דעהסיכונים לא מאוזנים: השפעות הזינוק הגדול בהשקעות בבינה מלאכותית
דעה
סיכונים לא מאוזנים: השפעות הזינוק הגדול בהשקעות בבינה מלאכותית
לפי נתוני ה-OECD, חלה צמיחה חזקה והשקעות רחבות היקף בענפי טכנולוגיית המידע והתקשורת - ICT, כמו AI, VR ועוד, אך גם אימוץ לא שוויוני של סיכונים גבוהים יותר. כך למשל, ההשקעות בבינה מלאכותית מוכללת צמחו מ-1.3 מיליארד דולר ב-2022 ל-17.8 מיליארד דולר ב-2023
בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחה גדלה והולכת של ענפי טכנולוגיית המידע והתקשורת (ICT), בד בבד עם התקדמות מרשימה של החדשנות הטכנולוגית שהן מאמצות.
הענפים הללו חדשניים ומשפרים את ליבת הפעילות הכלכלית כמעט בכל תחום. על סדר היום עומדות טכנולוגיות כמו תבונה מלאכותית (AI), מציאות מדומה (VR) ורשתות תקשורת מתקדמות מסוג "הדור הבא".
כשמדובר בשוק ההון הדבר בא לידי ביטוי בביצועי יתר של חברות מובילות בענף וכן של קרנות סל ומכשירים העוקבים אחר מדדים של הענפים שלהן. המניות של החברות הללו מוליכות את העליות של השנה – שנתיים האחרונות והחברות עצמן מראות יכולת התמודדות מרשימה עם מגבלות כמו ההאטה הכלכלית הכללית והריביות הגבוהות. הן גם החברות שמרבות לאמץ את טכנולוגיית ה-AI המדוברת והמתוקשרת כל כך (28%, בממוצע, השתמשו בה אשתקד, יותר מכל ענף אחר). אך מנתוני ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) ניתן ללמוד על חשיבות התוצר של הענפים הללו גם לכלכלה הגלובאלית.
אקדים ואומר כי התפתחותם המהירה של ענפי טכנולוגיית המידע והתקשורת חשובה עוד יותר נוכח הקשיים והמכשולים שעוברת הכלכלה הגלובאלית בעשור האחרון וביניהם, בין היתר, בדלנות של קשרי סחר, נגיף הקורונה, מלחמת רוסיה – אוקראינה ולאחרונה המלחמה במזרח התיכון.
כמו כן, מדובר בענפים עתירי מחקר, פיתוח ויישומים, המאפשרים לכלכלות ולסקטורים העסקיים להתייעל ולהפיק תפוקה גבוהה יותר לכל רמת הון ותעסוקה.
במאמר מוסגר, הייתה לכך רוח גבית דווקא מכיוון הקורונה עצמה. עובדים רבים לא יכלו להגיע למקומות העבודה וחלק לא קטן מהם בחר לא לשוב למקום העבודה. החברות נאלצו להתייעל ולכן אימצו רבות מהטכנולוגיות החדשניות.
לפי נתוני הארגון, שפורסמו לפני חודש באתר, עולה כי תוצר ענפי ה-ICT צמח, בממוצע, 6.3% בשנים 2013 עד 2023 (כולל). קצב זה גבוה פי 3! מקצב צמיחת התוצר הכללי ב-27 מדינות שנבחנו.
זאת ועוד, בשנה שעברה לבדה רשם תוצר ה-ICT צמיחה ממוצעת של 7.6%. במדינות רבות אף נרשמה, אשתקד, הצמיחה הגבוהה ביותר שתועדה. חמש מהן – בריטניה, בלגיה, גרמניה, אוסטריה והולנד – אף השיגו צמיחה של מעל 10%.
בצד הפחות חיובי, עולה כי חרף הצמיחה הגבוהה, חלוקתה בין המדינות אינה מאוזנת. בעשור האחרון נרשם פער של 10 אחוזים בין המדינה שצמיחת ה-ICT הייתה הגבוהה ביותר (בריטניה, 12%) לזו שהייתה אחרונה (סלובקיה, 3.15%). ארה"ב צמחה ב-9.5%.
ישראל, אם שאלתם, לא נכללת בסקר.
גם כאשר צוללים פנימה לטכנולוגיות השונות אנו עדים לצמיחה חזקה, השקעות רחבות היקף, אך גם אימוץ לא שוויוני של סיכונים גבוהים יותר. הנתונים מראים, לדוגמא, שההשקעות בתבונה מלאכותית מוכללת (generative Artificial Intelligence) צמחו מ-1.3 מיליארד דולר ב-2022 ל-17.8! מיליארד דולר ב-2023, אך מספר התקריות והסיכונים שדווחו עלה במקביל פי 53!
במבט להמשך, אני מעריך כי אם המעטפת הסובבת את פעילותן של חברות ה-ICT תשתפר – המתיחות הביטחונית הגלובאלית תשכך, קשרי הסחר, חילופי הידע ושיתופי הפעולה המחקרים יתחדשו והריביות תרדנה – יחיש הדבר עוד יותר את צמיחתן ותרומתן לכלכלה העולמית רק תלך ותגדל.
אחת הדרכים לבחון אם הדברים מתקדמים בכיוון הרצוי תהייה התפתחות שוויונית ומאוזנת יותר של משקלן של חברות טכנולוגיית המידע והתקשורת בקרב המדינות והגושים שונים.
בתוך כך, ישפר הדבר את מיצובה של כלכלת ישראל, שעשתה לה שם של מובילה בתחומים אלו עם השנים ואין ספק כי החברות הללו צריכות להוות את חוד החנית במיצוי יתרונותיה היחסיים.
בנוסף, יהיה צורך לקחת בחשבון שצמיחה כלכלית מהירה גוררת לעיתים הרעה של אי השוויון החברתי וחלוקת ההכנסות. על מנת שהצמיחה המהירה של הענפים הללו תימשך, חשוב שהתועלת החברתית שלה תונגש לציבור ותהייה מטרה מרכזית על סדר היום שלהן.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות
