בניגוד לאנשי משרדו, סמוטריץ' לא מעוניין בחיבור למציאות
בניגוד לאנשי משרדו, סמוטריץ' לא מעוניין בחיבור למציאות
שר האוצר בטוח שמדיניותו מוכיחה את עצמה ושהממונה על התקציבים יוגב גרדוס מפריע לו להמשיך בדרכו. אלא שהמשנה הכלכלית ההרסנית של סמוטריץ' ממשיכה לפגוע בדירוג האשראי של ישראל ובתחזיות הצמיחה שלה, והוא לא יעצור עד לחורבן מוחלט
במכתבו החריג, ההזוי והקשה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לממונה על התקציבים יוגב גרדוס, שנחשף באתר כלכליסט, בולטת פסקה אחת חשובה: "בחלוף 10 חודשי מלחמה, אני סבור כי מדיניותי מוכיחה את עצמה - במתן מענה מרחיב לצרכי המלחמה, בחזית ובעורף, לצד אחריות פיסקלית ומציאת האיזונים הנכונים ותוך יכולת לממש את המדיניות האמורה בסבך המערכת הדמוקרטית הישראלית. כך בכוונתי להמשיך בעזרת השם".
עד כמה שזה נשמע כמעט מופרך, שר האוצר של מדינת ישראל סבור שהוא מצליח, שהמדיניות שלו נכונה, שהוא שומר על המסגרות התקציביות, שהוא אחראי, ושהוא שומר גם על הדמוקרטיה. הפסקה הזאת חשובה מפני שהיא חושפת בפנינו את הלך הרוח והמחשבה של האדם הכי משפיע במשק ומי שאמור לנהל את כלכלת ישראל. והמסקנה? נראה שסמוטריץ' ניתק את הקשר עם המציאות האובייקטיבית, זו שמבוססת על עובדות, נתונים ומספרים. ככל שהנתונים והדו"חות ציירו תמונה עגומה יותר – "תוכנית ההתנתקות" של סמוטריץ' עלתה בשלב, תוך שהוא בונה עוד מימד במציאות הסלקטיבית שלו.
מספיק להסתכל על השבוע האחרון כדי לראות זאת. הוא התחיל עם הורדת הדירוג של סוכנות פיץ', שהשלים להורדת דירוג של שלוש הסוכנויות – תהליך שמודי'ס החלה עוד בפברואר השנה. קשה לומר שסיבה הבלעדית להורדת הדירוג היתה 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבות המתקפה, הסוכנויות הזהירו מפני הורדת דירוג אם המדיניות לא תשתנה הרבה לפני, עוד בינואר 2023. זאת ועוד, שלוש הסוכנויות מתכננות להוריד את דירוג האשראי של ישראל שוב, בטווח של שנה–שנה וחצי, אם המדיניות הכלכלית של ישראל לא תשתנה – לכן גם הן ניפקו תחזית או אופק שליליים. אגב, דירוג האשראי של הסוכנויות לישראל גבוה בהרבה לדירוג שמעניקים השווקים הפיננסיים לחוב הישראלי, כך לפי פער תשואות האג"ח בין ישראל לארה"ב ורמות ה־CDS (חוזה החלף לסיכוני אשראי) שמשקפות את פרמיית הסיכון של הממשלה.
בתחילת השבוע הודיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) כי אחרי רכבת ההרים אליה נכנס המשק בגלל המלחמה, ברבעון השני של 2024 התוצר לנפש ירד, יחד עם התוצר של המגזר העסקי, ההשקעות בהייטק והיצוא. הלמ"ס גם הודיעה כי ביולי האינפלציה שברה שוב את תקרת טווח יעד יציבות המחירים, והיא גבוהה מזו של ארה"ב ואירופה.
ביומיים האחרונים בנק השקעות הגדול בעולם ג'יי.פי מורגן הוריד בפעם השנייה תוך שבועיים את תחזית הצמיחה של כלכלת ישראל ל־1.4%, כאשר גם שני בנקי ההשקעות הגדולים ביותר אחריו, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי, יישרו קו והורידו עוד יותר את תחזית הצמיחה של ישראל: במורגן סטנלי הודיעו כי תחזית הצמיחה לשנה הקרובה הופחתה מ־1.7% ל־1.3% בלבד. בגולדמן זאקס הרחיקו לכת והורידו מ־1% ל־0.8% בלבד ל־2024.
נכון להיום, כל התחזיות של כל הגופים הכלכליים המשמעותיים בארץ ובעולם מנבאות ירידה בצמיחה לנפש. ומשרד האוצר? שם נשארו עם תחזית של 1.9%. עם זאת, במשרד הבהירו אחרי פניית כלכליסט כי היא תעודכן כלפי מטה כבר בשבועות הקרובים. כל האירועים הכלכליים החשובים הללו קרו בשבוע אחד בלבד.
