דעהיש לאפשר הגשת תביעה נגזרת בשם עמותה
דעה
יש לאפשר הגשת תביעה נגזרת בשם עמותה
פרשת פאינה קירשנבאום יכלה להסתיים הרבה יותר מהר, אילו הייתה מוגשת תביעה נגזרת לפני שנים, מיד עם הדלקת הנורה האדומה הראשונה
ההתאגדות כעמותה מקובלת מאד בישראל. פעילותן של העמותות, שמספרן מגיע לעשרות אלפים, הורחבה מאד והיא מתפרסת על תחומים שונים. דת, תרבות ספורט ופנאי, חינוך ומחקר, שירותי בריאות, תאגידים עירוניים, שירותי רווחה וסעד, איכות הסביבה, שמירת חירות הפרט, קליטת עליה, תרומות, התנדבות ופעילות בין לאומית, הן רק דוגמאות לפעילותן של עמותות.
הקלות והפשטות בהן ניתן לכונן עמותה מביאה לכך שרבים מעדיפים צורה זו של התאגדות.
המחוקק מעודד התאגדות זו, ואף מקל על עמותות במגוון תחומים ביחס לתאגידים אחרים כדי לאפשר לעמותות לקדם את מטרותיהן. אחד התחומים הבולטים הוא תחום המיסוי, בעיקר לעמותות שרשם העמותות, לאחר בדיקה קפדנית, מעניק להן אישור ניהול תקין. גם בתחום חופש המידע, פטר המחוקק עמותות מתשלום אגרה בבקשות לקבלת מידע עד ל-4 שעות עבודה. בתחום זכויות יוצרים – קובע סעיף 56א לחוק זכויות יוצרים שאין לתבוע מעמותה (שמחזורה הכספי נמוך מ-1,200,000 שקל) פיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכויות יוצרים, בניגוד האפשרות לתבוע פיצוי כזה מכל אדם או מתאגיד מסחרי.
פסיקת בתי המשפט שניתנה לאחרונה, הכרעת הדין וגזר הדין בעניינה של סגנית השר לשעבר, פאינה קירשנבאום, הצביעה על שימוש בעמותות למטרות בלתי כשרות ובלתי חוקיות. לא תמיד יכול רשם העמותות באמצעות הפיקוח שלו על העמותות וכן גם מנגנוני האכיפה הפלילית לא תמיד יכולים לאתר את כל ההפרות. המידע לגבי ההפרות נמצא בדרך כלל בידי חברי ועד העמותה.
הפסיקה במהלך השנים הכירה בשני מנגנונים - הרמת מסך בעמותות ומגנון התביעה הנגזרת.
תביעה נגזרת היא תביעה שבעל מניות או דירקטור בחברה רשאים להגיש בשם החברה, כאשר החברה נמנעת לעשות כן.
הדוקטרינה של תביעה נגזרת פותחה בפסיקה שנים רבות לפני שהוכנסה כהוראה בחוק החברות בישראל. מקורה באנגליה במאה ה-19, כאשר בתי משפט של יושר החלו להכיר בתביעות בעלי מניות כדי לדון בקונפליקט שבין בעלי המניות להנהלת החברה. גם בתי המשפט בארצות הברית אימצו את השימוש במנגנון זה באמצע המאה ה-19. התביעה הנגזרת הוכרה כמנגנון חשוב לשמירה על טוהר המידות והניהול בתאגידים.
אין לראות, על כן, את שני המנגנונים – הרמת מסך ותביעה נגזרת (ועימה גם הגנה נגזרת) כיצירתו המקורית של המחוקק ישראלי בדיני החברות.
ביה"ד הארצי לעבודה קבע ב-2020 "העובדה שבחוק העמותות אין הוראה מקבילה מפורשת בעניין "הרמת מסך" אינה מונעת מלהחיל גם על עמותות את הדוקטרינה שפותחה, כאמור, בפסיקה עוד לפני שהוכנסה כהוראה חקוקה בחוק החברות".
