מנכ"לית בלאקרוק: "יש לנצל את רפורמת האג"ח המיועדות להקטנת אי השיוויון בפנסיה"
מנכ"לית בלאקרוק: "יש לנצל את רפורמת האג"ח המיועדות להקטנת אי השיוויון בפנסיה"
ענת לוין, חברה בקבינט המומחים של שר האוצר ליברמן, שמשרדו מקדם את הרפורמה בתחום, אמרה את הדברים בכנס שהתקיים באונ' ת"א. סמנכ"ל הכספים של הפניקס, אלי שוורץ: "לא ניתן לבנות יותר על תשואה של 6.3% בגלל הגבלות ההשקעה שחלות על המוסדיים"; פרופ' אסף חמדני: מדובר בתהליך שבו הממשלה משתחררת מהמחויבות שלה לשוק הפנסיה
"אני הייתי שמחה לראות שמנצלים את המצב הזה, מבטלים את הרגרסיביות (היום, ככל שאדם מפריש יותר לפנסיה, כך הוא נהנה מהבטחת תשואה של 4.86% על סכום גדול יותר, כך שהמדינה מסבסדת את העשיר בסכום גבוה יותר מאשר את העני, ש.ט) ויוצרים מצב שבו יש הגנה של 100% על החוסך החלש, שמרויח נגיד עד שכר מינימום, ומבטיחים כך הכנסה בסיסית. חוסך חזק יותר? שישקיע בבקשה בניהול תיק מלא ורגיל"; כך אמרה ענת לוין, מנכ"לית בלאקרוק ישראל וחברה בקבינט המומחים של שר האוצר אביגדור ליברמן שמשרדו מקדם את רפורמת האג"ח המיועדות בפנסיה. הדברים נאמרו בכנס של מכון קסירר למחקר בחשבונאות, הפקולטה לניהול ע"ש קולר ומרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב. הבוקר (ב') צפוי להתקיים דיון בנושא בוועדת הכספים של הכנסת.
לוין הוסיפה כי "למהלך הזה יהיו הרבה השפעות מקרו-כלכליות. זה אכן 'win-win' לכלכלה, אבל יש כאן השפעות שצריך לדבר עליהן. ניקח לדוגמה את ההשפעה העצומה על שער החליפין: ברור שאם כל התיק יהיה מושקע על ידי בתי ההשקעות, החשיפה לשווקי חו"ל תגדל (30% מכספי הפנסיה שכיום מופנים לרכישת אג"ח יוזרמו לשוק ההון - למעלה מ-30 מיליארד שקל מדי שנה, ש.ט), הקרנות הישראליות יאלצו לגדר את עצמן - וזה ישפיע על שער החליפין. חייבים להקים צוות של האוצר, בנק ישראל וקרנות הפנסיה על מנת לבדוק זאת. זו השפעה מקרו כלכלית שחייבים לדון בה ומיד".
הזרמת הכסף העצומה שצפויה להגיע למוסדיים כתוצאה מביטול רפורמת האג"ח המיועדות העלתה כמה סוגיות מהותיות לדיון. גיא קריגר, משנה למנכ"ל מנורה מבטחים, העיר כי המודל הנוכחי של האוצר מתבסס על כך שהתשואות ההיסטוריות של קרנות הפנסיה עמדו על 6.3%, אלא שאלו נתונים המבוססים על סביבת אינפלציה נמוכה מאוד. "אם בשנים הקרובות נהיה באינפלציה שנתית של 4%-5%, לא בטוח שהמוסדיים יוכלו להביא תשואה של 10%". קריגר גם העיר, כי המודל המוצע נותן תגמול יתר למנהלי השקעות עם ביצועים כושלים, שכן המדינה תחפה ותשלים את התשואה.
קריגר הציג בדבריו בעיה נוספת, משמעותית יותר: העובדה שהאוצר מצד אחד רוצה לוודא כי ההשקעה ב-30% הנוספים תהיה זהה למבנה התיק המקורי, ומצד שני, כמות הכסף שתיכנס לא תאפשר למוסדיים להגדיל פוזיציות בהשקעות הקיימות שלהם - וזאת בגלל מגבלות שקיימות כיום בתקנות ההשקעה. סמנכ"ל הכספים של הפניקס, אלי שוורץ, אמר זאת בצורה חריפה יותר: "הגבלות ההשקעה שיחולו עלינו יביאו בהכרח לירידת התשואה בקרן בכללותה. לא ניתן לבנות יותר על תשואה של 6.3%".
