משרד הבריאות עשה פניית פרסה: יסתפק בסמכויות מצומצמות יותר נגד הקורונה
משרד הבריאות עשה פניית פרסה: יסתפק בסמכויות מצומצמות יותר נגד הקורונה
לאחר הביקורת, סוכם בדיון בוועדת הבריאות בכנסת כי סמכויות הממשלה שיוארכו בשנה יהיו תקפות רק לשבים מחו"ל - ביצוע חקירה אפידמיולוגית, בדיקות PCR, ופיקוח ממשלתי באמצעות יישומון. הצעדים מותנים בהכרזה על מצב חירום, אך גם הפעם יש ביקורת על איזונים ובלמים: "עדיין אין תזכיר חוק שמפרט מה ייכנס ולמה, רק עכשיו הח"כים שמעו על כך"
הביקורת עשתה את שלה ובעקבותיה משרד הבריאות נאלץ לבצע "סיבוב פרסה" חזק: מכל המגבלות שהיו כלולות בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש ("חוק הקורונה הגדול") והממשלה ביקשה להאריך - לרבות מגבלה על זכות התנועה, יציאה וכניסה מהארץ, חופש העיסוק, חופש ההתקהלות - והעניק גם אפשרות לממשלה להטיל סגרים - רק שלוש יישארו.
לפי ההצעה, שהוצגה בדיון הראשון בוועדת הבריאות של הכנסת שהתקיים הבוקר, חשף ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס) כי משרד הבריאות מבקש להאריך רק שלוש מגבלות משלל המגבלות.
הסעיפים שיוארכו לשנה נוספת (עד 15-02-2024) הם אך ורק סמכויות הממשלה הרלוונטיות לחוזרים מחו"ל והן - לבצע חקירה אפידמיולוגית ובדיקות PCR (סעיפים 7א רבתי פסקה 2 - חובת בדיקה החוזר מחו"ל), חובת שלא תהיה תקפה ליוצאים לחו"ל. כמו כן, הממשלה תוכל לפקח על אזרח ששב מחו"ל, חייב בבידוד ומבקש לעשות אותו בביתו – ולהטיל פיקוח טכנולוגי באמצעות יישומון המשרד (סימן ה פרק ג - בידוד בפיקוח טכנולוגי).
"אין כוונה לביצוע מעקבים של השב"כ, הכוונה היא למנוע את הקושי שנחשף במהלך המגיפה עם האכיפת הבידודים, אז הוספנו אפשרות שחוזר מחו"ל או חייב בידוד יהיו חייבים בפיקוח באמצעות טכנולוגי. הכוונה אז -בהתחלה- היתה באמצעות "צמידים", שמעולם לא יושם, ולבסוף הכלי הטכנולוגי היה ה"ישומון" הסבירה נציגת משרד הבריאות בדיון בוועדה.
חשוב להבהיר: הסמכויות הללו אינן אוטומטיות ולצורך ביצוע מהלכים אלו חייבת הממשלה להכריז על מצבי החירום השונים, בכפוף לאישור הכנסת כנדרש. "והכל כפוף להכרזות של הממשלה –באישור הכנסת כולל כלל המנגנון של פיקוח הפרלמנטרי", הבהירו נציגי משרד הבריאות. חשוב לזכור כי כלל הסמכויות שניתנו למשרד הבריאות לפי פקודת בריאות העם - שרירות וקיימות.
אלא שגם הפעם ניהל משרד הבריאות את התהליך באופן שנוי במחלוקת, כפי שהציג ופירט עו"ד אורן פסטרנק, שהתלונן וקרא לדיון בכנסת "שערוריה". שכן חברי כנסת שמעו לראשונה על הסעיפים שיישארו ועל הנוסח החדש באותו דיון שהתקיים הבוקר. "עד בעצם הרגע הזה אין תזכיר חוק שמפרט מה ייכנס ולמה. לא היתה אפשרות לאף אחד מחברי הכנסת להבין בדיוק על מה מדובר". פסטרנק דרש שיעלה לאלתר תזכיר חוק ברור שיציג מה נכלל ומה לא וינתן לציבור לקרוא ולהעיר הערות כפי שמחייב הדין.