סוגיית התביעה הנגזרת טרם נידונה בבית המשפט העליון או בבית הדין הארצי לעבודה. בבתי המשפט המחוזיים הדעות חלוקות באשר לאפשרות להגיש תביעה נגזרת בשם עמותה. בביהמ"ש המחוזי בבאר שבע השופטת לוין אישרה ב-2019 הגשת תביעה נגזרת בעמותה למרות העדר סעיף חוק מפורש המסמיך הגשת התביעה. קדמה לכך פסיקה של השופטת רונן בביהמ"ש המחוזי בת"א שקבעה ב-2015 ש"אין מניעה עקרונית להגיש תביעה נגזרת" אך אותו בימ"ש המחוזי בת"א קבע ב-2020 כי לא ניתן, במצב החוקי הקיים היום לאפשר הגשה של תביעה נגזרת בשמה של עמותה . לדעתי, גישתו של מותב זה שבהעדר חקיקה מפורשת בחוק העמותות בנושא תביעה נגזרת אין אפשרות להגיש תביעה בעמותה, סותרת, כפי שראינו, פסיקה קודמת.
מהכרעת הדין במשפטה של פאינה קירשנבאום עולה שנעשה שימוש בלתי חוקי בעמותות להעברת כספים, בעיקר כספי ציבור, למטרות פליליות שכללו שוחד והלבנת הון. כמו כן התברר שבמהלך השנים חברים בעמותה שאלו שאלות על ניהול העמותות ומתברר שחלק מהתשובות היו שקריות או לא זכו לתשובה. מכיוון שלא היה ברור המצב המשפטי בדבר הגשת תביעה נגזרת מצידו של חבר עמותה – לא הוגשה תביעה כזו, והמשפט הופנה כולו לפן הפלילי ונמשך זמן רב. אילו הייתה מוגשת תביעה נגזרת לפני שנים, מיד עם הדלקת הנורה האדומה הראשונה, העובדות היו מתבררות מהר יותר ונותנות תוצאות ברורות בדבר החזר כספי ציבור על כל הנובע מכך, מבלי לפגוע בהליכים פליליים בעקבותיהן.
כדי למנוע תוצאה כזאת במקרים אחרים, שיש להניח שקיימים, יש להביא לידיעת הציבור וחברי העמותות את האפשרות המשפטית העומדת לרשותם, של הגשת תביעה נגזרת במסגרת הדין האזרחי, שהליכיו מהירים יותר מההליך הפלילי.
לדעתי, ניתן לאפשר הגשת תביעה נגזרת בשם עמותה גם בהעדר הוראה מפורשת בחוק העמותות. הדוקטרינה הייתה קיימת אף לפני שנחקק חוק החברות בשנת 1999, ואין לקשור בין השניים. לבית המשפט יש שיקול דעת אם להתיר את הגשת התביעה הנגזרת. כמובן שאין לאשרה באופן אוטומטי אם כל מטרתה לאפשר מאבקים בין חברי ועד בעמותה. אולם כאשר יש פגיעה בטוהר המידות או שימוש לא תקין בכספי ציבור, יש לאפשר מנגנון זה.
יש צורך בפיקוח מתמיד על הנעשה בעמותות הנהנות מכספי הציבור וכן בעמותות בעלת גוון דו מהותי המהוות גם חלק מהמינהל הציבורי בישראל כגון איגודי ספורט, עמותות חינוך, עמותות עירוניות ועמותות הנותנות שירותי בריאות. מנגנון התביעה הנגזרת הוא אמצעי חשוב והכרחי לשמירה על טוהר המידות והניהול התקין הנתון גם בידי חברי העמותה.
דוד א' פרנקל הוא משפטן ופרופסור אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע ומחברו של הספר "דיני עמותות בישראל" (מהדורה שלישית 2021, הוצאת פרלשטיין-גנוסר)
