העיכובים בנמלים: האופציה היחידה שנותרה ליבואנים היא בתי המשפט
העיכובים בנמלים: האופציה היחידה שנותרה ליבואנים היא בתי המשפט
העיכובים בנמלים מייצרים נזק של 16 מיליון שקל ביום לייצוא הישראלי. הנה חלפה לה שנה וחגי תשרי באופק, וההיסטוריה חוזרת על עצמה ושוב איום השביתות מרחף לקראת שיא העומס בנמלים. המציאות רק הולכת ומחמירה, ואנחנו כעורכי דין נדרשים להגיע ולייצג עוד ועוד לקוחות ויבואנים בבתי המשפט, ולהילחם עבורם על פיצויים שמגיעים להם בצדק
העיכובים בנמלים מייצרים נזק של 16 מיליון שקל ביום לייצוא הישראלי, כך זעקה הכותרת בחודש ספטמבר 2021. מאז עברו הרבה מים בנהר ולא רק שדברים לא השתפרו, אלא הם רק החריפו. מדינת ישראל זועקת כשיוקר המחיה עולה, אבל משאירה את מי שרוצים לייצר תחרות ולהוריד אותו, לבד במערכה מול סחבת, בירוקרטיה ועיכובים בנמלים. לזה תוסיפו את איומי השביתות, איתם היצואנים צריכים להתמודד, כאשר כל סחורה שלא יוצאת בזמן גורמת לעיכובים והפסדים, אותם הם נושאים בעצמם.
הנה, עברה לה שנה מאז אותן שביתות בנמלים, חגי תשרי כבר באופק. אחרי שנתיים קשות של קורונה, הרבה מאוד קמעונאים נושמים לרווחה, כשהקונים חוזרים בהמוניהם לחנויות, ולפתע החליטה ההסתדרות לייצר שיבושים בנמלים בחודש אוגוסט. זמן קריטי להתארגנות לקראת מכירת ציוד ובגדים לחורף. אמנם, היבואנים הצטיידו מראש בסחורה ומוצרים לחגים: החל ממכשירי חשמל, כלי בית ועד למוצרים יבשים, אבל ההיסטוריה חוזרת על עצמה ושוב איום השביתות מרחף לקראת שיא העומס בנמלים ואין מי שידאג לציבור.
דיבורים על יוקר המחיה לחוד ומעשים לחוד. קל להלין על יוקר המחיה, כמו בחודשים האחרונים, אבל האנשים שאמורים לדאוג לציבור עושים מעט מאוד. המציאות רק הולכת ומחמירה, ואנחנו כעורכי דין נדרשים להגיע ולייצג עוד ועוד לקוחות ויבואנים בבתי המשפט, ולהילחם עבורם על פיצויים שמגיעים להם בצדק, בגלל שביתות ועיכובים בנמלי ישראל. אבל אנחנו מאמינים שלא צריך להיות כך.
כמי שמצויים בדיני המשפט הבינלאומי ופועלים גם במדינות מעבר לים, יש לנו אפשרות לערוך השוואה ואנחנו יכולים לומר שבאירופה המצב לא כך. עיכובים ושביתות בגלל ארגונים בריוניים כמעט ולא קיימות, ומי שמשלמים את המחיר בסופו של דבר, הם הצרכנים בקופה. כל מוצר שמתעכב מתייקר והכל בגלל אוזלת יד של המדינה.
מרבית הנושאים המשפיעים על יוקר המחיה, כלל לא נמצאים בידיים של ממשלת ישראל: מחירי הנפט, שכר העבודה שנקבע על ידי השוק ועוד פרמטרים שונים. אבל מפתיע מאוד לראות שדווקא הנושאים שכן נמצאים בטיפול הממשלה, נזנחים ומוזנחים. כעו"ד אני מקבל לא פעם טלפונים בהולים מיבואנים או קמעונאים גדולים, הזקוקים לסיוע בשחרור של סחורות בזמן, כדי למנוע מהם הפסדים משמעותיים.
