו של האחראי במשרד - בהתחשב בצורכי מקום העבודה, קיומה או אי קיומה של תשתית מתאימה לעבודה מרחוק ומידת התאמת העובד ומאפייני תפקידו לעבודה מרחוק. והדגש החשוב הוא שזכות זו אינה זכות מוקנית במסגרת יחסי עבודה בשירות המדינה. כלומר, כמו מאסק, גם בעלי התפקידים בשירות המדינה יכולים לבטל את יום העבודה מהבית אם הוא לא תואם את צרכי מקום העבודה (אך ככל הנראה ביטול גורף של הזכאות יצטרך להיעשות באמצעות הסכם קיבוצי מעודכן שלהערכתי אפשר ויקרה).
ומה קרה למודל העבודה מרחוק מאז הקורנה ועד היום ובעיקר בשוק הפרטי? נזכיר כי מגפת הקורונה וצעדי הריחוק החברתי שננקטו בעקבותיה, חוללו בשוק העבודה הישראלי, כמו בשוקי עבודה במדינות רבות אחרות, את אחד השינויים הדרמתיים ביותר שידע מימיו. העבודה מהבית שעד אז הייתה נראית לכולנו כמעט בלתי אפשרית – הפכה להיות רווחת ביותר, גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי.
במגזר הפרטי בישראל, מעסיקים ניסחו וגיבשו מדיניות עבודה מרחוק והחלו לאפשר לעובדיהם לעבוד באופן היברידי. בעת ההיא, שוק העבודה המסורתי קיבל את רבולוציית המודל החדש כהתגלות של אבוקה באפילה, האינטרסים נראו הדדיים וסברנו שתם עידן העבודה המסורתית במשרד - התגלות של ממש! אפשר להפחית את עלויות השכ"ד בחצי לפחות ולקבל את אותה תוצרת ואף יותר. גן עדן! לימים (שנים) למדו המעסיקים שיום עבודה מהבית טומן בחובו גם יום של סידורים (חבל על שישי בוקר..) ואפשר גם קצת ילדים, וקצת יותר טיולים עם הכלב, מבשלים יותר ואופים יותר, תופעה זו הלכה והתגברה עד כדי ניצול האירוע לשנ"צ (כך ממש!).
מנגד ולצרכי התמודדות עם מגרעות המודל שהתפתח (לצד יתרונותיו גם למעסיק לרבות בהיבטים של תמריץ והתאמת תנאי העבודה לדור החדש ותימרוצם, חסכון במקום, חשמל וצוות תפעול), החלו מעסיקים להפעיל מערכות דיגיטליות ואח' לטובת פיקוח (יותר מעקב) על שעות העבודה לצד דרישות יזומות מהעובד לעדכן התחלת משימה, סיומה ועדכוני ביניים נוספים. כל אלו הובילו לצמצום התופעה ו"חזלוש" המודל, אך עדיין לא ביטולו, ולא מעט מקומות עבודה מאפשרים יום עבודה אחד מהבית בכל זאת, מה שלמעשה מזקק את ממדי התופעה כיום, לצד הקושי של המעסיק להנחית את העובד מתענוג של חמישה ימים בשבוע, לכלום. כך או אחרת, במגזר הפרטי, מבחינה משפטית טהורה, ההחלטה האם לאשר לעובד עבודה מהבית היא חלק מהפררוגטיבה הניהולית הליבתית של המעסיק, והיא נמצאת בגרעין הקשה של שיקול דעתו ואינה מהווה זכות ו/או חלק מתנאי עבודתו של העובד. לכן, מעסיקים במגזר הפרטי יכולים לעשות שימוש במתן או בביטול ההטבה של עבודה מהבית כדי להשיג יעדי כוח אדם. עם זאת יש להקפיד שמדיניות החברה תשקף לעובדים מראש ולאורך כל תקופת העסקתם, שהעבודה מרחוק היא הטבה מצד המעסיק ואינה זכות מוקנית לעובד.
עו"ד מיכאל איילון הוא שותף במשרד גורניצקי GNY