עם זאת הפרסום המשמעותי ביותר הגיע אתמול בערב, הפעם לא מדובר בהורדת דירוג נוספת או עדכון תחזית צמיחה. בסיטי פרסמו סקירה ארוכה ומפורטת שביצע מייקל נייס, הכלכלן הממונה על כלכלת ישראל בבנק ההשקעות. סיטי נחשב לאחד מבני ההשקעות הגדולים בארה"ב ומנהל פעילות די ענפה בישראל. אגב, במרץ 2023 שר האוצר אפילו נפגש עמם בניו יורק.
הסקירה של נייס מנתחת לעומק את תהליך הורדת הדירוג של ישראל וכבר בפתיחה שלה מופיעה מסקנה: "מה שהניע את סדרת הורדות הדירוג הן ספקות ביכולתה וברצונה של ממשלת ישראל לתקן את מצבה הפיננסי שלה לאחר זעזוע, כפי שעשו בהצלחה ממשלות קודמות בעבר. אנחנו מסכימים עם הגישה הזו (הספקות ביכולתה ורצונה של הממשלה, א"פ) – הן היכן טמון הסיכון הגדול ביותר לדירוג של ישראל בעתיד".
בהמשך הוא הסביר כי התחזיות הפיסקאליות שלו (גירעון, חוב) הן מעט אופטימיות יותר מאלו של סוכנויות הדירוג ומיד הבהיר כי "אופטימיות אינה קשורה ליכולת או רצון הממשלה להגדיל את הכנסות ממסים או לרסן את ההוצאות - אנחנו סקפטיים לגבי גם זה וגם זה". לדעת נייס, בסופו של דבר האיזון החוזר יהיה "מכני" (טכני, א"פ). בכך הוא סותר את הטיעון העקבי והמתמשך של סמוטריץ' מ־7 באוקטובר – זאת לא המלחמה, זו המדיניות שלו.
נייס פירוט בסקירה באיזו משנה הכלכלית יש לנקוט בעת דירוג מדינה. "דירוג אשראי אינו, ואסור שיהיה, מבוסס על תמונת מצב סטטית של הפרמטרים התקציביים. הוא חייב לשקף הערכה דינמית שלוקחת בחשבון את יכולתן של ממשלות לספוג זעזועים". לדבריו, לא רק שהגירעון והחוב יכולים לעלות לנוכח זעזוע כמו מלחמה או מגפה, אלא שהכרחי שכך יקרה. הוא מזכיר כי בתחילת הקורונה השוק העניש יותר דווקא מדינות שהיו איטיות או לא ששו להשתמש בהרחבה פיסקאלית (הגדלת החוב) כדי להגן על הכלכלה, על החברות ועל שהצרכנים. הוא אף סיכם כי "זה היה ראוי ולפי דעתנו לגיטימי". הנקודה החשובה ביותר שמופיעה בסקירתו של נייס מגיעה מיד אחרי, "עם זאת, על הממשלה להיות מסוגלת לתקן לאחר שהזעזוע יעבור, הן כדי למנוע את הפיכת ההידרדרות לנצחית והן כדי להחזיר מרחב תמרון תקציבי לזעזועים עתידיים".
זה מה שסמוטריץ' מפספס או כנראה שפשוט לא מבין וזה בדיוק מה שמנסה להסביר לו ראש אגף התקציבים וחברות הדירוג. אלא שאולי סמוטריץ' מבין בדיוק מה הוא עושה ואנחנו כציבור עדיין לא תפסנו. אם בעבר פונקציית המטרה של שרי האוצר היתה מקסום הרווחה הכלכלית של האזרחים, אצל השר סמוטריץ' היא אחרת וכוללת בין השאר מלחמה מתמשכת, הרחבת מפעל ההתנחלויות וכמובן כלכלת "בחוקותיי תלכו", כמו שאמר בראיון לעיתון משפחה, כשנכנס לתפקיד.
בשביל להשיג את כל הדברים הללו ועוד, הוא חייב להיפטר מכל ה"גרדוסים" ולא רק מיוגב. הוא צריך לפנות את דרכו מכל שומרי הסף. זו גם הסיבה בגללה הוא מנסה לפגוע במשטר הדמוקרטי התקין, שמבוסס על שלטון החוק ועל פקידות מקצועית אובייקטיבית. ההתנתקות של סמוטריץ' מהמציאות היא בעצם הבעיה הקטנה יותר. הבעיה הגדולה והממשית היא, כפי ששר האוצר הצהיר בעצמו, שהוא מתכוון להמשיך בדיוק באותן הגישה והמדיניות ועם אותה פונקציית המטרה. אם הוא ימשיך במסלול ההתרסקות הזה ולא יפנה את משרד האוצר – הוא לא יעצור עד להרס מוחלט של כלכלת ישראל.
