משפט נתניהועו"ד ז'ק חן: "נתניהו לא היה מעורב במאמצי חילוץ בזק מהבוץ הרגולטורי"
משפט נתניהו
עו"ד ז'ק חן: "נתניהו לא היה מעורב במאמצי חילוץ בזק מהבוץ הרגולטורי"
אבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, נחקר היום בחקירה נגדית ע"י סנגורו של שאול אלוביץ'. ברגר מתגלה כשומר סף במיטבו ואת התדמית הזו מנסה עו"ד חן לסדוק
בשנת 2007 מונה אבי ברגר לחבר בוועדת גרונאו לגיבוש כללי מדיניות תחרות בתחום התקשורת. אלא שברגר עזב את הוועדה לטובת תפקיד בכיר שקיבל - סמנכ״ל טכנולוגיה בחברת פרטנר שבה עבד 4.5 שנים לפני שמונה למנכ״ל משרד התקשורת. ״ידעת שפרטנר היא אחת המתחרות הקשות של בזק? ויש לה עניין בנושאים שנחקרת עליהם כמו רפורמת השוק הסיטונאי״?״ פתח הבקר עו״ד ז׳ק חן, סניגורו של שאול אלוביץ', את החקירה הנגדית, והטיח בעד שבחקירותיו ברשות ני״ע הצניע ואף העלים את עברו הפרטנרי.
ואז, עלה הרקע הפרטנרי במינויו של ברגר. מסתבר שהיועץ האסטרטגי אלי קמיר, לפני שיעץ לבזק, היה הלוביסט של פרטנר כשנפגש לראשונה עם סמנכ״ל פרטנר ברגר שנשא עיניו לתפקיד מנכ״ל משרד התקשורת. קמיר סידר לברגר את הפגישה עם שר התקשורת דאז גלעד ארדן שהובילה אותו לכס המנכ״ל.
״לא ידעתי שקמיר היה לוביסט של פרטנר״, אמר ברגר. חן: ״אז בוודאי בפגישה אתם מגלים ששניכם מאותו הכפר?״ ברגר: ״זה לא עלה בפגישה בינינו״. חן: ״ואתה מצפה מבית המשפט שיאמין ששניכם לא יודעים מה שניכם עושים בפרטנר״?. ברגר: ״לא עניין אותי מה בדיוק קמיר עושה בפרטנר. הייתי ממוקד במטרה – לארגן את הפגישה עם השר ארדן״.
2. בא מפרטנר, יעץ לסלקום
ברגר נכנס לתפקידו כמנכ״ל משרד התקשורת וחן מאתגר אותו לגבי משימותיו שהשיקו בין היתר לאינטרסים של פרטנר, מכורתו הקודמת. כמו קידום דור 4 של הסלולר; השתתפות נציגי פרטנר בשולחנות העגולים; היעדרה של פרטנר מהסכם ניגוד העניינים עליו חתם ברגר. משימות שעמדו בשורש התחרות בין החברות כמו תעריפי בזק.
״לפני משרד התקשורת עבדת בפרטנר, מתחרה של בזק. אחרי שפוטרת יעצת לסלקום, עוד מתחרה של בזק״, סיכם חן. ״אני חי בעולם התקשורת ואייעץ לכל חברה שבתחום״, השיב ברגר, ״אפילו חברת בת של בזק פנתה אליי״.
והנה חוזר לתמונה אלי קמיר, שעושה את המעבר מפרטנר לבזק והופך ליועץ האסטרטגי שלה. חן חוקר את ברגר על פגישות שקיים עם קמיר כמנכ״ל המשרד. ״רוב השיחות היו על רכילות, על דה ועל הא״, חזר ברגר על התשובה שנתן בחקירתו ברשות ניירות ערך. חן סותר את גרסת "רוב השיחות" והטיח בברגר שדווקא המיעוט הוא הרוב. הוא מציג לו התכתבויות רבות בין קמיר לאור אלוביץ' ובו מדווח קמיר על רצף קבוע של שיחות עבודה עם ברגר בעניינים מקצועיים, למשל בענייני חברת חלל של בזק. ואכן, זכרונו של העד מתרענן. ״בדקנו ביומן שלך״, אומר חן, ״ורק פגישה אחת שלך עם קמיר מתועדת. יש לך הסבר״? ״לא״, משיב ברגר.
להבדיל מקמיר, שתמיד זכה לקשב של ברגר כולל היענות למפגשים עם בכירי בזק, אחרים לא זכו. האלוף (במיל.) אודי שני, שהיה מנכ״ל משרד הביטחון, ביקש מברגר לפגוש את אלוביץ' וסורב. בקשה אחרת לפגוש את מנכ״לית בזק דאז סטלה הנדלר נדחתה גם היא. ברגר מתגלה כשומר סף במיטבו. ואת התדמית הזו מנסה חן לסדוק.
3. לא בנצ׳מרק לכלום
למשל כאשר ברגר מתבקש לעזוב את האולם וחן מסביר לשופטים את אסטרטגיית החקירה הנגדית שלו: ״הביאו את ברגר לחקירה ברשות ניירות ערך רק בענייני בזק. לא פתחו את הפריזמה לעניינים אחרים שיש לה השפעה על התנהלותו מול בזק. בחקירתו הראשית אתמול הציגו אותו כמופת של איש צייבור, כשומר סף שהתנכלו לו והעלימו את כל האינטרסים שמשחקים כאן בערבוביה. העד הזה הוא רחוק מה׳בנצ׳מרק׳ שהוצג. הוא לא בנצ׳מרק לכלום. בהמשך נציג את הפערים בינו לבין מה שאומרים עדים אחרים כמו הראל לוקר ואיתן צפריר (שלגביהם העיד אתמול ברגר -מ.ג.).״
וכאן הוסיף פרקליטו של נתניהו, בועז בן צור, תרומה משלו: ״גם לנו יש מחלוקת עמוקה לגבי התיאורים שנתן העד״.
