סגור
מימין בצלאל סמוטריץ' בנימין נתניהו ו משה גפני
מימין בצלאל סמוטריץ' בנימין נתניהו ומשה גפני (צילומים: גיל יוחנן, אלכס קולומויסקי)

פורסם התקציב המעודכן ל-2023: נתניהו וסמוטריץ' השאירו כספים קואליציוניים ב-2.2 מיליארד שקל

הממשלה צפויה להצביע הערב על התקציב המתוקן - למרות התנגדות המחנה הממלכתי; אף שההנחיות מחייבות לפרסם את הנושאים עליהם מצביעה הממשלה 24 שעות לפני, רק הבוקר נשלחו הפרטים לשרים

הערב צפויה הממשלה להצביע על אישור תקציב מעודכן לשנת 2023 בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", אך רק הבוקר נשלחו פרטיה לשרים, וזאת למרות שההנחיות מחייבות לפרסם את הנושאים עליהם מצביעה הממשלה 24 שעות לפני. ככל הנראה הסיבה שהממשלה לא מפרסמת את הצעת המחליטים על התקציב המחודש היא כי מדובר בתקציב שנוי במחלוקת, שכולל כספים קואליציוניים למפלגות החרדיות ולהתנחלויות למרות שאנו בעיצומה של מלחמה שדורשת את העמקת החוב והסטת המשאבים הלאומיים לטובת הגדלת תקציב הביטחון והסיוע האזרחי. ראש הממשלה נתניהו מגבה את סמוטריץ' ואת התקציב הסקטוריאלי שהוא מתכוון להעביר ואילו השר בני גנץ ומפלגת המחנה הממלכתי הודיעו כי הם מתנגדים לו וכי אישורו במתכונת הצפויה עלול להשפיע על הישארותם בקואליציה.
כאמור, החלק השנוי במחלוקת ביותר בתקציב המחודש הוא הכספים הקואליציוניים, ששר האוצר וראש הממשלה טענו כי אלו קוצצו ב-70%. בפועל, הכספים הקואליציוניים קוצצו במיליארד שקל בלבד, בהצעת המחליטים נכתב כי הסכום יירד מ-5.8 מיליארד שקל ל-4.8 מיליארד שקל – קיצוץ של 17.3% בלבד. נתון זה לא כולל כספים קואליציוניים בגובה של כ-5 מיליארד שקל שנמצאים בתקציב 2024 וטרם קוצצו. בפועל, הממשלה משאירה 2.2 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים ומקצצת מיליארד שקל בלבד (סכום של 2.6 מיליארד שקל כבר בוצע ולא ניתן לקצצו).
הכספים הקואליציוניים שנותרו בתקציב 2023 כוללים:
675 מיליון שקל לטובת קידום תוכנית בריאות לאומית, 350 מיליון שקל עבור חיזוק הביטחון הלאומי וחיזוק מערך השיטור, 177 מיליון שקל עבור הגדלת שכר המורים החרדים במסגרות שחלקן לא מלמדות לימודי ליבה ואינן מפוקחות (הטבות אופק חדש), 1.089 מיליארד שקל עבור תמיכה במוסדות תורניים בשנים 2023-2024, 67.5 מיליון שקל למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי עבור רשויות הנגב והגליל ועבור ה"התיישבות הצעירה", 55 מיליון שקל לטובת הקמה וקידום מיזמים בתחום המורשת הלאומית והמקומית והנחלת המורשת היהודית, 400 מיליון שקל עבור תווי מזון (תלושי המזון של דרעי), 80 מיליון שקל עבור השתתפות המדינה בתשלומי הורים לחינוך ותוכניות העשרה במוסדות החינוך העל-יסודיים, 39 מיליון שקל יוקצה למשרד ירושלים ומסורת ישראל, 75 מיליון שקל לרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי במשרד ראש הממשלה, 30 מיליון שקל לטובת יחידה לפיתוח הפריפריה החברתית במשרד הפנים, 30 מיליון שקל עבור תוכנית לעידוד עלייה באמצעות תכניות ביקורים בישראל ללימודי יהדות וחיזוק הזהות היהודית.