המשמעות: קרנות הפנסיה ינהלו את כספי המדינה
מאחורי הטענות הללו מסתתר ויכוח תיאורטי עמוק ומעניין יותר, שנוסח על ידי פרופ' דן וייס. לטענת וייס, כספי האג"ח המיועדות, שמעתה יושקעו בשוק ההון על ידי קרנות הפנסיה, הן מבחינה כלכלית כספי מדינה - שכן המדינה מתחייבת לתשואה שנתית מובטחת של 5% - לא פחות ולא יותר - על הכספים הללו, ובכדי לעמוד ביעד הזה היא נותנת לקרנות הפנסיה לנהל לה את הכסף.
למעשה, מבחינה כלכלית, מדובר כאן בכספים ממשלתיים ש"דומים" לכספי בנק ישראל. וייס העיר כי מדובר ב"הבעת אמון" משמעותית במיוחד של הממשלה בגופים המוסדיים, אך העלה את האפשרות כי אם אכן כך, ייתכן שמדובר בכספים שניתן להחריג אותם משאר קרן הפנסיה, ולא יחולו עליהם מגבלות ההשקעה האמורות. וייס העלה את האפשרות כי המדינה תרצה בשלב מסוים להשפיע ולהצביע באסיפות כלליות, בשל העובדה כי מדובר בכספי מדינה.
יצויין, כי ח"כ שלמה קרעי הציע בדיון שנערך בנושא בוועדת הכספים, כי המדינה תנפיק את האג"ח בתשואה של 4.86%, את הכסף הזה תשקיע בשוק ההון באמצעות המוסדיים - וכך תממן את התשואה לאג"ח. הצעה דומה הציעו בכנס מטעם 'פורום החוסכים לפנסיה'. נציג האוצר באותו דיון, איתי טמקין, אמר אז כי "המדינה לא רוצה לנהל כסף בעצמה, אין לנו בזה יתרון יחסי". לפי פרופ' וייס, כאמור, מהלך האג"ח המיועדות הוא למעשה העברה של כסף ממשלתי לניהול המוסדיים.
פרופ' אסף חמדני, ממארגני הכנס, דחה את הטענה הזו מבחינה משפטית ואמר כי מדובר כאן בכספי החוסכים, שהמדינה רק פורשת רשת בטחון עבורם. עם זאת, פרופ' חמדני העלה את האפשרות לפיה מנהל השקעות רציונלי אמור להגדיל את הסיכון בתיק, בגלל שכעת יש שיעור של תשואה מובטחת.
הפיל שבחדר: הביטחון הפנסיוני
מבחינת פרופ' חמדני, אין ספק שאנו צופים בתהליך זוחל שבו הממשלה משתחררת מהמחויבות שלה לשוק הפנסיה, בהמשך לתהליכים שקרו בעשורים האחרונים. פרופ' יואב דותן, מהאוניברסיטה העברית השווה בין המצב הנוכחי של אג"ח מיועדות לבין "התחייבות המדינה בחקיקה להשלמת הפרשים". לדברי דותן, "ההבדל המהותי הוא שבמקרה של אג"ח מיועדות, החוסכים מחזיקים נכס פיננסי ביד, ואם יעשו חוק שיבטל את החובה לשלם את האג"ח (או שימסה את התשואה ב-90%) הרי שבג"ץ יפסול זאת ויחשיב זאת כחקיקה רטרואקטיבית. מאידך, אם המדינה תשנה את החוק שבו היא התחייבה לשלם את הפרש התשואות, שינוי החוק יתקבל בבג"ץ בקלות יחסית. עם זאת, דותן לא התייחס לנוסח החוק החדש לפיו יופרשו לקרן "הבטחת תשואה" כספים באופן סדיר, ולשאלה האם במקרה כזה גם תוכל המדינה לשנות את החוק ולהחליט שהכספים יופנו למטרות אחרות.
מאידך, פרופ' דן וייס אמר שיש שיפור מסויים במצב החדש שייווצר לאחר הרפורמה. לדבריו, במצב הנוכחי, הממשלה עשויה שלא להחזיר את הקרן בגלל משבר כלכלי קיצוני; לעומת זאת, במצב החדש כלל נכסי הפנסיה - גם ה-30% - נמצאים בתוך קרן הפנסיה, וכך גם במקרה של משבר שיוביל לירידה בערכם, יישאר משהו שניתן יהיה להעביר לחוסכים.
