מינוי מומחה רפואי על-ידי בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית מנוגד לעיקרון האדוורסריות ולעיקרון שוויון הנשק
מינוי מומחה רפואי על-ידי בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית מנוגד לעיקרון האדוורסריות ולעיקרון שוויון הנשק
הטיית משפט על ידי מינוי מומחים רפואיים בתביעות רשלנות רפואית
חוק יסוד השפיטה, התשמ"ד-1984, מורה לשופטים בישראל לשפוט משפט צדק, שהמשמעות שלו היא לא להטות משפט ולא להכיר פנים. יתרה מזו, האמנה האירופית לזכויות אדם וחירויות יסוד (European Convention on Human Rights) קובעת את הזכות למשפט הוגן. הזכות למומחיות הוגנת,"Le droit à l'expertise equitable" , מונח שטבע ,Jean-Pierre Marguénaud מהווה תנאי הכרחי לפסיקה צודקת מטעם בתי המשפט בתביעות שבהן נזקק בית המשפט לעדות של עד מומחה כדי להכריע במחלוקות המונחות לפתחו – בסוגיה שבמומחיותו.
המפגש בין המדע לבין המשפט נועד להביא תוצאות משפטיות מתחום המדע, ומהווה שילוב של 'רעיונות אמת' ו'רעיונות צדק'. המדע צריך להיות מוצג לשופט מטעמו של עד מומחה, שתפקידו להציג מידע מדעי הדרוש לשופט לצורך המשפט ואשר מצוי בתחום מומחיותו. משמע, המומחה הוא צינור להעברת עובדות המדע לשופט. כדי שהעובדות אשר יונחו לפני השופט יהיו מקיפות ואמיתיות נדרשים תנאים מסוימים לגבי המומחה, אשר ביניהם נמנים, בין היתר, ידע, יושרה ואובייקטיביות.
עיקרון האדוורסריות, "principe du contradictoire Le", הוא עיקרון שמבטיח לכל צד במשפט את הזכות לקבל מידע על אודות טיעוני העובדות והראיות שעל בסיסם מתקיים המשפט. עיקרון שוויון הנשק, "Le principe de l’égalité des armes", הוא כזה אשר מכוחו מוענקת לכל צד במשפט הזכות להציג את עניינו בתנאים שאינם מקנים לצד שכנגד יתרון. מינוי מומחה רפואי בתביעות רשלנות רפואית על-ידי בית המשפט מהווה חריג לעיקרון האדוורסאריות, ומתן הבכורה לעדותו מנוגד לעיקרון שוויון הנשק, מאחר ועדות המומחה הממונה על ידי בית המשפט, מהווה, בפועל, מתן יתרון לראיות צד למשפט, וזאת למעשה מאחר והאמור בעדותו של המומחה הרפואי, אינו נבחן על פי כללי קבילות ומהימנות רגילים.
מינוי מומחה רפואי על ידי בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית, מביא את המומחה למרחב המשפטי ומייצר אינטראקציה בין המומחיות שלו לבין ההליך המשפטי. המינוי של המומחה הרפואי על-ידי בתי המשפט מהווה שינוי במרחב העבודה הטבעי של המומחה וגם בייחודיות של המרחב הייחודי הזה ומהות עיסוקו. שינוי זה מחייב שינוי בכללים, בעקרונות ובמבחנים אשר לפיהם צריך לפעול המומחה – זאת כדי להביא את המומחה להעיד עדות אמת.
בישראל קבלת עדות המומחה הרפואי המתמנה על-ידי בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית, כחריג לעיקרון שוויון הנשק ועיקרון האדוורסריות, מתאפשרת מאחר והמומחים הרפואיים אשר מתמנים על ידי בתי המשפט נהנים ממעמד מיוחד (רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נו(4), 673, 676 (2002)), ומוקנית להם חזקת תקינות מקצועית (רע"א 4220/22 פלוני נ' וינר, פסקה 7 (נבו 28.6.2022)). חזקה זו משמעה שהמומחה המתמנה על ידי בית המשפט נטול הטיות שיש בהן כדי להשפיע על עדותו. חזקת התקינות של המומחה מעבירה לצדדים למשפט את החובה להוכיח קיום הטיות, משוא פנים, חוסר אובייקטיביות, חוסר הגינות, היעדר ידע או היעדר ניסיון, שיש בהם כדי להביא לעדות מומחה מוטה או שגויה.
חזקת התקינות למקצועיות ואובייקטיביות עדותו המומחה הרפואי המתמנה על ידי בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית – מאפשרת מתן הבכורה ואימוץ העדות של המומחה הרפואי על פני חוות דעת של מומחים אחרים, ככל שהוגשו במסגרת המשפט.
מומחיות הוגנת מחייבת שליטה והתוויית פעולה לפי כללים ועקרונות אתיים הנדרשים להיווצרותה. השליטה בעקרונות אלו עדינה, וכל סטייה מהם או ביישומם עלולה להביא להיווצרות מומחיות מוטה, הגורמת לעדות מומחה שגויה ובהתאם – להצגת מידע שגוי או מידע חסר לשופט, ובכך לגרום לחוסר צדק במשפט.
מינוי המומחה הרפואי על ידי בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית, מביא את המומחה הרפואי הממונה על ידי בית המשפט לייעץ בעניין תקינות עבודתם של עמיתיו והמוסדות הרפואיים, ומהווה לרוב חריג במשפט האדוורסרי ומנוגד לעקרונות אתיים אחרים, כמו עיקרון האדוורסריות ועיקרון שוויון הנשק.
על-כן, מינוי של המומחה הרפואי על-ידי בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית, מהווה לרוב, הסתכנות, בעדות אשר יכולה לגרום להטיית משפט, חוסר צדק ועיוות דין. דבר אשר עלול להביא לדחיית תביעת הרשלנות הרפואית על-ידי בית המשפט שלא מטעמי צדק.
מאת עו"ד ונוטריון חוסין עלי זגייר
d&b – לדעת להחליט
