ועדת השרים אישרה את ״חוק הרוגלות״
ועדת השרים אישרה את ״חוק הרוגלות״
לפי הצעת החוק שאושרה למרות התנגדות רחבה, המשטרה תוכל להתקין באופן סמוי רוגלות ולהשתמש במצלמות ומיקרופונים, וכן לשלוף מידע שנשמר במכשיר
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') הצעת חוק שהגיש ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) שתאפשר למשטרה להתקין באופן סמוי רוגלות, הכוללת אפשרות לשימוש במצלמות, מיקרופונים ושליפת מידע שנשמר במכשיר, כל זאת ללא הגבלה בזמן. נכון לעכשיו ההצעה עברה מבלי שנקבע מנגנון שיפקח על פעילות המשטרה.
מדובר בהצעה המעניקה למשטרה סמכות לחדירה סמויה מרחוק למחשבים וסלולריים של אזרחים וללא ידיעתם בדרך של התחברות מרחוק, העתקת חומרים והתקנת רוגלות. הסניגוריה הציבורית הודיעה על התנגדותה להצעת החוק "המהווה סכנה חמורה לפגיעה בזכויות החוקתיות".
מדובר בעצם בהפשרת השימוש ברוגלות כמו "פגסוס" של NSO. השימוש ברוגלות אלה הוקפא בעקבות תחקיר כלכליסט מלפני 3 שנים, בו נחשף שימוש לא חוקי, ללא סמכות וללא פיקוח בכלי סייבר התקפי על אזרחים.
מחלקת מודיעין חלופית?
ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה בצהריים לדחות בשבוע את הכרעתה בהצעת חוק לפיה תוקם מחלקת מודיעין לגיבוש תפיסת הביטחון חילופית ("איפכא מסתברא") שתוצג לרה"מ ולוועדת השרים לביטחון לאומי, כחלופה להערכות של גופי המודיעין כדי ליישם את המלצות "ועדת אגרנט" לחקר מלחמת יום הכיפורים – למינוי יועץ מודיעין לרה"מ ולהקמת מחלקת בקרה.
עוד מוצע כי "ועדת השרים לביטחון לאומי לא תוכל לקבל החלטה בלא שתקבל חוות דעת מראש המחלקה, וראש המחלקת הבקרה יגיש לוועדה חוות דעת על כל נושא ביטחוני, ופעולה צבאית העולים לאישור הוועדה. הוא גם יגיש לראשי גופי הביטחון חוות דעת כל כל מבצע צבאי הדרוש את אישורם".
המשמעות: פגיעה בגופי המודיעין הקיימים, והיעדר יכולת של מקבלי ההחלטות לקבל החלטות - כל עוד לא קיבלו את חוות הדעת של מחלקת הבקרה החדשה. מדובר בעוד צעד להחלשת הגורמים המקצועיים - המופקדים על מודיעין ביטחון המדינה.
נדחתה בשבוע גם הכרעתה של ועדת השרים בהצעת חוק של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) לפיה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר הביטחון ישראל כץ יוסמכו לאשר תוספת שכר למשטרה.
בהצעת החוק מוצע לקבוע בהוראת שעה למשך שנתיים כי לשר הממונה על גופים ביטחוניים ולראשי הגופים הללו (כלומר שר לביטחון לאומי ושר הביטחון ורק להם תהיה הסמכות לאשר תוספת שכר לגופים ביטחוניים: חיילים, שוטרים, וסוהרים.
עוד מוצע כי השר הנוגע בדבר יהיה רשאי לאשר שינויים בתוכניות בסעיפי תקציב במקום שר האוצר והשרים הנוגעים בדבר וממונים אחרים על סעיף תקציבי יהיו רשאים להעביר תקציבים בין משרדים ממשלתיים או סעיפים ממשלתיים שונים". המשמעות היא כי בן גביר וכץ יוכלו לאשר תוספות שכר, לנייד תקציבים ולעזאזל אגף התקציבים באוצר, וגם שר האוצר. מדובר בעוד מהלך של ההפיכה המשטרית להחלשת הדרג המקצועי -
קידומה המהיר של הצעת החוק, לאחר שנדחו בממשלה לפני 9 ימים דרישות בן גביר לתוספות תקציב של כ-10 מיליארד שקל למשרדו "על רקע הצורך המיידי לממש הקצאות שכר שאושרו למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר, ובשים לב לסירובו השרירותי של אגף הסכמי השכר במשרד האוצר לקדם הסכמי שכר שיממשו הקצאות אלה".
ועדת השרים החליטה לדחות בשבועיים הכרעתה בהצעת החוק לעקיפת סנקציות כלכליות על מתנחלים - ועדת השרים לחקיקה צפויה לאשר היום גם הצעת חוק שהוגשה על ידי ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) המרחיבה את ההגדרה המחייבת את הבנקים לתת שירות ללקוחותיהם בעקבות סנקציות של מדינות זרות.
בעקבות הסנקציות שהוטלו על ידי מדינות זרות על פעילי ימין ועל חברות המזוהות עם הפעילות בשטחים - הקפיאו הבנקים שירותים להם וחסמו כרטיסי אשראי. כעת מוצע הבנקים לפעילי ימין ולחברות המזוהות עם הפעילות בשטחים, למרות סנקציות בינלאומיות.
בהצעת החוק שהוגשה ע"י ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) נכתב כי היא הוגשה "לאחר שמדינות זרות וגופים בינלאומיים הטילו סנקציות כלכליות על אזרחים בישראל כדי להשיג מטרות פוליטיות, באמצעות הקפאת נכסים ואיסור על ביצוע עסקאות עם אלה שעליהם הוטלו הסנקציות. עצם הכללתו של אזרח ישראלי ב"רשימה שחורה" לא תאפשר לבנק בישראל לחסום אותו באופן גורף ולמנוע את פעילותו של הלקוח", נכתב בהצעה.
לפי ההצעה שעודכנה לעומת הצעת החוק המקורית, לחוק הבנקאות יוסיפו סעיף הקבוע שסירובו של בנק לתת ללקוח שירות בשל הטחת עיצומים על ידי מדינה זרה או חבר מדינות זרות יחשב סירוב בלתי סביר – אלא אם במסגרת הטלת העיצומים נקבע במפורש כי מתו שירות בישראל יהיה הפרה של אותם עיצומים. במשרד המשפטי התנגדו לנוסח המקורי, ובעצם, קיים חשש שהצעת החוק תוביל לעימות עם מדינות זרות.
