רוחות המלחמה בצפון פוגעות במדדים
רוחות המלחמה בצפון פוגעות במדדים
השקל התרסק בכ־1.5% ותשואות אג"ח ממשלתיות מזנקות ביותר מ־4%. בנק ישראל עדיין צופה מהצד
רוחות המלחמה מהצפון כבר נותנות את אותותיהן בשוק ההון הישראלי שמגיב בעוצמה רבה לאירועים הגיאו־פוליטיים אחרי המתקפה הרצחנית במג'דל שמס. אף שתנודתיות המט"ח היא זו שגנבה את הכותרות, דווקא שוק האג"ח הממשלתיות היה זה שהגיב בחריפות. התשואות על אג"ח ממשלתיות ל־10 שנים זינקו בכ־4.6% מאז הסגירה ביום חמישי האחרון כאשר הן נסחרות בתשואה של 4.93% לעומת 4.71%. זו תזוזה חריגה ביותר בתוך פחות משני ימי מסחר.
הזינוק הזה אינו קשור להתפתחויות בכלכלה הגלובלית, לרבות זו של ארה"ב, שכן באותה תקופה חלה צניחה חדה בתשואות של אג"ח אמריקאיות ל־10 שנים של כ־2.5%. העובדה שהגירעון הממשלתי רק הולך ומזנק ואין כוונה אמיתית מצדם של שר האוצר וראש הממשלה לגבש תקציב מדינה לשנה הבאה בגלל אינטרסים פוליטיים זרים - רק מחריפה את המגמה.
גם בשוק המט"ח מורגשות אי־הוודאות ואי־היציבות הגיאו־פוליטית: השקל השלים פיחות חד של 1.5% מאז נפתח המסחר אתמול כאשר הדולר הגיע לרמה של 3.76 שקלים לעומת 3.66 שקלים בסגירה ביום שישי האחרון, ערב המתקפה של חזבאללה בצפון שהפכה את תרחיש המלחמה מול ארגון הטרור לממשית ביותר מאז 8 באוקטובר, אז הצטרף למתקפת הטרור של חמאס.
פיחות השקל איננו נובע אך ורק מעלייה פתאומית באי־הוודאות ואי־היציבות הגיאו־פוליטית, זו הסיבה העיקרית שגם הפעם היא ניכרת כעת בשוק המט"ח הישראלי. הרי מדובר במשתנה קצר טווח שהשתנה בגלל האירוע במג'דל שמס. אלא שבשבועיים האחרונים נרשמו ירידות שערים בשוקי חו"ל דבר שגרם ל"MARGIN CALLS" ("קריאה לכסף"). הברוקרים הזרים דרשו מהגופים המוסדיים הישראליים להגדיל את היקף הבטוחות (הדולריות) שאותם מוסדיים מפקידים בחשבונות שהם מנהלים אצל אותם ברוקרים, שכן היקף הנכסים שלהם שם ירד בגלל אותן ירידות שערים. הדבר גורם מטבע הדברים לעלייה בביקוש לדולרים שגורם לעלייה במחיר הדולר (אל מול השקל) - כלומר פיחות. סיבה נוספת היא כי חלק מהשחקנים הזרים היותר מתוחכמים שפועלים בשוק ההון הישראלי ומחפשים רווחים מהירים באמצעות ספקולציות על מט"ח וריביות, נתקעו בתקופה האחרונה עם עודף נזילות שקלית, דבר שגם תורם למגמת פיחות השקל.
בשוק ההון סבורים כי אין מחסור נזילות של מט"ח במערכת הפיננסית הישראלית ויש בה מספיק דולרים. עם זאת, העובדה שבעסקאות ליום־יומיים (טווח קצר בלבד), הריבית הדולרית הבין־בנקאית עלתה עד לרמה של 11%-10% לעומת כ־5.7% לפני כחודש, גורמת לכמה גורמים להתייחס להתפתחויות בשוק המט"ח והריביות ביתר חשדנות: הם סבורים כי גם אם עדיין אין מחסור מט"חי של ממש - במידה והמצב יימשך עוד שבוע־שבועיים, אזי עלול להיווצר סיכון חדש במערכת. "יש פער בין ביקוש להיצע במט"ח (יותר ביקוש מאשר היצע), דבר שמאפיין רק את ישראל ולא בא לידי ביטוי בכלכלות אחרות. זה, ככל הנראה, שילוב בין ירידה בהיצע המט"ח בגלל שמאז אוקטובר בנקים זרים מזרימים פחות נזילות מט"חית לישראל, ומצד שני המקומיים זקוקים לנזילות דולרית אחרי הירידות האחרונות בבורסות הזרות", מסביר גורם בכיר בשוק ההון שמצביע גם על התגברות המתיחות הגיאו־פוליטית כתורמת מרכזית להתגברות הביקוש לדולרים ולפיחות בשקל.
כעת ישנו קונצנזוס כי לא בשלו התנאים להתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח כפי שעשה בימים הראשונים של מגפת הקורונה לדוגמה. אז, בגלל המגפה, נוצר מחסור חמור של דולרים בכל המערכות הפיננסיות בעולם, ובנק ישראל החליט להתערב עם סט של כלים מהירים כדי להתגבר על אותו מחסור בנזילות דולרית. כאמור, אין זה המצב כעת.
