חקיקת ההפיכה: בקואליציה עושים קולות של בלימה אבל בפועל מאיצים
חקיקת ההפיכה: בקואליציה עושים קולות של בלימה אבל בפועל מאיצים
בקואליציה מזרזים את החקיקה כדי לקבוע עובדות בשטח לפני יציאת הכנסת לפגרת הפסח בסוף השבוע הבא; על סדר היום הבהול: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, חוקי המתנות, הנבצרות וההתגברות; גם ועדת הבחירות הייתה אתמול על הכוונת אך הצעת השינוי נדחתה למועד אחר
הקואליציה מקדמת במרץ את חוקי ההפיכה המשטרית והחוקים הנלווים על מנת להביאם להצבעה בקריאה השנייה והשלישית עד ליום רביעי־חמישי בשבוע הבא עת תצא הכנסת לפגרת הפסח. על רקע הביקורת הציבורית הגוברת וגל ההפגנות הגואה כינס אמש (לאחר הדפסת הגיליון) ראש הממשלה בנימין נתניהו ישיבה של ראשי מפלגות הקואליציה שנועדה לרכך במעט את ההפיכה המשטרית. קודם לכן הוא נפגש ממושכות עם שר המשפטים יריב לוין. לפי הערכות שנשמעו לפני הישיבה, הקואליציה תסתפק בשלב זה בהעברת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בקריאה השנייה והשלישית. זאת גם מחשש לפסילת החוק בידי בג"ץ.
שלוש ועדות דנות בהצעות החוק השונות: ועדת חוקה - לחוקי ההפיכה המשטרית; ועדה מיוחדת - לתיקון חוק יסוד הממשלה הדנה בחוק הנבצרות ובחוק דרעי 2; ועדת הכנסת - לקידום חוק המתנות. ההערכה היא כי הן יסיימו עד לסוף השבוע הזה או לכל היותר בתחילת השבוע הבא את ההכנות להצבעות.
1. חוק המתנות: שחיתות של עובדי ציבור
ועדת הכנסת קידמה אתמול את חוק המתנות שיאפשר לבנימין, שרה ויאיר נתניהו גיוס תרומות למימון הוצאותיהם המשפטיות. חקיקת החוק תאפשר לנתניהו להשתמש מיידית ב־5 מיליון שקל. קבלת 270 אלף דולר (כמיליון שקל) מבן דודו ז"ל נתן מיליקובסקי חרף פסיקת בג"ץ שעליו להחזיר את הסכום. כמו כן, נתניהו יוכל לקבל גיוס המונים של כ־4 מיליון שקל שבוצע עבורו אשתקד. בנוסף יוכל נתניהו לקבל 20 תרומות גדולות, וגם תרומות בעילום שם שגובהן עד 2,500 שקל.
באופוזיציה מתחו ביקורת על הצעת החוק וטענו שמדובר בחוק פרסונלי שתפור על מידותיו של נתניהו. ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד) קבלה כי "החוק יסמל לכל העולם כי ישראל בראשות נתניהו, בן גביר ודרעי שנגעו בהיבטים פליליים, מתירה לכל עובדי הציבור להיות מושחתים ולגייס כספים. נותנים הכשר לעובדי הציבור להיות מושחתים. יש למשוך את החוק הזה". ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) אמר כי "אנחנו עוסקים בחוקים שמיטיבים עם פוליטיקאים: חוק דרעי 1 ו־2, החוק נורבגי וחוקי נתניהו. טביעות האצבע של נתניהו מרוחות על הצעת החוק הזו. מה שאנו עושים שעות ארוכות זה איך מותר לפוליטיקאים לקחת מתנות עבור בני המשפחות. איזו בושה". מחאת האופוזיציה לא הביאה לשינויה של הצעת החוק.
ח"כ עמית הלוי (הליכוד) שהגיש את הצעת החוק ומנהל את ישיבותיה של ועדת הכנסת בעניין הודיע כי יציג היום נוסח שעורך הפרדה בין גיוס תרומות על ידי נבחרי ציבור לבין עובדי ציבור. עוד ציין כי חברת הביטוח הממשלתית ענבל מבטחת את עובדי המדינה ומסייעת להם במימון הוצאות משפטיות. הוא גילה כי המדינה החזירה לחיים כץ הוצאות משפט בגובה 10% מהוצאותיו שהגיעו ל־1.4 מיליון שקל.
הסטטוס: הצעת החוק תעלה בימים הקרובים להצבעה בקריאה הראשונה כדי להשלים את החקיקה עד לשבוע הבא
2. חוק הנבצרות: לעקוף את בג"ץ
ועדה מיוחדת לתיקון חוק יסוד הממשלה בראשות ח"כ אופיר כץ (הליכוד) המשיכה לקדם את החוק שיאפשר הוצאת ראש ממשלה לנבצרות רק בשל היבטים רפואיים. לצורך כך יידרש רוב בממשלה לקיום דיון, אישור על החלטת נבצרות ברוב של שני שליש מחברי הממשלה. אם ראש הממשלה יתנגד לכך, אזי המליאה תוכל להוציאו לנבצרות ברוב של 90 ח"כים.
