עתירה לבג"ץ: לצה"ל אין סמכות להעביר כספים של פנסיות הגישור
עתירה לבג"ץ: לצה"ל אין סמכות להעביר כספים של פנסיות הגישור
פורום קהלת הגיש עתירה בה הוא מבקש לא להמשיך לשלם לפורשי צה"ל את פנסיות הגישור עד שיותקנו התקנות המסדירות את מנגנון החישוב - תקנות שהיו אמורות להיות מותקנות עד יוני 2017. עתירה זו מצטרפת לעתירה של עמותות אזרחיות אחרות נגד תשלום הגדלות הרמטכ"ל לזכאי הפנסיה התקציבית ללא עיגון בחוק
פורום קהלת, המשמש כמכון מחקר למדיניות ציבורית, הגיש עתירה לבג"ץ בה הוא מבקש לא להמשיך לשלם את פנסיות הגישור לצה"ל עד שיותקנו התקנות המסדירות את מנגנון החישוב של פנסיות הגישור, תקנות שהיו אמורות להיות מותקנות עד יוני 2017, לפני כמעט חמש שנים. העותרים מציעים כי גם אם לא יעצרו לחלוטין את תשלומי פנסיות הגישור, הרי יש לשלם אותן לפי החישוב המינימלי של האוצר, ולא לפי החישוב המקסימלי של משרד הביטחון. עתירה זו מצטרפת לעתירה של עמותות אזרחיות אחרות (צדק פיננסי ורווח נקי) נגד תשלום הגדלות הרמטכ"ל לזכאי הפנסיה התקציבית ללא עיגון בחוק.
לסוגיית הפנסיות של פורשי צה"ל יש חשיבות כפולה, מכיוון שהיא נוגעת לביטחון המדינה ולאופן שבו מערכת הביטחון מתייחסת לחקיקה ולנורמות של מינהל תקין.
מי שהתגייס אחרי 2004 לא זכאי לפנסיה תקציבית, והקצבה הפנסיוניות לה הוא יזכה היא כמו של כל אזרח, ומבוססת על ההפרשות שלו לקרן הפנסיה. אלא שיש קאץ', והקאץ' הוא פנסיות הגישור. בתקופה שבין פרישתו מצה"ל של איש הקבע (גיל 46 בממוצע) לבין פרישתו הסופית לגמלאות (גיל 67 לגברים) הוא זכאי לקבל קצבה פנסיונית, שניתנת מקופת המדינה למשך למעלה מ-20 שנה, ובעצם מהווה פנסיה תקציבית לתקופת הביניים. באופן בסיסי פנסיית הגישור מחושבת כמו הפנסיה התקציבית, 2% מהמשכורת האחרונה לכל שנת שירות, אך מעבר לכך קיימות מחלוקות בין האוצר לבין צה"ל לגבי אופן החישוב המדויק של פנסיות הגישור.
למעשה בתוך המחלוקת הגדולה על הגדלות הרמטכ"ל מסתתרת פצצה משמעותית שנוגעת לפנסיות הגישור. לפי חוות הדעת הכלכלית של משרד האוצר, מתברר שהגדלות הרמטכ"ל לאנשי הפנסיה התקציבית הן רק תשתית כדי להרחיב את ההגדלות הללו למקבלי פנסיות הגישור, כלומר פנסיות הגישור עצמן ינופחו. המספר שנקבו בו בכירי האוצר במכתבם היה כ-400 מיליון שקל מדי שנה בהבשלה מלאה (2049).
הרציונל מאחורי פנסיות הגישור הוא שיש לוחמים ובעלי תפקידים בצה"ל שלאחר שירותם לא מוצאים את עצמם בשוק האזרחי, ולכן הם במובן מסוים יוצאים לגמלאות כבר בגיל 46. אלא שעל טענה זו יש ביקורת רבה, שכן מרבית אנשי הקבע משתלבים בתפקידים תעסוקתיים ברמת שכר שלא נופלת משכרם הקודם בצבא. נכון לעכשיו, אין נתונים זמינים וברורים לגבי מצבם התעסוקתי של אנשי הקבע אחרי שירותם, ולכן העמדה העקרונית של האוצר – כמו גם של גופים אזרחיים רבים – היא שכלי פנסיית הגישור צריך להיות מוגבל בהרבה בהיקפו, ולהיות שמור למקרים מיוחדים בהם הכישורים שרכש איש הקבע בצבא אינם מתאימים לעולם האזרחי.
אך העתירה של פורום קהלת היא בסיסית יותר. מתברר כי בעוד צה"ל מנסה לייצר תשתית להגדלת פנסיות הגישור, הרי האסדרה שלהן לא הושלמה. כבר ב-2008 נחתם הסכם כללי בין האוצר למשרד הביטחון על פנסיית הגישור שתינתן לאלו שפורשים ללא פנסיה תקציבית. אבל ההחלטה קיבלה תוקף מחייב בממשלה רק בשנת 2016. החלטת הממשלה הפכה לחוק בהמשך השנה, אך אופן חישוב קצבאות פנסיות הגישור לא נקבע בשל מחלוקות קשות בין האוצר לבין משרד הביטחון. החוק חייב את שרי הביטחון והאוצר להגיש תקנות לכנסת עד יוני 2017, אך הצדדים לא הגיעו ליישוב המחלוקות על אופן החישוב, ועד היום – כמעט חמש שנים לאחר מכן – אין תקנות.
רז נזרי, שהיה המשנה היועץ למשפטי לממשלה, אישר ב-2017 כי ניתן לשלם בינתיים את פנסיית הגישור גם ללא התקנות כ"מקדמות". אך מתברר כי למרות הנחיית היועץ המשפטי שתהיה הסכמה בין האוצר לבין צה"ל על גובה המקדמות, צה"ל – שהוא הגוף היחיד ללא חשב של משרד האוצר – שילם את המקדמות לפי החישוב הגבוה שלו. המאבקים בין הצדדים נמשכו, ונזרי כתב בנובמבר 2021 כי אם הצדדים לא יגיעו לסיכום, יהיה צורך להפחית את גובה המקדמות כפי שמשרד האוצר דורש.
העותרים סבורים כי עמדתו של נזרי שגויה ומנוגדת לכמה תקדימים, וכי בשלב זה – ללא תקנות – אין בכלל לצה"ל סמכות להעביר כספים של פנסיות הגישור. אך אין ספק שהדגש בעתירתם הוא על כך שהחוק עצמו קבע מנגנונים ברורים כדי לחייב את האוצר וצה"ל להגיע להסכמות, ולכן חייבו את שני השרים להתקין תקנות. אך בצה"ל החליטו לא להגיע להסכמות, ולשלם באופן חד-צדדי לפי שיקול דעתם.