במהלך הדיון, כמה וכמה אורחים, ביניהם מומחים לאפידמיולוגיה, התפרצו לדבריה של ד''ר שרון אלרעי פרייס, ראש מערך בריאות הציבור במשרד הבריאות. חלק מהמתנגדים לחוק שהתפרצו, הוצאו מהדיון בהוראות יו''ר הוועדה.
"אני מחזיק בנתונים שיעשו כאן רעידת אדמה: כל המגבלות שהוטלו – היו מיותרות. כל הדיון הזה שערורייה: החוק הזה מיותר. השפעת יותר מסוכנת מהקורונה. אם אתה רוצים חוק סמכויות תעשו על השפעת – ולא הקורונה. אני מבסס את הממצאים על מאמרים של "לנסט" (המגזין המדעי החשוב בעולם). ההיסטריה, הבהלה וריצת עמוק לביטול זכויות האדם – לא ברורה. יש כאן הכשלה מכוונת של חברי הכנסת".
נעה בן שבת, היועצת המשפטית של ועדת הבריאות, תהה האם באמת יש צורך בהארכת כלל הסעיפים ולהעניק לממשלה את הסמכות לבטל כל כך הרבה חירויות וזכויות הפרט וניכר כי היא הופתעה, כרוב חברי הכנסת ואורחים שהגיעו לדיון בוועדה הבוקר, מהעובדה שיש כוונה לצמצם משמעותית את סמכויות החוק.
חוק הקורונה הגיע היום לוועדה לצורך הארכתו משום שהוראתו עומדת לפוג בעוד כ-10 ימים. בגרסתו המקורית החוק מעניק את התשתית המשפטית לממשלה להכריז על מצב חירום בעקבות התפרצות קורונה.
ח"כ גלעד קריב (עבודה) שחקק את החוק המקורי הלין שהחוק נידון בוועדה הלא נכונה: "המקום לדיון היה צריך להיות בוועדת חוק חוקה ומשפט. רק שם היכולת והכלים לאמוד את הפגיעה ב"איזונים והבלמים" והאם הפגיעה היא מוצדקת".
לדבריו: "רע מאוד שמבקשים להאריך את החוק. מן הראוי היה להשאיר את החוק הזה במגירה ולהיות ערוכים למקרה חירום. היה ראוי גם להציג נתונים מפורטים. אנו לא במצב חירום מבחינת התחלואה. אם משרד הבריאות חושב שניתן להאריך את התוקף, אזי היה להם להגיש הצעת חוק ממשלתית. לא ברור מה זה הדבר הזה. יש להארכת החוק הזה השלכות מרחיקות לכת" אמר קריב, שתהה בסוף הדיון בכנסת האם בכלל שווה להאריך את החוק הייחודי ולא להסתפק בחוק בריאות העם הקיים זה מאז קום המדינה. "האם צריכים חוק מיוחד כדי לאפשר למשרד הבריאות לעשות בדיקות PCR בכניסה של נתב"ג?"
"אנו נמצאים במצב של מגיפה. לפני פחות משבועיים ארגון הבריאות העולמי קבע כי אנו עדיין במצב חירום בינלאומי. אבל לאור המצב החיסוני אנו במקום אחר. הסיכון הוא אחר, ומבחינה מקצועית מגיע מחו"ל: לרבות ווריאנט יותר אלים שיודע לעקוף חיסון ולפגוע באוכלוסייה חלשה יותר. עדיין הווירוס הזה לא יציב. אנו לא מפעילים שום דבר ולא את החוק אלא אם יש סכנה בריאותית. הווירוס הזה לא יציב יכולה להיות אפשרות שיתפתח וריאנט ולכן אנו חייבים להיות ערוכים", אמרה ד''ר שרון אלרעי פרייס, ראש מערך בריאות הציבור במשרד הבריאות.
