דעה השלכת פסולת בנייה בשטח פתוח: כך נראה מחדל
דעה
השלכת פסולת בנייה בשטח פתוח: כך נראה מחדל
לפי דו"ח של הכנסת, כשליש מפסולת הבנייה מושלך לשטחים הפתוחים; אם המחדל לא יטופל, הוא עלול להביא לפגיעה אדירה באיכות הסביבה על רקע הגידול הצפוי באוכלוסייה ובהיקפי הבנייה
כולם מדברים על משבר הדיור החמור בישראל. אבל אני רוצה לספר לכם על המשבר בחצר האחורית שלנו, משבר שפחות מסוקר ומקבל תשומת לב. הוא לא עוסק בקניית בית לילדים שלנו או במחירי השכירות העולים, אלא בנושא חשוב לא פחות - המשבר האקולוגי הסביבתי החמור שמתרחש פה בשקט. קוראים לו השלכת פסולת בנייה בשטחים הפתוחים.
במהלך דיון שערכה ועדת הפנים והסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ ווליד טאהא, בנושא מחדל הטיפול בפסולת בנייה בשטחים פתוחים הוצג דו"ח מחקר חדש של הכנסת שחשף נתונים מבהילים על התופעה. על פי הדו"ח, כשליש מפסולת הבנייה מושלך לשטחים הפתוחים ברחבי ישראל. 140,000 טון מהם מושלכים בנגב.
הנתונים הללו חושפים את המחדל שמתרחש היום, שאם לא יטופל עלול להביא לפגיעה אדירה באיכות הסביבה והשטחים הפתוחים על רקע הגידול הצפוי באוכלוסייה והיקפי הבנייה ההולכים וגדלים גם הם.
ההשלכות של המחדל הזה הן סביבתיות וכלכליות. השלכת פסולת באופן לא מוסדר גורמת לזיהום שטחים פתוחים, זיהום מי התהום שלנו וזיהום האוויר. השלכת הפסולת פוגעת גם בקרקע ומוציאה אותה מכלל שימוש. יש לכך גם השלכות כלכליות של ירידת ערך הקרקע ועלויות ניקוי השטח שהיה אפשר למנוע בהסדרת השלכת פסולת בנייה.
התופעה הזאת מוכרת לנו בנגב מקרוב. זו אינה תופעה שקשורה למגזר אחד, היא חוצת מגזרים, אבל היא פוגעת בסביבה ובתושבים. מאז כניסתי לתפקיד הרמנו דגלים אדומים ופעלנו לקדם הסדרה לאומית לנושא, ולצערי הפתרון עדיין לא הושלם.
מי שיסתובב ברחבי המועצה האזורית בני שמעון יתרשם מהמרחבים והנופים שנגלים לפניו, אבל מבט קטן הצדה חושף את מפגע הלכלוך הקשה שאסור להמשיך ולהזניח. אם הנושא לא יטופל, בעשורים הבאים יהיה כמעט בלתי אפשרי לגור באזור שלנו או במקומות אחרים בארץ בלי להיפגע באופן ישיר מאותה פסולת.
דו"חות מבקר רבים כבר הציפו את גודל המחדל. המבקר אף הגדיר את התופעה כ"מכת מדינה". בכל יום משאיות עמוסות פסולת בנייה מזהמת שופכות את התכולה שלהם בשטחי המדינה. אין חקיקה בנושא, אין אכיפה, והקנסות מגוחכים.
כדי להתמודד עם התופעה נדרשת ראשית כל הבנה שהפסולת לא תיעלם מעצמה. המשך ההתנהלות יפגע עוד ועוד בסביבה, ומי שסובלים מכך הם תושבי הנגב וכלל אזרחי ישראל. מה שנדרש כעת זה לתת קדימות לטיפול והסדרה חוקית של הנושא. לקדם שיתוף פעולה בין-משרדי שיוביל לבניית תוכנית פעולה. לא מעט תוכניות ודיונים היו בנושא, אך בפועל הפקחים שלנו במרחב ממשיכים לרדוף יום אחר יום אחרי העבריינים שמשליכים את הפסולת. הם לא יכולים להתמודד עם זה לבדם.
דרושים עוד תקנים כדי לייצר אכיפה אפקטיבית, ובשביל זה דרוש עוד תקציב. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בשנים 2021-2015 נפתחו בממוצע 65 תיקים בשנה על 180 אלף משאיות שמשליכות פסולת, ורק חלק קטן מהקנסות שולמו (3% בשנת 2019, 18% ב-2020, ו-15% ב-2021). עכשיו תעשו את החשבון. זה טיפה בים. מנכ"לית משרד איכות הסביבה הודתה בעצמה כי היקפי התקינה שלהם לפיקוח קטנים, ואין להם יכולת לטפל בבעיה בתדירות הרצויה.
המועצה אזורית בני שמעון, שבראשה אני עומד, פועלת ותמשיך לפעול לניקיון שטחיה הנרחבים של המועצה ולחיסול תופעת השלכת הפסולת, אך אנו לא יכולים לבד. בימים אלו אנו מקיימים שורה של דיונים יחד עם הציבור, ראשי המועצות בנגב, קק"ל, המשטרה הירוקה, רט"ג ושורה של ארגונים כדי לגבש תוכנית פעולה אופרטיבית, אבל אנחנו חייבים תמיכה מצד המדינה. הנגב הוא של כולנו.
לנו ראשי המועצות יש תפקיד משמעותי בדאגה לעתיד התושבים שלנו, אנחנו אחראים על החינוך שלהם, הרווחה, התשתיות ואיכות הסביבה שלהם. תנו לנו כלים, תנו לנו תקנים, תנו לנו להיות שומרי הסף של השטחים הפתוחים.
ניר זמיר הוא ראש המועצה האזורית בני שמעון בנגב