סכומים נוספים שנותרו בכספים הקואליציוניים כוללים 255 מיליון שקל עבור התעצמות וכוננות של יהודה ושומרון, 1.95 מיליון שקל עבור "בירור יהדות", 2.9 מיליון שקל עבור המרכז למורשת גנדי, 2.5 מיליון שקל עבור תחזוקת מנהרות הכותל, 1.5 מיליון שקל עבור "משפט עברי", 11.7 מיליון שקל עבור הוצאות ביטחוניות לתלמידי ישיבות ההסדר, 1.4 מיליון שקל לטובת הועד המקומי חברון, כ-150 מיליון שקל עבור פעילות תרבות חרדית, 15 מיליון שקל לתוכנית להעלאת מודעות להתבוללות, 44 מיליון שקל עבור סיוע ייחודי לחינוך הממלכתי דתי, 9.7 מיליון שקל עבור מיזמים משותפים בחינוך הממלכתי דתי ומורשת הרב דרוקמן, 75 מיליון שקל לטובת תמרוץ וטיפוח בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, 46 מיליון שקל עבור מוסדות הפטור, 27 מיליון שקל עבור תוכנית למניעת נשירה בישיבות, 10 מיליון שקל עבור "גופי תיאום וקשר" (גופים הפועלים למניעת גיוס חרדים – י"ש), כ-100 מיליון שקל עבור שירותי דת שונים, 15 מיליון שקל עבור רשת מעיין החינוך התורני של ש"ס -52 מיליון שקל נוספים עבור החינוך העצמאי וחצי מיליון שקל עבור הילולת הבבא סאלי.
משרד ההתיישבות והמשרד למשימות לאומיות של אורית סטרוק יקבלו 75 מיליון שקל עבור מרכיבי ביטחון במרחב הכפרי, 40 מיליון שקל עבור צוות חירום יישובי, 40 מיליון שקל עבור מכינות קדם צבאיות וגרעינים משימתיים ושירות לאומי, 15 מיליון שקל לחברה וקליטה בישוב הכפרי, 39.5 מיליון שקל עבור "חיזוק הזהות היהודית", 8.7 מיליון שקל עבור פעולות המנהלת לזהות יהודית, 51.7 מיליון שקל עבור גרעינים משימתיים, 39 מיליון שקל עבור סיוע לרשויות המקומיות בשמירה על שטחי C ביו"ש, 94 מיליון שקל עבור החטיבה להתיישבות, 4.8 מיליון עבור חיזוק החוסן ופעילות רווחה בערים מעורבות ו-19.5 מיליון שקל עבור בינוי ושיפוץ במכינות.
הממשלה תצביע היום על הגדלת התקציב של 2023 ב-17 מיליארד שקל עבור הוצאות צבאיות וביטחוניות ו-8.8 מיליארד שקל עבור הוצאות אזרחיות, סה"כ מדובר בתוספת תקציב של 25.9 מיליארד שקל עבור תקציב 2023. כתוצאה מכך, סך ההוצאה הממשלתית לשנת 2023 תעמוד על 636 מיליארד שקל במקום 610 מיליארד שקל. במסגרת ההצבעה על התקציב המעודכן תצביע הממשלה גם על הגדלת מגבלת הגירעון ל-3.7% במקום 2.75%. מלבד הגדלת החוב, הממשלה תצביע על קיצוץ בתוכנית לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית ובתוכנית ל"שיקום, קידום ופיתוח אזורים בעלי שיעור מסתננים גבוה" ועל שינוי בהקצאת כספים שמגיעים למדינה מקופת קק"ל.
הרכב ההוצאות הביטחוניות אינו מפורט, אך אלו מורכבות ברובן מתחמושת, דלק, לוגיסטיקה וימי מילואים. בהצעת המחליטים נכתב כי ההוצאות האזרחיות המרכזיות מורכבות מ-3.5 מיליארד שקל לפינוי אוכלוסייה מהצפון והדרום; כ-1.65 מיליארד למשטרה, שב"ס, רשות הכבאות וגופי ביטחון שאינם הצבא, מיליארד שקל נוספים עבור מערכת הבריאות, 1.1 מיליארד שקל למערכות החברתיות כמו ביטוח לאומי, משרד הרווחה ומשרד הקליטה עבור תשלום לנפגעי איבה, תשלום דמי אבטלה מוגברים ועוד, כ-700 מיליון שקל למערכת החינוך; 650 מיליון שקל למשרדי הפנים והשיכון עבור תגבור רשויות מקומיות וכ-600 מיליון שקל עבור מינהלת תקומה לשיקום עוטף עזה.
גורם בסביבת גנץ אמר הבוקר לאחר פירסום היקף הכספים הקואליציוניים כי "בזמן שמאות אלפים במילואים (במדים או בחברה האזרחית), ענפים שלמים נסגרים, רבים יוצאים לחל"ת והגירעון גדל - צריך להראות דוגמה אישית. העלאה של 500 מיליון שקלים בתקציב הישיבות, הקצאה של מעל 400 מיליון שקל למשרד למשימות לאומיות שייעודם אינו ברור, והעלאת שכר המורים באופק חדש שלא על בסיס מערכת החינוך בסכום של 40% במקום 14% שעליהם הסכמנו - הם אצבע בעין לציבור. יש להדגיש, מתוך למעלה מ-10 מיליארד של כספים קואליציוניים לשנה הקרובה, ההסטה שהציע שר האוצר עומדת על מיליארד שקל בלבד נכון לעת הזו ולא 70%. עדיין לא מאוחר לעצור ולעשות את הדבר הנכון. יש לכולנו אחריות לאומית".