סגור
חברת בטר קנאביס
חווה לגידול קנאביס. 9 החברות שנכללו במדד הקנאביס מחקו 3.2 מיליארד שקל מאז מהשיא ב־2019 (צילום: הילה כדי)

מתווה חדש ינסה להחיות את ענף הקנאביס הקורס

המתווה של משרד הבריאות יכלול הקלה ברגולציה, הוצאת החומרים הלא פסיכו־אקטיביים מפקודת הסמים המסוכנים ואישור לקופות החולים לחלק מרשמים למטופלים. "לחלק מהחברות זה מאוחר מדי", אומרים בענף

ממשרד הבריאות מפרסם להערות הציבור מתווה חדש להקלה ברגולציה בתחום הקנאביס הרפואי בישראל. זאת שבוע לאחר פרסום כתבה מקיפה ב"כלכליסט" על קריסת הענף בישראל בעיקר בשל הרגולציה העודפת וחוסר איזון בשוק, אשר הביאו למחיקת מיליארדים מכספי המשקיעים בחברות הציבוריות בתחום, וביקורות קשות של אנשי התעשייה כלפי אוזלת היד של המדינה בנושא.
במשרד הבריאות, שאליו הופנתה האש של בעלי חברות, מנכ"לים, משקיעים, התאחדות התעשיינים ועוד, מאמינים כי המתווה החדש יצמצם את הרגולציה בתחום בצורה משמעותית, יסייע בהפחתת עלות הקנאביס הרפואי למטופלים, יסייע בקידום מחקר ופיתוח בתחום ובעיקר יגדיל את הוודאות הרגולטורית לאורך זמן עבור החברות בענף.
בנוסף, לדברי משרד הבריאות, המתווה שמכיל את אופן הפעולות ונהלי העבודה של יחידת הקנאביס הרפואי (יק"ר), "מציג מדיניות ברורה לשנים הקרובות המאופיינת בצמצום היקף הרגולציה והעברת האחריות לגורמים המפוקחים", ו"עוסק בטיוב אחריות הרגולטור בתחומים נוספים, ובהם החרגת רכיבים שאינם פסיכו-אקטיביים מפקודת הסמים המסוכנים וכן, יישום המעבר ההדרגתי מרישיונות למרשמים - מהלך שיקטין את הנטל הביורוקרטי מהמטופלים ועתיד להקל על מתן טיפול רפואי בקנאביס".
כל המניות בענף קרסו
מאז ההייפ הגדול של הענף ששיאו בשנת 2019, כשנכנסו אליו משקיעים ידועי שם – מראשי ממשלה לשעבר, דרך מפקדי חיל אוויר ומפכ"לים בדימוס ועד בכירי הקהילייה העסקית – הבועה הזו התפוצצה כאשר מניותיהן של כל החברות בענף קרסו בבורסת ת"א בעשרות אחוזים, חלקן ביותר מ-90%. כמעט כל החברות מציגות הפסדים של מיליוני שקלים מדי שנה ותזרים מזומנים שלילי, חלקן נקלעו למשבר חובות וקרסו, אחרות יצאו מהתחום ומכרו את פעילות הקנאביס, או שהחלו לצקת לתוכן פעילויות נוספות שיפצו על ההפסדים. זאת כשבמקביל פרח שוק שחור משגשג ולא מפוקח למכירת קנאביס שמוערך בכ-10 מיליארד שקלים.
בתעשיית הקנאביס הסבירו זאת ב"מחדל מתמשך של הרשויות הרגולטוריות החוסמות את השוק מלהתנהל כשוק חופשי מפותח וכופות שוק מתוכנן ומנוהל באופן שאינו מאפשר את צמיחת החברות ופעילותן בישראל". בין השאר הצביעו אנשי התעשייה על העיכוב באישור לחברות לייצא שגרם לכך שישראל "אחרה את הרכבת" ועל השוק העולמי השתלטו חברות זרות, דרך פתיחת השוק בארץ ליבוא חופשי שפגע במגדלים ועד אופן ניהול משטר הרישיונות לצרוך קנאביס רפואי על ידי משרד הבריאות והמגבלות על רופאים במתן רישיונות שימוש. כל אלה הרגו את החלום להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום, או כפי שהיטיב להגדיר זאת מנכ"ל אחת החברות בענף: "מדינת ישראל דאגה לעשות לענף הקנאביס וידוא הריגה".
טיוטת המתווה שפרסם כעת משרד הבריאות, במטרה לקבל את הערות הציבור כוללת כמה רכיבים עיקריים: בתחום הפיקוח והבקרה - הפחתת היקף וכמות בדיקות החובה והעברת אחריות ליצרן, הארכת תוקף הרישיון וחידושו, הגדרת "יצרן נאות" והגדרת לוחות זמנים קבועים ומחייבים לפעילות הרגולטור; בנושא מחקר ופיתוח – ביטול כפל האישורים הקיים כיום, הקלה משמעותית בתנאים לקבלת רישיון מחקר והאצת המחקר בישראל; בתחום ייבוא וייצוא קנביס – קיצור זמני האישור לקבלת רישיון יבוא ויישום החלטת הממשלה בהקלת כללי הייצוא; בנוסף המתווה כולל התנעת עבודת מטה להשוואת הכללים בישראל לתקינה האירופאית בתחום, כך שלא תידרש בישראל תקינה נפרדת.
