הפיצוי הזעום שקבעה הממשלה לנפגעי 7/10 צפוי להביא לגל תביעות המוני
הפיצוי הזעום שקבעה הממשלה לנפגעי 7/10 צפוי להביא לגל תביעות המוני
הממשלה אישרה פיצויים של מיליארד שקל בלבד לנפגעים העקיפים ב־7/10 – בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים לאדם. חוקרת פיצוי נפגעי אסונות, ד"ר ענבל מימון בלאו: "זהו לעג לרש. פעלו הפוך – במקום לבדוק מהו הנזק, אמרו 'יש לנו מיליארד שקל ונדחוף פנימה כל מי שאפשר'. התוצאה: הנפגעים יפנו לביהמ"ש וזה יעלה למדינה הרבה יותר"
הממשלה אישרה אתמול את המלצות ועדת הכהן למתן פיצוי וסיוע בהיקף של מיליארד שקל למשפחות שכולות, משפחות חטופים, אחים וילדים של פדויי שבי, תושבי אופקים ויישובי עוטף ישראל. ההחלטה מתיימרת לתת מענה לצרכים של מי שאינם נפגעים ישירים ולא הפכו לנכים ולמנוע גל תביעות המוני אבל נראה שהיא מחמיצה את שתי המטרות. סכומי הפיצוי הזעומים נעים בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים בלבד לאדם.
4 צפייה בגלריה
הבית של משפחת אדרי מאופקים, לאחר שמחבלי חמאס השתלטו על הבית ולקחו את בני הזוג דוד ורחל אדרי כבני ערובה
(צילום: הרצל יוסף)
חוקרת פיצוי נפגעי האסונות ההמוניים בישראל, ד"ר למשפטים ענבל מימון בלאו מהקריה האקדמית אונו, אומרת ש"מדובר בלעג לרש. אלה סכומים שאין קשר בינם לבין הפגיעה ובכלל לא משקפים אותה. זו לא התנהלות רצינית. נראה שהיה רצון לקבל החלטה שתגמור את הסיפור ותסגור את ההתנהלות המשפטית בלי שהיא נותנת מענה לנפגעים".
מימון בלאו מסבירה ש"מה שעשו זה לא בדקו נזק אלא אמרו 'יש לנו מיליארד שקל ונדחוף פנימה כל מי שאפשר' ואז הכניסו המוני נפגעים". היא אומרת ש"לא כך בירור נזק אמור להיעשות. היה צריך להיות תהליך הפוך - לעשות זיהוי וקטלוג של הנפעים ואז לקבוע תקציב ראוי". היא מזהירה ש"התוצאה תהיה שהנפגעים, בוודאי עם הפגיעות הקשות, לא ייקחו את הפיצויים ויגשו לבתי המשפט כמו שקרה בעבר וזה יעלה בסופו של דבר לאזרחי מדינת ישראל הרבה יותר מאשר אם היתה משכילה לעבוד בצורה רצינית ולעשות כימות של הנזק ולתת פיצוי שמתקרב לריאלי. הנפגעים ישלמו בזמן יקר עד שיקבלו פיצוי ובנזקים שאין להם מענה אמיתי".
הגישה הזו בוודאי לא מפתיעה כשיש שר אוצר ליברטיאני כמו בצלאל סמוטריץ', אבל המחקרים של מימון בלאו מוכיחים שכך נהגו גם ממשלות העבר. בראיון ל"כלכליסט" בינואר אמרה ש"ישראל לא היתה ערוכה לפיצוי המוני הנפגעים באסון של 7 באוקטובר והלכה למחדל הזה בעיניים פקוחות, מכיוון שהיא נמנעה כל השנים מהעברת חוק אסונות לאומיים". עוד אמרה ש"הדבר הראשון שנפגעי 7 באוקטובר צריכים לעשות זה להגיש תביעות נזיקין נגד המדינה. ההיסטוריה הוכיחה שהדרך היחידה שגרמה לישראל לשבת עם נפגעים היתה חרב של תביעות נזיקין מעל ראשה. אם לא תתבעו, לא ידברו איתכם".
4 צפייה בגלריה
מימין: יו"ר הוועדה הציבורית פרופ' אביעד הכהן ויו"ר השדולה לזכר הנרצחים במסיבות, ח"כ אפרת רייטן
(צילומים: צילום מסך facebook, עוז מועלם)
הממשלה אישרה אתמול את המלצות דו"ח הוועדה הציבורית בראשות פרופ' אביעד הכהן, שהוקמה ע"י שר האוצר סמוטריץ', למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ב־7 באוקטובר. במסגרת החלטת הממשלה יינתן סיוע באמצעות מענקים ומענה טיפולי-שיקומי, בהיקף כולל של מיליארד שקל. מטרת התוכנית היא לענות על שני צרכים: פיצוי לנפגעים ישירים שאינם רואים עצמם כמי שהפכו לנכים או אינם רוצים לתבוע במסלול נכות וכן פיצוי לנפגעים עקיפים, למשל קרובי משפחה של הנרצחים והחטופים.