4. הכריכה של ארדן
אז הגענו לאחת מליבות כתב האישום, עסקת מיזוג בזק-yes, שבזק התחננה לאישורה. חן הציג את הטקטיקה של ברגר בעניין כסוג של טנגו הפוך – צעד קדימה ושניים לאחור. ברגר מורה לסמנכ״ל הכלכלה הרן לבאות להכין חוות דעת, אבל בפועל ממסמס את הטיפול בבקשה.
ביולי 2014 מכין לבאות את הטיוטה הראשונה. ״בכל פגישה עם לבאות הייתי שואל אותו איפה זה עומד״, אמר ברגר. ״אתה לא באמת מאמין לזה, למה העבודה לא נעשתה?״
וברגר מסביר שזה בגלל עומס עבודה שנדרש לטיפול בכל הרפורמות של משרד התקשורת, בגלל מיעוט כוח אדם במחלקה של לבאות, בגלל סדרי עדיפויות שדחקו למטה את הטיפול בבקשת המיזוג של בזק-yes. וגם האינפוט הפוליטי, הכריכה של השר גלעד ארדן – לא לתת לבזק את הגזר של המיזוג בלי המקל של קידום רפורמת השוק הסיטונאי. וגם, לא פחות חשוב: ״לא היתה דחיפות, בגלל חילופי השלטון״, אמר ברגר. כזכור, אנחנו לקראת בחירות מרץ 2015, עוד סיבה שלא לקדם את בקשת בזק.
חן: ״מישהו החליט לדחות לאחר הבחירות של 2015 והחלפת השלטון״. ברגר: ״זה נדחה אבל לא אומר שהפסיקו לטפל במיזוג הפיננסי בזק-yes. נדחה כי לא עמדו בעומס, לא היה דחוף ואפשר היה לחכות כמה חודשים. למה העבודה לא נעשתה?״, שאל חן.
5. מי שמך לקבור?
חן מתמקד בהחלטת השר ארדן לכרוך את קידום העסקה ברפורמת השוק הסיטונאי. ״השר דיבר על כריכה, אני הסתכלתי על השוק בראייה כוללת״, הקפיד ברגר על האבחנה בינו לבין השר.
חן מתעקש על הכריכה, מקורותיה, הסמכות של השר להחליט עליה. מלבד מייל אין להחלטה הזו מקור מתועד, ממוסמך. ״תסכים אתי שהדבר הזה צריך להיות מגובה במסמכים? יש משמעות לתיעוד בכתב על החלטות כדי שהצדדים הנפגעים יוכלו להתגונן, למשל לפנות לבגץ״, אמר חן. ברגר השיב שהכריכה נובעת ממסמך המדיניות עליה החליט ארדן במאי 2012.
חן מציג לו את המסמך: ״תפנה אותי למקום שבו מסמך המדיניות מבסס את החלטת ארדן לכרוך את המיזוג ברפורמה״?
ברגר: ״המסמך מדבר על הפרדה מבנית. הכריכה נבעה מכך שרפורמת השוק תהיה אפקטיבית. החלטת ארדן תאמה את המדיניות במשרד. ארדן החליט לכרוך את הדברים, והנחה את המשרד לפעול בהתאם. אבל לא התקבלה החלטה רשמית כך שלא היה שימוע".
חן: ״אם כך מי שמך לקבור את בקשת בזק מתחת הררי קלסרים ומסמכים מבלי אפילו להשיב לפונה במשך תקופה ארוכה״?
6. אפס נגיעה של נתניהו
עו״ד חן מסכם את התזה ואת המסקנה: ״הנחנו תשתית לכך שאין מדיניות ואין החלטה ולכן החלטת נתניהו (לאשר את המיזוג – מ.ג.) לא עמדה בסתירה לשום מדיניות והחלטה. המנכ״ל ברגר עיכב בתואנות שווא את הטיפול בבקשת בזק עם כל סיפורי עומס העבודה. אין שום מעורבות של ראש הממשלה נתניהו וזה שטר שנפרע אותו בהמשך. היה מגוון של ערוצים שפנו לפקידים במשרד התקשורת כדי לחלץ את העגלה מהבוץ. ביניהם גם פקידים במשרד ראש הממשלה. אבל, וזה לב ליבו של כתב האישום - אפס נגיעה של ראש הממשלה״.
התובעת עו״ד יהודית תירוש: ״היו פניות ביוזמת ראש הממשלה והיו גם מסלולים נוספים״.
עו״ד מיכל רוזן-עוזר, הסניגורית של איריס אלוביץ': ״התביעה מציגה תמונה שעצם זה שמנסים לגרום להניע משהו זה עצמו שוחד. יש בקשה מיולי 2014, שאחרי כמה פניות ובקשות מישהו אומר ׳אולי תזיזו את עצמכם׳. למה זה לא הדבר הנורמלי בעולם? איך זה יכול להיות משהו שהופך לאישום בשוחד?״
נשלח מאפליקציית וואלה! דואר
