מלחמת סמכויות במזונות ילדים: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה
מלחמת סמכויות במזונות ילדים: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה
סערה נוספת בהליך הגירושין בישראל: בפסק דין מעורר מחלוקת החליט בית הדין הרבני הגדול כי בתי הדין הרבניים מוסמכים לדון בתביעת מזונות ילדים במסגרת תביעת גירושין. זאת בניגוד לקביעתו של בית המשפט העליון אשר פסק בשנת 2019 כי על פי הלכת שרגאי, מוסמך בית הדין הרבני לדון בתביעה להשבת הוצאות בלבד, אך לא בתביעת מזונות ילדים לגופה. עורכת הדין מאיה רוטנברג, המייצגת את הבעל בתיק זה תגיש בג"צ על פסיקתו של בית הדין הרבני הגדול
מרוץ הסמכויות
כידוע, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה חולקים סמכות מקבילה בחלק מענייני הגירושין, כמו למשל בנושא חלוקת הרכוש בין בני זוג. תופעה זו קיבלה את השם מרוץ הסמכויות ובמסגרתה, הצד אשר הקדים להגיש את תביעתו לאחת מן הערכאות, קבע בכך את סמכותה לדון.
סוגיית מזונות הילדים אינה לוקחת חלק במרוץ זה, משום שהסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד. כך קבע בית המשפט העליון בשנת 2019, בבע"מ 7628/17. למצער, בימים אלו, בית הדין הרבני הגדול מתעלם מפסיקתו שלבית המשפט העליון. הוא עושה כן באופן הבוטה ביותר, כאשר הוא מוציא תחת ידו פסיקה סותרת וקובע כי לבתי הדין הרבניים יש סמכות לדון במזונות קטינים במסגרת תביעת גירושין.
בית המשפט העליון: מזונות ילדים אינם בסמכות בתי הדין הרבניים
בשנת 2019 קבע ביהמ"ש העליון, בדעת רוב של כב' השופט מני מזוז וכב' השופט ג'ורג' קרא, כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון במזונות ילדים,למעט תביעה להשבת הוצאות. כלל זה טבוע היטב בדיני המשפחה משנקבע כבר בהלכת שרגאי אי שם בשנות ה70 וקיבל עתה אשרור נוסף מבית המשפט. מה זה אומר בפועל?
פירוש הדבר הוא כי אם אחד מבני הזוג הגיש את תביעת מזונות הילדים לבית הדין הרבני, לצד השני תהיה הזכות להגיש את תביעת מזונות הקטינים לבית המשפט לענייני משפחה ותביעה זו תגבר על התביעה אשר הוגשה לבית הדין הרבני, גם אם זו הוגשה אחריה. אולם, בית הדין הרבני הגדול עושה דין לעצמו ומנסה למשוך את מזונות הילדים אל ספינת מרוץ הסמכויות המצויה גם כך בלב ים סוער.
בית הדין הרבני הגדול: נתונה לנו הסמכות לדון במזונות ילדים
ביום 10.10.21, בפסק דין המשתרע על פני כמעט 80 עמודים(תיק 1250217/3) קובע בית הדין הרבני הגדול כי נתונה לו הסמכות לדון במזונות קטינים הכרוכים בתביעת גירושין. עובדות המקרה שהובילו אותנו עד הלום הן כדלקמן: אישה הגישה תביעת גירושין נגד בעלה לבית הדין הרבני האזורי בתל אביב וכרכה בה את תביעת מזונות הילדים.
עורכת הדין מאיה רוטנברג המייצגת את הבעל,טענה כי יש לדחות את התביעה בשל העדר סמכות לאור פסק דינו של בית המשפט העליון. בית הדין הרבני האזורי דחה את טענתה ופסק לקטינים דמי מזונות על אף שהעניין אינו מצוי בסמכותו. עו"ד רוטנברג הגישה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לבית הדין הרבני הגדול הן לשאלת הסמכות לדון במזונות הילדים והן לעניין גובה המזונות שנפסקו לתשלום על ידי האב.
