פרשנותאיך תשפיע הקפאת פיטורי יו"ר הדואר על ניסיון ההדחה של רוזנבוים
פרשנות
איך תשפיע הקפאת פיטורי יו"ר הדואר על ניסיון ההדחה של רוזנבוים
על פניו, החלטת בג"ץ להקפיא את פיטורי יו"ר הדואר היא סימן מעודד עבור מנהלת רשות החברות; עם זאת יש לזכור כי בניגוד לוקנין, לרוזנבוים אין גיליון ציונים מפואר שבו היא יכולה להתפאר
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע היום כי הדחת יו"ר דירקטוריון דואר ישראל מישאל וקנין מוקפאת, וקרא לשרי הממשלה הדורשים להדיחו – שר התקשורת שלמה קרעי והשר הממונה על רשות החברות הממשלתיות דודי אמסלם לנמק מדוע לא ייקבע כי "אין תוקף" להדחתו ומדוע זו לא תבוטל.
מפני שמדובר בצו ביניים, אז החלטת בית המשפט אינה מנומקת כמעט כלל. עם זאת, עצם העובדה שעל ההחלטה חתומים השופטים יצחק עמית שנחשב לסמן אקטיביסטי, אלכס שטיין המוגדר כשמרן ויוסף אלרון שקרא תיגר על שיטת הסניוריטי והציג את מועמדותו לנשיא בית המשפט העליון – משקפת כי קיים קונצנזוס חד-משמעי בקרב כל קשת הדעות האפשרית בעליון שמדובר בהחלטה פסולה.
מדובר בהחלטה מתבקשת, בין השאר מפני שקיים קונצנזוס כי אין עילה מקצועית התומכת בניסיון ההדחה. במהלך הדיון בשבוע שעבר אמר השופט עמית כי הדחת יו"ר דירקטוריון היא תקדימית וצריכה להתבצע רק במקרה של קטסטרופה בחברה. נתוני החברה מוכיחים כי הקדנציה של וקנין הייתה רחוקה מקטסטרופה – ההכנסות עלו, תוכנית הבראה נכנסה לתוקף והחברה עברה לרווחיות.
מי שוודאי בוחנים את החלטת בג"ץ מהצד הם מנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים, השר דודי אמסלם ונציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ'. בימים אלו נציבות שירות המדינה בוחנת את דרישתו של אמסלם להדיח את רוזנבוים מתפקידה, וזאת לאחר קרב מתוקשר בין השניים שכלל תחלופת מכתבים אינסופית והאשמות גסות מצד אמסלם על רוזנבוים שלה ייחס התנהלות מופקרת. אמסלם דרש להדיח את רוזנבוים מתפקידה בשל "אי התאמה מובהקת לתפקיד לצד משבר אמון חריף ומתמשך" וטען כי רוזנבוים "ממשיכה בהרס האדמיניסטרציה תוך הכפשת ממשלת ישראל בכלי התקשורת בגלוי".
על פניו, רוזנבוים צריכה לשמוח מצו הביניים של בג"ץ. רוזנבוים מתכוננת לתרחיש בו היא תודח ותעתור לבג"ץ, וככל הנראה היא גם תזכה לגיבוי הייעוץ המשפטי לממשלה במידה שתעתור. לצד זאת יש לציין כי לעומת וקנין לרוזנבוים אין גיליון ציונים מפואר שבו היא יכולה להתפאר. אם הדואר זכה לשיקום זהיר בשנה האחרונה, רשות החברות הממשלתיות תחת רוזנבוים נמצאת במצב לא טוב בלשון המעטה. הקדנציה שלה אופיינה בעזיבה של עובדים מקצועיים רבים, בכירים וזוטרים כאחד, כאשר חלקם טוענים כי היא הסיבה לעזיבתם את הרשות. חלק מהעובדים אף שלחו מכתב אנונימי לנציבות שירות המדינה עם טענות רבות כנגד התנהלותה של רוזנבוים.
מצד שני, רוזנבוים יכולה לטעון כי לא ניתנה לה ההזדמנות לשקם את הרשות לאחר העזיבות מפני שהשר אמסלם והנציבות מונעים ממנה כרגע לגייס כוח אדם חדש שיאפשר הזרמת דם לרגולטור הממשלתי, וזו יכולה לטעון כי רבים מהכשלים שמתרחשים תחת משמרתה נובעים מחוסר היכולת לעבוד מול אמסלם, שלצורך העניין גם לא מאפשר לה למשוך דיבידנדים מחברות או למנות דירקטורים.
רמז לבאות ניתן היה לשמוע בדיון בבג"ץ בשבוע שעבר. השופט עמית טען בדיון כי "המחוקק נתן עצמאות רבה לרשות החברות הממשלתיות" וסביר להניח כי פגיעה בעצמאות זו לא תזכה לתמיכה גדולה מצידו, בטח כאשר רוזנבוים מתנהלת בחודשים האחרונים כמעין שומרת סף שמונעת לטענתה מינויים פוליטיים ומהלכים לא תקינים נוספים. אך במידה ושופט אחר יבקש לבחון את רוזנבוים לפי הישגיה "היבשים" ברשות החברות אז ייתכן והיא תמצא את עצמה בבעיה.
כך או כך, סביר להניח כי עצם ההחלטה להקפיא את ההדחה של וקנין תגרום לנציבות שירות המדינה להרהר שוב לגבי מתן אור ירוק להדחה כזו מלכתחילה, ולו מעצם העובדה שהיא עלולה להתבזות במידה שבג"ץ ימנע ממנה להשלים את המהלך.