שינוי משמעותי נוסף, שדורש אישור של ועדת הבריאות בכנסת, הוא המעבר מרישיונות למרשמים. כיום בישראל יש כ-123 אלף בעלי רישיון לשימוש בקנאביס רפואי, כאשר רשימת הרופאים שיכולים להעניק אותו מוגבלת, והוא מחייב אישור של היק"ר, מה שיוצר סרבול ועיכוב רב. כעת מתוכנן להעביר באופן הדרגתי את האחריות למטופלים לקופת החולים ולהגדיל את היצע הרופאים המומחים שיוכלו לתת מרשמים לשימוש בקנאביס, בדומה למתן מרשמים לתרופות אחרות. המהלך ייעשה באופן מדורג – תחילה להתוויות של מחלות קשות ובהמשך הרחבה גם ליתר ההתוויות. מדובר במהלך משמעותי, שעשוי להביא לעלייה במי שיוכל לצרוך קנאביס רפואי באופן חוקי בישראל – דבר המהווה בשורה הן למטופלים והן לחברות הישראליות ותחילת פיתרון לבעיה של עודף היצע אל מול הביקוש.
הקנדים תפסו את המקום
מרכיב נוסף הוא הכוונה להחריג בקרוב מפקודת הסמים המסוכנים את החומר ה"לא ממסטל" בצמח הקנאביס, בהמשך לחוות דעת של וועדה מקצועית בנושא. "כאן נראה ששר הבריאות החדש הולך רחוק יותר מקודמיו, אומרת שירי עדן, המתמחה באנליזה לתחום הקנאביס. "זה יכול לפתוח פתח לשוק חדש לחלוטין של שמני CBD שיימכרו במדפים של בתי המרקחת, ואולי גם במוצרי מזון ומשקאות".
בעקבות מכלול הצעדים אומר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, כי "מדובר ברפורמה משמעותית, שתצעיד את התחום קדימה ובדומה לנעשה בעולם. המתווה יסייע בהורדת הנטל הבירוקרטי על המטופלים ויפחית עבורם את מחירי הקנאביס הרפואי, וייצר וודאות ארוכת טווח עבור העוסקים בתחום תוך העברת האחריות לידיהם". גם בהתאחדות התעשיינים, שפורום חברות הקנאביס שבה פעל מול המשרד במטרה "להציל את הענף", מגדירים את המתווה כ"מענה אמיתי לתעשיית הקנאביס שיאפשר לה לצמוח. ההצעה מעניקה מענה למספר סוגיות מהותיות אשר מונעות כיום את יכולת פיתוח תעשיית הקנאביס הרפואי בישראל"
השאלה האם צעדים אלה לא מגיעים מאוחר מדי מבחינת הענף, וודאי בכל הקשור לייצוא ותפיסת נתחי שוק בעולם. גורמים שונים בתעשייה שאיתם שוחחנו אמרו כי הם בעיקר ימתינו לראות שאכן המתווה המוצע באמת יתממש בפועל. אחרים אמרו כי "לחלק מהחברות זה כבר מאוחר מדי", ו"לצערנו הצעדים והתוכניות עלולים לבוא לידי יישום בשלב מאוחר מידי בו כבר לא יישארו חברות ישראליות פעילות בתחום".
עדן אומרת כי לחלק מהבשורות שקיימות במתווה החדש עשויה להיות השפעה חיובית על חברות הקנאביס הישראליות, כך למשל ההקלות הרגולטוריות בתחום הפיקוח והבקרה ובתחום היבוא שלדבריה "יקטינו את ההוצאות של חברות הקנאביס באחוזים בודדים, ולאור התחרות העזה סביר להניח שרוב החיסכון יגולגל לצרכנים". עם זאת, לטענתה, "אף שההקלות בנוגע לאישור ייצוא אוטומטי והשוואת התקינה הישראלית לאירופאית הן משמעותיות, לא בטוח שהשפעתן תהיה מהותית, שכן בשווקי היעד של הייצוא, בעיקר באירופה, יש כבר הסכמים עם חברות ענק קנדיות, עבור תוצרת באיכות מעולה ובמחירים נמוכים".
בנוסף, אומרת עדן כי "צוואר הבקבוק בצמיחה של שוק הקנאביס המקומי נובע ממחסור ברופאים שיכולים לתת רישיונות לקנאביס, ומהפסקת עבודתם של חלק מהרופאים הפעילים בתחום. דווקא בהיבט זה המתווה נוגע רק בשורה אחת, ומדבר על העברה הדרגתית של האחריות לקופות החולים והגדלת היצע הרופאים. כאן, חבל שאין הצהרה ברורה ומגובשת יותר, דוגמת תוכניות שעלו בעבר לאפשר לכל רופא מומחה בתחומו לרשום מרשם לקנאביס רפואי".
במענה לשאלה אם המהלך שלהם לא מגיע באיחור רב מדי, הסבירו גורמים במשרד הבריאות ל"כלכליסט" כי לשיטתם, רק עתה כאשר השוק בוגר יותר, הגיעה העת להסיר מגבלות רגולטוריות וביורוקרטיות. "זה לא מאוחר מדי, עדיין יש בארץ תעשייה ושוק גדול שעובד ומוכר, ואנו נמשיך לעזור לו. הטלת אחריות על החברות בתחום דרשה ביסוס של תעשייה יותר בוגרת ובשלה, ולפני שלוש שנים כאשר השוק היה בהתהוות זה לא היה אפשרי. כעת אנו בשלב שניתן לשנות את מנעד הסיכונים ולעשות טיוב רגולציה".