בעקבות הערותיה של היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק לפיה יש להעניק לבג"ץ ביקורת שיפוטית לפחות על ההליך - ברגע האחרון הוצא הסעיף הזה מנוסח החוק.
הסטטוס: החוק יוגש בימים הקרובים להצבעה בקריאה השנייה והשלישית
3. פסקת התגברות: מניעת ביטול חוקים
יו"ר ועדת הכספים משה גפני ושר השיכון יצחק גולדקנופף (יהדות התורה) לוחצים לאשר בקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק פסקת ההתגברות המקשה על בג"ץ לבטל חוקים שאינם חוקי יסוד. לפי ההצעה, צמצום הביקורת השיפוטית על חוקים רגילים תיעשה ברוב של 80% משופטי בג"ץ (12 מתוך 15 שופטים בהרכב מלא). כמו כן מוצע בחוק מנגנון התגברות — שלפיו הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק רגיל אשר בוטל על ידי בג"ץ ברוב של 61 ח"כים.
בכך, מבקשים החרדים למנוע מבג"ץ לבטל שוב את חוק הגיוס. בליכוד לוחצים על החרדים לחוקק את חוק הגיוס עם מעמד מיוחד שימנע מבג"ץ לבטלו. העניין הוא שהחרדים לא ממש מרוצים מההצעה הזו מאחר שבג"ץ יוכל לבטל קצבאות לאברכים ועוד.
הסטטוס: החוק אושר בקריאה הראשונה וממתין לקידומו בוועדת החוקה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית
4. ועדת הבחירות: עוד מכה לעליון
הליכוד מקדם הצעת חוק שהגיש ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) שתפקיע מנשיאת בית המשפט העליון את מינויו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ויעבירה ליו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד). הצעת החוק בעניין הוגשה לפני כמה חודשים ותועלה להצבעה בקריאה טרומית במהלך חודש מאי 2023. גורמים בכירים בליכוד תומכים בהצעת החוק שהוגשה בקדנציה הקודמת על ידי שלמה קרעי.
החוק היום קובע כי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יהיה שופט מכהן בבית המשפט העליון שייבחר על ידי נשיא בית המשפט העליון. אך לפי הצעת החוק יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ימונה לפי המלצת יושב ראש הכנסת בידי מליאת ועדת הבחירות המרכזית ובכל מקרה לא יהיה שופט עליון מכהן או בדימוס. רביבו הסביר כי "הגיע הזמן שבוועדת הבחירות המרכזית, שלה תפקיד משמעותי ומרכזי במיוחד בניהול ההליך הדמוקרטי בישראל, לא יהיה עוד מצב של ניגוד עניינים שבו שופט העליון העומד בראשה הוא גם עמיתם בפועל של השופטים בבג"ץ הדנים בעתירות כנגד החלטות הוועדה. לכן, הצעת החוק אותה אני מקדם תאפשר למנות יו"ר לוועדת הבחירות שלא יהיה לו ניגוד עניינים כה ברור. בכוונתי לקדם הצעה זו בכל הכלים העומדים לרשותי יחד עם חבריי במחנה הלאומי, כפי שהתחייבנו לבוחרינו ממפלגות הימין".
יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (ציונות הדתית) הביע התנגדות להצעת החוק ואמר כי אין צורך לגעת בהרכב ועדת הבחירות "למרות ביקורות מוצדקות. זה מזיק".
גורמים משפטיים טוענים כי משרת יו"ר ועדת הבחירות היא משרה לא פוליטית ומקצועית ונטולת פניות על מנת להבטיח את טוהר הבחירות וקבלת ההחלטות על ידי היו"ר בעתירות של הסיעות זו נגד זו ובכלל זה פסילת מועמדים. חקיקתה של הצעת החוק החדשה תהפוך את המשרה לפוליטית ותפגע בטוהר הבחירות כי היו"ר יהיה מחויב למי שבחר בו. מינוי אדם שאינו שופט לתפקיד יגרום לזילות בתפקיד עצמו כשיהיה על היו"ר להכריע בפסקי דין בעתירות.
הסטטוס: בעקבות הביקורת הציבורית שהושמעה אתמול רביבו מסר כי "בעקבות פניית יו"ר הקואליציה וכדי למנוע תיאוריית קונספירציה באופוזיציה החלטתי למשוך את הצעת החוק".
הערכה בכנסת: הצעת החוק תוגש שוב בעתיד.
