הפתרון המועדף לכיסוי הוצאות המלחמה הוא הגדלת התוצר
הפתרון המועדף לכיסוי הוצאות המלחמה הוא הגדלת התוצר
הוצאות המלחמה התופחות והפגיעה בתוצר הנאמדות עד עתה ב-400 מיליארד שקל, חייבו את האוצר לגייס חוב רב בעלות גבוהה מאד המשקפת את רמת הסיכון של ישראל בשוקי העולם. לצערנו, כל הצעדים בהם נקטה עד היום הממשלה להורדת נטל הגרעון היו ברובם צעדים מעכבי צמיחה. הפתרון לנטל העצום של תשלומי הריבית על הר החובות הוא מדיניות חדשה ואפקטיבית שתביא לצמיחה מחודשת של המשק ולהגדלת ה"עוגה".
מאז אוקטובר 2023 התייקרו מאד מקורות גיוס הכספים של ישראל לכיסוי הגרעון התופח לרמות בסיכון. פרמיית הסיכון של ישראל עלתה בחדות בחודשים שחלפו. לא מכבר חצו התשואות של אג"ח ל-10 שנים ו-30 שנה את הרף של חמשה אחוזים. לא ביקרנו פסגות שכאלה מאז 2011. וכך למרות הדירוג האוהד עדיין של סוכנויות הדירוג הבינלאומיות, ישראל משלמת ריבית גבוהה בעת גיוס הון בשוקי חול כמו מדינות בעולם השלישי והיא מגלמת ירידה צפויה בדירוג. מומחים מעריכים כי ישראל תיאלץ לגייס כ-250 מיליארד שח במהלך 2024, יחד עם הצורך למחזר חוב ישן.
לפי הערכות האוצר, כבר ב–2024 הוצאות החוב של ישראל יגדלו בארבעה מיליארד שקל יחסית לתחזיות המקומיות. תקציב 2024 שאושר בכנסת כולל הוצאות ריבית על החוב הממשלתי של כ–40 מיליארד שקל. התוספת הכוללת שנידרש לשלם עבור הריבית הגואה המשקפת מדינה בסיכון ללא מדיניות כלכלית מציאותית, עלולה להגיע לשבעה מיליארד שקל ב–2025, וכנראה ל–10 מיליארד שקל בשנה שלאחר מכן (בדומה לתקציב השנתי של המשרד לבטחון לאומי). כיסוי הנטל הזה יבוא כמובן על חשבון הוצאות אזרחיות או ביטחוניות.
שלוש אלטרנטיבות נמצאות בפני האוצר לכיסוי החוב התופח המאיים על יציבות הכלכלה - העלאת מסים, קיצוץ תקציבי בהוצאות אזרחיות (ראה ההחלטה השטחית לקצץ אחוז אחד מתקציבי המשרדים) וגיוס חוב ממשקיעים זרים בחו"ל ומאזרחי המדינה. נטל החוב והריבית אכן מעיקים מאד. בפני הממשלה עומדת הבחירה בין הורדת החוב לבין הגדלת התוצר.
אנו מציעים מסלול מקביל - מאמץ ממשלתי להאצת הצמיחה, להניע מחדש את הכלכלה המקרטעת במטרה להגדיל את עוגת התוצר ולעמוד בהוצאות התופחות, במיוחד בתחום הבטחון.
דווקא עכשיו, למרות הגירעון הגדל, למרות חוסר הוודאות הכלכלי ולמרות ההשלכות הבינלאומיות על יחסי הסחר, נדרשת תוכנית שתוביל לחיזוק התעשייה המקומית, מאמץ למשיכת השקעות זרות, העלאת הפריון, הגברת החוסן הלאומי, חיזוק הפריפריה, הובלה בחדשנות ותעסוקה מגוונת.
יש להוביל אסטרטגיה ממשלתית ברורה, להאצת ההשקעות ושדרוג טכנולוגי בתעשייה שתביא לגידול בביקוש לעובדים טכנולוגיים ולשיפור כושר התחרות של התעשייה הישראלית בסביבה הבינלאומית. בתקציב 2024 מדינת ישראל הלכה בכיוון ההפוך וקיצצה דרמטית בתקציבים לקידום השקעות ופיתוח התעשייה.
נוכח התחרות הבינ"ל המואצת על השקעות ותוכניות ענק שהשיקו ארה"ב, האיחוד האירופי, הודו ומדינות נוספות, יש לפתח בדחיפות תוכנית לאומית למשיכת השקעות (מקומיות ובינ"ל) לקראת כניסת מס חברות גלובלי מינימלי בשיעור של 15% על קבוצות רב לאומיות, להעריך מחדש את התחרותיות של מערכת המס בישראל, ולהגדיל משמעותית את תקציב "מענקים" תחת חוק עידוד השקעות הון.
יש להעניק תמיכה מואצת למדיניות שתמשוך ותשמור על השקעות במו"פ ובפעילויות אחרות המניעות חדשנות ולטפח את הצמיחה של טכנולוגיות וחדשנות מונעת נתונים בכל מגזרי תעשיית הייצור.
יש להגדיל משמעותית את התקציב הנשחק של רשות החדשנות - כאחוז מהתוצר - ולהרחיב את פלח התקציב מטעם רשות החדשנות אשר מופנה ישירות לחיזוק התעשייה היצרנית במדינה. תחת רשות החדשנות יש לרכז הרחבה של התמיכה הממשלתית במענקים לסיוע במעבר מפיתוח לייצור, להקמת חברות תעשייה חדשות ופיתוח של קווי ייצור חדשים בחברות הקיימות, וחיבור בין סטרטאפים לתעשייה ישראלית.
יש לבנות תוכנית לאומית להכשרה מקצועית והשמה במקומות עבודה שתשקף תקצוב כפול לתכניות להכשרה מקצועית בישראל גם של אוכלוסיות "לא יצרניות", המשלבות השמה בקצה, תחת רשות עצמאית בשיתוף פעיל עם ארגוני המעסיקים.
ולבסוף תחת הדגל של בטחון תזונתי, יש להחזיר לקדמותה את התמיכה ההסטורית במו"פ חקלאי ששמר את החקלאות כאי של מצוינות בעולם ההולך ומאבד את המגזר החקלאי נוכח איומי האקלים.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברה Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