מי מתעלם מבית המשפט העליון?
לדידו של בית הדין הרבני הגדול, בע"מ 7628/17 אינו שולל את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים. נימוקו העיקרי לכך הוא כי בית המשפט העליון סטה מהלכת שרגאי אשר לא שללה לטעמו את סמכותו של בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים וממילא, בית הדין הרבני אינו כפוף לפסיקת בית המשפט העליון, אלא במסגרת בג"צ.
נבהיר: הלכת שרגאי שוללת מבית הדין הרבני לדון בתביעת מזונות ילדים ומותירה לו לפסוק בתביעת השבה בלבד. לכן, לא רק שבית המשפט העליון לא סטה מהלכה זו, אלא להפך, קבע כי היא עומדת איתנה. בית הדין הרבני הגדול הוא זה אשר סטה מהלכת שרגאי כאשר בחר לתת לה פרשנות לא לה. התוצאה היא דחיית הערעור לעניין הסמכות. בהערת אגב נציין,כי בית הדין קיבל את הערעוראשר הגישהעו"ד רוטנברג לעניין גובה המזונות שפסק בית הדין הרבני האזורי והפחית את סכום המזונות אשר נפסק לאב לשלם.
הבג"צ בדרך
פסק דינו של בית הדין הרבני הוא שערורייה משפטית שמרעידה את אמות הסיפים, לא פחות מכך. עלולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת על ככל הזוגות המתגרשים בישראל ואין להותיר את המצב על כנו. בהתאם, עורכת הדין מאיה רוטנברג כבר החלה בהכנת הבג"צ על פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, אשר נטל לעצמו סמכות שלא כדין, לפסוק בסוגיית מזונות הילדים, לא רק בתיק בו היא מייצגת, אלא בתיקי הגירושין כולם.
עבור מי שהייתה אחת מעורכות הדין המייצגות בבע"מ 919/15 אשר שינה את חייהם של אבות גרושים בישראל והביא לסיומה של הפליה מגדרית רבת שנים (משקבע שוויון בנטל המזונות בין ההורים במשמורת משותפת) מקווה גם כעת שתוכל לתרום ליציבות המשפטית שדיני המשפחה בכלל וזוגות בהליך גירושין בפרט כה זקוקים לה.
מחוקק? מישהו שומע אותי?
הליך הגירושין בישראל הוא מורכב ביותר בשל מרוץ הסמכויות שבין בית המשפט לענייני משפחה ובין בית הדין הרבני. אולם, בכל הנוגע למזונות ילדים בית המשפט העליון לא היה יכול להיות ברור יותר והבהיר כי הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד. בכל הנוגע למזונות קטינים, זה רשאי לדון בעניין אחד ורק בו: בתביעה להשבת הוצאות של דמי מזונות שהוצאו בעבר. אולם, בית הדין הרבני הגדול עושה דין לעצמו ומנחס לביתו סמכויות לא לו.
זוהי שעתו של המחוקק להתערב ולשים תמרור עצור ברור לבתי הדין הרבניים. יש ליצור את החקיקה הרלוונטית אשר תבטיח כי בית הדין הרבני יאמץ באופן מלא וללא כחל וסרק את פסיקותיו של בית המשפט העליון. התנהלותם של בתי הדין הרבניים פוגעת באופן קשה ומטלטל בזוגות המתגרשים. היא מעמיקה את חוסר הוודאות שלהם בהליך המשפטי ובכך, מחריפה כאבם ואת הקשיים שהם עוברים בתקופת הגירושין. יותר מכך, פוגעים בתי הדין הרבניים בשורש קיומה של מערכת המשפטאשר
מאת עו"ד מאיה רוטנברג, בעלים מאיה רוטנברג משרד עורכי דין
