נקלעתם לסכסוך משפחתי? כיצד יוחלט אם ההליכים המשפטיים יתנהלו בישראל או בחו"ל?
נקלעתם לסכסוך משפחתי? כיצד יוחלט אם ההליכים המשפטיים יתנהלו בישראל או בחו"ל?
מה קורה כאשר סכסוך משפחתי – עסקי מגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה ויש זיקה לאחד מהצדדים לחו״ל?
ישנם מקרים רבים של סכסוכים משפחתיים המגיעים לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, כאשר השאלה האם לבתי המשפט לענייני משפחה בישראל יש בכלל סמכות לדון בה הינה שאלה מהותית ומורכבת, ועצם העובדה כי הצדדים או אפילו רק אחד מבני המשפחה אזרחי ישראל המתגוררים בישראל ו/או אינם מתגוררים בישראל אינה בהכרח מקנה סמכות שיפוט אוטומטית לבית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה בישראל.
חשוב לציין, כי כיום לאור ההתפתחויות באמצעי התחבורה והתקשורת בתי המשפט לענייני משפחה נוטים שלא להיענות לבקשות דחייה בשל פורום לא נאות בקלות והנטל על מי שטוען טענה זו הינו נטל מוגבר מאוד.
יחד עם זאת, מקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה במסגרת סכסוך עסקי בתוך המשפחה, כאשר צד אחד הינו תושב גרמניה ואילו הצדדים האחרים הינם תושבי ישראל.
באותו מקרה, אותו צד המתגורר בגרמניה טען טענה מקדמית על דחיית התביעה על הסף מאחר ולטענתו הסמכות לדון בעניינם מוקנית לבית המשפט בגרמניה, ובית המשפט בישראל קיבל את הטענה והתביעה נדחתה בשל חוסר סמכות.
השיקול המרכזי של בית המשפט לענייני משפחה בהכרעתו נבעה בכך שמלבד מקום מגוריהם של אותם צדדים להליך בישראל לא היה קשר מהותי ודומיננטי בין המחלוקת לישראל.
לב המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב הסכם נאמנות שנכרת בגרמניה, הדין החל על אותו מקרה הוא הדין הגרמני, הפעילות העסקית מתקיימת כולה בגרמניה והעדים מתגוררים בגרמניה ויעיל יהיה יותר לזמנם לנהל את ההליך המשפטי בגרמניה ולא בבית משפט לענייני משפחה בישראל.
הכלל הוא, כי כאשר קמה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות בינלאומית לדון בתובענה, על בית המשפט לעשות שימוש בסמכות זו ולדון בה. יחד עם זאת, החריג לכלל קובע כי כאשר בית המשפט כאמור מצא כי ישנו פורום חלופי מתאים אחר לדון בה, הסמכות תהיה נתונה לו.
ישנם מבחנים ושיקולים שונים שבתי המשפט לענייני משפחה בוחנים ביחס לפורום המתאים לדון בתובענה כאשר עולה טענה מסוג זה וכל מקרה נבחן לגופו.
בית המשפט לענייני משפחה בוחן בין היתר לאיזה פורום הקשר המשמעותי והמהותי לדון במחלוקת המשפחתית. שאלה זו אינה שאלה פשוטה ולעיתים ישנם זיקות גם לבתי המשפט בישראל וגם לבית משפט זר ולכן נבחן אצל מי מרב הזיקות לאותו סכסוך ואצל מי הזיקה היא משמעותית יותר.
למשל, היכן מקום מושבת ועסקיהם של הצדדים, אצל מי יש גישה למקור הראיות, למי יש את האפשרות לחייב עדים להעיד וההוצאות הכרוכות בהבאתם, מה הדין החל במסגרת אותו סכסוך כאשר ההיתרון לבית המשפט שמכיר את אותו הדין.
בנוסף, בית המשפט הבוחן סוגיה זו, לוקח בחשבון גם את הצפיות הסבירה של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות וככל ויש אינדיקציה לכך שהייתה צפייה הגיונית במקרה של מחלוקת על פורום מסויים הדבר יכול להעיד על הפורום המתאים לדון בתביעה.
במסגרת השיקולים, יש לזכור כי ניהול הליכים משפטיים כרוכים במשאבים שהינם מוגבלים ובתי המשפט בישראל מחויבים לבחון גם את האינטרס הציבורי ביחס לכך, כמו למשל במקרים בהם ניהול ההליך בבתי המשפט הזרים יעיל יותר ועם זיקה חזקה יותר.
שאלת הפורום לניהול הליך משפטי, הינה שאלה מהותית ומורכבת שיש לבחון אותה היטב בטרם מחליטים היכן להגיש תביעה משפטית, אחרת תביעתו עלולה להידחות על הסף מבלי שבית המשפט כלל ידון, תהיה התביעה מוצדקת אשר תהיה.
מאת עו״ד ומגשרת מרב רייכמן-שקד, שותפה במשרד אירית רייכמן ושות׳ המתמחה בדיני משפחה, ירושה ועסקים משפחתיים.
d&b – לדעת להחליט
