ניתוחהתוספות הן לא הבעיה, אלא היחסים בין בג"ץ לממשלה
ניתוח
התוספות הן לא הבעיה, אלא היחסים בין בג"ץ לממשלה
המדינה שוב קיבלה עוד חודש כדי להסביר לבג"ץ מה קורה עם החקיקה שמכשירה את תוספות הרמטכ"ל הלא חוקיות. נראה שבינתיים בית המשפט מתחמק מקבלת החלטות קשות מול מערכת הביטחון ונותן רוח גבית לממשלה
בג"ץ שב ונעתר השבוע לבקשת הממשלה להאריך עד סוף פברואר את המועד האחרון למתן תשובתה על התקדמות חקיקת "חוק הפנסיות" לאנשי מערכת הביטחון - החוק שאמור להכשיר את "תוספת הרמטכ"ל" שניתנת לפורשים מהצבא ללא בסיס חוקי. עלותו הצפויה של החוק לקופת המדינה כ-1.3 מיליארד שקל בשנה והוא מחוקק בהוראת היועמ"ש הפורש אביחי מנדלבליט, לאחר שהתברר שהגדלת אחוזי הפנסיה של גימלאי הקבע הורחבה מעבר למה שנקבע בהחלטת ממשלה משנת 1961. העילה שאיפשרה את הדחייה הנוכחית היא שהממשלה הצליחה להציג התקדמות בחקיקה, כאשר לפני כשבועיים אושר החוק, שאין לו רוב בכנסת, בוועדת השרים לחקיקה.
ההארכה הנוכחית החזירה אותנו למאי 2020, אז פתח שופט בית המשפט העליון יצחק עמית את הדיון על הגדלות הרמטכ"ל במילים: "שמתם פצצה קטנה לפתחו של בית המשפט" והוסיף בהמשך הדיון כי מדובר ב"נושא רגיש". השופט עופר גרוסקופף כינה את סוגיית הגדלות הרמטכ"ל "מורכבת מאוד". ואכן, בקריאה שטחית של הפרוטוקולים עשוי להתקבל הרושם כי מדובר בסוגיה רגישה שאין כמותה וכי ביטול הגדלות הרמטכ"ל עשוי להביא להפחתה בפנסיות של עשרות אלפי פורשים. עם זאת, נראה שה"מורכבות" וה"רגישות", בכלל קשורות להתנהלות של בג"ץ מול המדינה בכלל, ומערכת הביטחון בפרט.
איום על ביטחון המדינה?
ברגע מעניין בדיון באביב 2020 אמר ראש אכ"א דאז, מוטי אלמוז, לשופט עמית: "אם ניתן צו ביניים (לפיו לא יינתנו זמנית הגדלות רמטכ"ל. ש"ט וצ"ז) נכסים מאוד משמעותיים לביטחון צה"ל, אנשים המחזיקים בידע עצום שלא ניתן לזלזל בו - עשויים לפרוש". ברגע אחד הפיל צה"ל על שופטי העליון את האחריות לביטחון הלאומי של ישראל כולה, לא עוד דיון על מבנה שכר והפנסיה, כי אם דיון בהמשך קיומה של מדינת ישראל. השופטים היו אמורים להיות הראשונים לא לקנות את בלבולי המוח האלה (וסליחה על הבוטות).
עמית יודע היטב שמשהו בטיעון הזה לא מסתדר ואמר זאת מספר פעמים בדיון. שופטי העליון מכירים היטב את הטקטיקה של המדינה למשיכת זמן מסוגיות אחרות, כמו חוק הגיוס, ופינוי חאן אל אחמר. מבחינה משפטית המקרה הנוכחי פשוט למדי, גם המדינה וגם העותרים מסכימים כי כעת אין הסמכה חוקית לתשלומי הגדלות הרמטכ"ל. השופטים מודעים לכך היטב, כפי שהם מודעים למצב הפוליטי, שלא מאפשר לחוקק את הגדלות הרמטכ"ל בכנסת.