"הפקרה נוספת של האזרחים"
הסיוע יינתן בשני מסלולים: הראשון הוא סיוע למשתתפי המסיבות ולתושבי יישוב ולאנשים שנכחו ב־7 באוקטובר ביישוב שהיתה בו פגיעה משמעותית, שאינם זכאים לדרגת נכות. מדובר במענק כספי חד פעמי בגובה של 7,180 עד 28,720 שקל למבוגר, ושל 1,436 עד 5,744 שקל לילד. וכן סל שיקום וטיפול בין 7,300 עד 30,000 שקל לאדם. ההחלטה מיועדת בין היתר לענות על הביקורת הגדולה של תושבי אופקים על כך שהושארו מחוץ למעגל הפיצויים, אבל היא יוצרת מצב של פיצויים גם למי שנכחו אבל לא נפגעו ופיצויים נמוכים מדי למי שנפגעו קשה.
המסלול השני הוא סיוע לקרובי משפחה של מי שנספה או שנחטף ב־7 באוקטובר בהיקף של 14,360 שקל לאדם מעל גיל 14, וכן סל טיפול ושיקום לאחים של פדויי שבי, ולילדים של פדויי שבי שמעל גיל 30, בהיקף של 15,000 שקל לאדם.
בהודעת הממשלה נאמר ש"סיוע זה מהווה מענה משלים למענים הקיימים במסגרת החוק ובמסגרת החלטות ממשלה שהתקבלו עד כה, הכוללים בין היתר תשלומים למי שהוכרו כנפגעי פעולות איבה, תגמולים וכלי טיפול ושיקום למי שקיבלו דרגת נכות איבה, מענקי אכלוס עצמאי, מענקי שיבה, מענקי תעסוקה שונים ועוד". סמוטריץ' אמר ש"הוועדה המליצה על שורה של מענים שחשוב שיועברו עבור שיקום וחיזוק האוכלוסיות הללו. המדיניות האזרחית המרחיבה עליה הכרזתי בראשית המלחמה נמשכת תוך אחריות פיסקאלית".
4 צפייה בגלריה
ד"ר ענבל מימון בלאו: "זו לא התנהלות רצינית מצד הממשלה. נראה שהיה רצון לקבל החלטה שתגמור את הסיפור ותסגור את ההתנהלות המשפטית בלי שהיא נותנת מענה לנפגעים"
(צילום: אוראל כהן)
יושבות ראש השדולה לזכר הנרצחים במסיבות ה־7/10, חברות הכנסת אפרת רייטן (העבודה) וקארין אלהרר (יש עתיד) מותחות ביקורת קשה על ההחלטה. לדבריהן, מדובר ב"הפקרה נוספת של האזרחים. משפחות הנרצחים לא מקבלות מענה מספק והורי השורדים שקורסים תחת נטל הטיפול וההתמודדות שילדיהם חווים לא נכללים כלל בהמלצות הוועדה". עוד הן מגדירות את ההסתפקות במיליארד שקל "שערורייתית" והיא יוצרת, לדבריהן "פערים משמעותיים בפתרון הסוגיות המורכבות שנוצרו עקב הטבח. חובתנו המוסרית כמדינה לתת לכל מי ששרד ונפגע מהטבח הנורא הזה את הכלים הנדרשים כדי להשתקם ולחזור לחיים".
רייטן ואלהרר מציינות שבעקבות דרישת השדולה לשר האוצר לבחינה מחודשת של המלצות הוועדה הציבורית לטיפול בנפגעי ה־7 באוקטובר, עודכנו המלצות הוועדה בשני סעיפים: חיילים שורדי הטבח, שנכחו במקום שלא בעת מילוי תפקידם, "כאשר חלקם אף הוקפצו כבר בהמשך אותו יום טראומתי" ייכללו כזכאים. כמו כן, יתאפשר לנפגעים להגיש בקשה למסלול נכות במקביל למסלול הוועדה המוצע, לפי חוק נפגעי פעולות האיבה או לפי חוק הנכים. עם זאת, מדובר לדבריהן "בשינוי שני סעיפים בלבד מתוך כלל המלצות הוועדה, ארוכה הדרך למענה סביר לנפגעים וההמלצות עודן לוקות בחסר".
"קורסים מבחינה כלכלית"
בדיון על מסקנות ועדת הכהן שנערך בכנסת בחודש שעבר אמרה נציגת המשפחות השכולות תמר תשובה ש"המשפחות קורסות מבחינה כלכלית. הפיצוי שניתן לא מספיק בשביל כלום. אין שום סיוע למשפחות של הנרצחים". הילה אביר נציגה נוספת אמרה ש"המסקנות הן לעג לרש. צריך להכיר בבני משפחות נרצחי ה־7 באוקטובר כנפגעים בעצמם. אנחנו בטראומה". ח"כ רייטן אמרה ש"אי אפשר לתת מענה ראוי למצוקות של בני המשפחה כאשר יש לנו מגבלה תקציבית. אם המדינה לא תתאפס על עצמה היא הולכת לקבל צונאמי של תביעות נזיקיות של קרובי משפחות הנרצחים והנפגעים".
