"מערכת אימתנית": עתירה נגד כלי המעקבים של השב"כ
"מערכת אימתנית": עתירה נגד כלי המעקבים של השב"כ
האגודה לזכויות האזרח עותרת לבג"ץ נגד כלי המעקב ומאגר המידע של השב"כ ומבקשת להורות למדינה לברר מדוע לא יבוטל סעיף בחוק השב"כ, שבזכותו התקבעה תכנית מעקבים שמבוססת על איסוף נתוני התקשורת של כלל אזרחי המדינה באופן שוטף, או לתקן את הפגמים שבו
האגודה לזכויות האזרח עותרת לבג"ץ נגד כלי המעקבים ומאגר המידע של השב"כ. "בחסות סעיף עמום וחשאי בחוק השב"כ, התקבעה תכנית מעקבים שמבוססת על איסוף גורף של נתוני התקשורת של כלל אזרחי המדינה, באופן שוטף, ולא רק כלפי יעדים מודיעיניים. מערכת מעקבים אימתנית, שספק אם יש לה אח ורע במדינות דמוקרטיות אחרות", נכתב בעתירה, שמבקשת מבג"ץ להורות למדינה לברר מדוע לא יבוטל הסעיף שמאפשר לשב"כ להפעיל את המערכת, או לתקן את הפגמים בו בעצמו.
מערכת המעקבים של השב"כ, או "הכלי" כפי שהיא מכונה לעתים, זכתה לתשומת לב ציבורית משמעותית עם התפרצות מגיפת הקורונה לפני כשנתיים, כשממשלת ישראל החליטה להפעיל אותה בצורה גורפת נגד אזרחים חפים מפשע במסגרת החקירות האפידמיולוגיות להגבלת התפשטות המגיפה.
השב"כ מפעיל את המערכת בכוח סעיף 11 לחוק השב"כ מ-2002. ואולם, נכתב בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד גיל גן-מור: "בעוד שסעיף 11 לחוק השב"כ הסמיך את ראש הממשלה להורות כי 'סוגי מידע' המצויים בחברות התקשורת יועברו לשב"כ, התברר שהמאגר מבוסס על איסוף גורף ורציף של נתוני התקשורת של כל אזרחי המדינה ותושביה וכל ציבור צרכני שירותי התקשורת של חברות התקשורת הישראליות, ועל אגירה גורפת של נתוני תקשורת אלו במאגר בשב"כ. המידע חשוף לעיבוד ולחיפוש על ידי עובדי השב"כ ללא צו שיפוטי. יתר על כן מאז שנחקק חוק השב"כ חלו שינויים טכנולוגיים רבים שהופכים את ההסדר למנגנון חודרני ביותר, מנגנון של מעקב המוני עוצמתי לאין שיעור ממה שהיה ב-2002".
לדברי האגודה, מסוכנות הכלי התבררה היטב בזמן מגיפת הקורונה. "כל האזרחים, וכן כל מי שהחזיק טלפון נייד, גילו שנתוני המיקום שלהם מצויים אצל השב"כ באופן שוטף, לא רק בזמן אמת אלא גם בדיעבד, וכי השב"כ מסוגל לאתר מגע קרוב בין שני אנשים זרים בתוך זמן קצר ביותר, בלי צורך בפניה מיוחדת אל חברת הסלולר או להידרש לצו שיפוטי", נכתב. "אם לא די בגילוי על יכולות הסיגינט מרחיקות הלכת של השב"כ, גילו אזרחי המדינה כי ממשלתם לא מהססת להשתמש בכלי גם למעקבים בתחום אזרחי מובהק – חקירות אפידמיולוגיות, ואף מרגילה את הציבור לשימוש בכלי זה לאורך זמן, תוך ביטול כל ביקורת ציבורית בנושא".
השימוש האזרחי שנעשה בכלי בתקופת הקורונה לא היה גם המקרה היחד שבהם שימש הכלי שלו לצרכים ביטחוניים. למשל, בעת המהומות האזרחיות שפרצו בעקבות העימותים בהר הבית והלחימה בעזה במאי 2021. "הפרות הסדר והאווירה הציבורית הקשה הובילו לפעולות אלימות של אזרחים כלפי אזרחים אחרים, לרבות ממניע גזעני", נכתב בעתירה. "השב"כ נטל חלק פעיל במעצרם, בחקירתם ובהבאתם לדין של משתתפים באלימות שהוגדרה על ידו כאלימות על רקע לאומני, ולכן סווגה כנושא הנתון לסמכותו. עצם הסיווג של הפרות סדר פנימיות כעניין ביטחוני ולא פלילי הוא שנוי במחלוקת".
הכלי גם שימש להפחדת אזרחים תמימים: "(במאי 2021) הגיעו לידי העותרת עדויות על אזרחים ותושבים ערבים רבים שקיבלו דרך הטלפונים הניידים מסרונים בשפה הערבית החתומים בידי השב"כ, ובהם המסר המאיים הבא: 'זוהית כמי שהשתתף במעשי אלימות במסגד אל-אקצא. נבוא איתך חשבון'". אחרי פנייה של האגודה בנושא ליועמ"ש ולראש השב"כ נמסר, לפי העתירה, ש"המסרונים אכן נשלחו על ידי השב"כ, וכי נוסח המסרון היה בלתי הולם, וכן כי נשלחו מסרונים גם למי שלא הייתה נגדם התשתית העובדתית הנדרשת לצורך כך".
לפי העתירה בהסדר הקיים יש שישה פגמים מהותיים: החוק לא כולל הסמכה מפורשת לאיסוף גורף ורציף של נתוני תקשורת; הוא אינו עומד בתקדימים משפטיים ופוגע בעקרון הפרדת הרשויות; הוראות ראש הממשלה ולאיסוף נתונים והחלטות ראש השב"כ לחיפוש במאגר לא כפופות לצו בית משפט; ההסמכה שמאפשרת לשב"כ להשתמש במאגר לצורך "מילוי תפקידו" רחבה מן הדרוש; יש חוסר במנגנון שיגן על בעלי מקצועות שנהנים מחסיון מקצועי, ובראשם עיתונאים, ממעקב; ואין מנגנונים מספקים לביקורת עצמאית חיצונית של השימוש במערכת. "כל אחד מהפגמים הללו בפני עצמו ובוודאי האפקט המצטבר שלהם – מחייבים את ביטול תכנית המעקבים חסרת התקדים של השב"כ", נטען.
גן-מור אמר בהודעה לעיתונות כי "החלטת הממשלה לעשות שימוש במאגר השב"כ בתקופת הקורונה לצורך אזרחי לחלוטין חשפה את תכנית המעקבים העוצמתית, שנותרה באפלה במשך שנים רבות. התכנית מופנית נגד אזרחי המדינה ותושביה, והיא חריגה ביותר ביחס למדינות דמוקרטיות אחרות, שכן היא מבוססת על מנגנון של איסוף מידע גורף ורציף על כלל האזרחים. הפגיעה שלה בפרטיות ובחירות של אזרחי המדינה חמורה. יתר על כן, התכנית נעדרת איזונים ובלמים מינימאליים. אם לא די בכך, אם התכנית נועדה במקור לסיכול טרור, אנו מזהים מגמה ברורה של הרחבת השימוש בה לתחומים נוספים, במיוחד לאחר הקורונה, באופן שמדגים את סכנת המדרון החלקלק, שמפנייה הזהרנו".