1 צפייה בגלריה
שופט העליון יצחק עמית ושר הביטחון בני גנץ. "שמתם פצצה קטנה לפתח ביהמ"ש"
(צילומים: שאול גולן, אתר בתי המשפט)
ב־4 בינואר השנה החליטו השופטים מפורשות כי עד ל־30 בינואר על המדינה לתת תצהיר תשובה מלא, ולא להסתפק בעדכון בהליכי חקיקה. כך גם הבינו את זה במערכת הפוליטית ותכננו לסיים את החקיקה עד ל־30 בינואר, אך לא הצליחו. השבוע בית המשפט החליט לסגת מעמדתו הקודמת, ואיפשר למדינה להגיש תצהיר עד סוף פברואר, בגלל שהצעת החוק עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה.
ההחלטה אמש, אינה קשורה בכלל לשאלות עקרוניות סביב יחסי הרשות השופטת מול שאר הרשויות. אין אחד שפיקפק בכך שהממשלה יכולה לפעול רק מכוח החוק ובהתאם לחוק, וכאן המצב הוא ברור - החוק לא מאפשר להמשיך את המשך תשלום הגדלות הרמטכ"ל.
אין כאן שום "פצצה משפטית" או חברתית. יתירה מזו, במובן מסוים החלטת בית המשפט החליטה להעדיף את הרשות המבצעת על פני הרשות המחוקקת, הכנסת, שאמרה את דברה באופן ברור - היא אינה מוכנה לאשר את החוק שמכשיר את הגדלות הרמטכ"ל. אך בית המשפט החליט להצטרף לממשלה ולצה"ל בצפצוף על החוק. בג"ץ מסרב למלא את תפקידו הבסיסי ביותר שהוא ביקורת על הפעולות של הרשויות השלטוניות, ולוודא כי הפעולות הללו נעשות בסמכות ובהתאם לחוק.
צה"ל, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ, צריכים לנהל את המאבק שלהם מול הציבור ולא בחדרים סגורים. מול חברי הכנסת ולא רק מול בכירי הממשלה. יתכבדו הרמטכ"ל וראש אכ"א ויסתובבו בין לשכות חברי הכנסת וישכנעו אותם בצדקת הצורך בהגדלות הרמטכל. אין בכך פחיתות כבוד, יש בכך הכרה במבנה הדמוקרטי. במקום לנסות למשוך זמן בבתי משפט, הגיע הזמן לנסות ולהידבר עם חברי הכנסת ולהגיע לפשרות.
קיפאון בחקיקה
עד כה הצעת החוק טרם הועלתה להצבעה בקריאה הראשונה במליאת הכנסת, מחשש להיעדר רוב. כמה ח"כים בקואליציה ממרצ ומפלגת העבודה וכן סגן השר אביר קארה (ימינה) הביעו התנגדות להצעת החוק. מאחר שבאופוזיציה מתנגדים להצעת החוק הזו - ינסו בקואליציה למצוא שעת כושר כשחלק מחברי האופוזיציה לא במשכן כדי להעביר את החוק. אמש אמורה היתה מליאת הכנסת לנסות ולהעביר בקריאה הראשונה את הצעת "חוק הגיוס" לנוכח העידרותם של ח"כים מהאופוזיציה מהמליאה בשל מחלת הקורונה (דוד ביטן, יואב קיש ומאי גולן).
לפי עמדת המדינה שהוצגה בדיון, "בנסיבות אלה, שבהן הסוגיה הונחה לפתחו של המחוקק שצפוי בזמן הקרוב לדון בסוגיה במטרה להכריע בה ולהסדירה, נראה שלא נכון שיתקיים דיון בעתירה לגופה, במקביל לדיון שיתקיים בבית המחוקקים".
עו"ד מיקה שינוק קרטן, היועצת המשפטית של עמותת "רווח נקי" שהיא אחת העותרות נגד הסדר הפנסיה, אמרה כי "אנו מברכות על כך שבית המשפט לא נעתר למלוא בקשת הדחייה מטעם המדינה ולא ויתר על תצהירי התשובה או דחה אותם לשלושה חודשים, כפי שהתבקש, אלא רק בחודש אחד. עם זאת, צר לנו שהציבור טרם זכה להתייחסות המדינה למיליארדים שמוצאים על ידי צה"ל בניגוד לחוק".