במדינות מערביות אחרות, עו"ד דין בעולמות משפט ימי, יכולים להקדיש יותר מזמן העבודה שלהם למען פיתוח עסקי עבור הלקוחות שלהם, במקום מאבקים משפטיים. במצב כזה מי שיכולים להרוויח הם הצרכנים. תארו לכם שהזמן של יבואן, יוקדש יותר לחיפוש וכריתת הסכמים עם ספקים שיכולים למשל להוזיל את העלויות הסופיות. במקום זאת, על היבואן לעסוק בשחרור מהיר של הסחורה שלו מהנמל. הכלבים נובחים והשיירה עוברת, ממשלה באה, ממשלה הולכת, והפקקים בנמלים רק הולכים ומתארכים. אין ספק שמדובר באובדן משילות של הפוליטיקאים.
פקקים בנמלים, והתארכות משך הגעת סחורות וטובין אל חנויות, מפעלים וקמעונאים ישראלים, עולים לצרכן הישראלי בקופה בהתייקרות של 5%-10% במחירי המוצרים הסופיים שהוא משלם. אם אתם מופתעים מהמספרים, כנראה שאתם לא לוקחים בחשבון את העלויות הנלוות של קבלת סחורות באיחור. או שאתם לא מבינים את המשמעות של קבלת סחורה במועד שאינו רלוונטי.
המקרה של מפעל היינות בראש השנה
מפעל יינות גדול מקבל את בקבוקי הזכוכית שהזמין לקראת מילוי הבקבוקים לקראת ראש השנה. במקום שהסחורה תגיע שלושה חודשים לפני החג, היא מגיעה חודש לפני. ההשלכה היא קודם כל מחסור ואי יכולת לספק את היינות אל רשתות השיווק במועדים שנקבעו. פעם אחת העסק מפסיד מכירות משמעותיות, עליהן הוא מפצה לעתים גם בייקור המחיר בשנה הבאה. בפעם השנייה כדי לעמוד בביקושים, המפעל משאיר לפחות 100 עובדים לשעות נוספות, בהתאם לחוק, או מתגבר משמרות. שוב כל אלה מתבטאים בירידה ברווחיות ובצורך להעלות מחירים.
לא זו בלבד, אלא שפקקים בנמלים מייצרים השלכות נוספות שפחות נראות לעין והן זיהום אוויר וזיהום ימי. כשאין עומס ופקקים, ריכוז החומרים הנפלטים מהספינות הוא נמוך יותר וכשהעומס גדול גם איכות האוויר ובעלי החיים במים נפגעים.
לחברות יש הגנה משפטית, לצרכנים לא
מי מגן על הצרכנים מפני עיכובים בנמלים? קל לבוא אל החברות המסחריות בטענות על יוקר המחיה. אבל אף ארגון המייצג צרכנים לא הרים את הכפפה ולא ניגש לעומק הבעיה כמעט מעולם. האם ארגוני הצרכנים מוכנים להילחם בוועדים החזקים ובגופים הביורוקרטיים של המדינה? האם הם מוכנים להילחם להקטנת הבירוקרטיה? לא עוד פיצויים, אלא שינוי טקטוני בשירות הציבור. נדרש כאן ידע ומודעות צרכנית, קל מאוד להאשים חברות מסחריות בהעלאת מחירים ולהפעיל עליהן לחץ בתור גופים פרטיים.
הפרטת הנמלים – פתח לעידן חדש של יעילות והגעת סחורות בזמן
הליך הפרטת הנמלים אשר החל כבר לפני למעלה מעשור, ושקורם עור וגידים בשנה האחרונה, מביא עמו רוח חדשה של תקווה. רק בשבועות האחרונים, אנחנו מתבשרים על זכייתה של חברת גדות הישראלית יחד עם חברת אדני ההודית, במכרז להפעלת נמל חדש בחיפה. זאת בנוסף לנמל המפרץ שנפתח לפני כמעט שנה, המופעל ע"י חברת SIPG הסינית, כשענקיות כמו צים מיהרו להכריז כי הן עוברות לפעול ממנו.
התקווה הגדולה שהפעלת הנמלים החדשים, שהם שער הכניסה לישראל, תוכל ליצור שינוי: עידן חדש של שירות, הגעת סחורה בזמנים קצרים ככל שניתן אל המפעל או הקמעונאי. כאשר חברות פרטיות ותחרותיות ישלטו בנמלי ישראל, יוסרו איומי השביתות הקבועים והמחלוקות השונות הם הוועדים יסתיימו, והיעילות תשתפר פלאים. מדינת ישראל נדרשת להכניס עוד ועוד תחרות, כדי לגרום לשאר הנמלים להפוך ליעילים.
