תקציב 2025המחקר ייפגע, השימוש בהדברה יגבר: משרד החקלאות שוב יספוג קיצוץ חד
תקציב 2025
המחקר ייפגע, השימוש בהדברה יגבר: משרד החקלאות שוב יספוג קיצוץ חד
בשנה שעברה ספג המשרד קיצוץ של 300 מיליון שקל, וכעת יקוצצו עוד 200 מיליון שקל. בין היתר ייפגעו תקציבי המדענית הראשית במשרד ומכון וולקני, ותקוצץ התמיכה בחקלאים עבור הפחתת השימוש בחומרי הדברה מסוכנים. הגזרות הנוספות: הפרטת יחידת ההדרכה והעתקת מכון וולקני באופן שיצמצם את שטחיו
משרד האוצר דורש לקצץ 200 מיליון שקל מתקציב יחידת המדענית הראשית והמחקר החקלאי במשרד החקלאות, לצד קיצוץ בתמיכות לחקלאים. מדובר בקיצוץ של יותר ממחצית התקציב, שעמד ב-2023 על 374 מיליון שקל.
משרד החקלאות היה המשרד שספג ב-2024 את הקיצוץ החד ביותר בתקציבו – כ-12%, ובסך הכל כ-300 מיליון שקל. כעת מסתמנת שוב פגיעה עמוקה בתקציבי המשרד, בדגש על תמיכה במחקר ובתמיכות שנועדו לשפר את בריאות התוצרת הישראלית.
הקיצוץ בתקציבי המדענית הראשית במשרד החקלאות משמעותו גם פגיעה בתקציבי מכון וולקני והקטנת היקף הפעילות שלו – לאחר שספג גם הוא קיצוץ חד בשנה שעברה. שר החקלאות, אבי דיכטר, התחייב לאחר הקיצוץ לדאוג להגדיל את התמיכה במחקר החקלאי בשנת התקציב הבאה. לקיצוץ בתקציבי המדענית הראשית במשרד מצטרפת החלטה נוספת של הממשלה מתיקוני תקציב המדינה השנה, לפיה יקוצצו 50% מתקציבי יחידות המדענים הראשיים בכלל משרדי הממשלה ב-2025 – כך שלא ברור כלל מהו התקציב שיעמוד לרשות היחידה בשנה הבאה, והאם תוכל לתפקד באיזשהו אופן.
תקציבי המדענית הראשית במשרד החקלאות, האחראית על יישום מדיניות המחקר והפיתוח החקלאי, כוללים מימון מחקרים יישומיים, פרויקטים טכנולוגיים ותמיכה במרכזי מו״פ אזוריים. במשרד החקלאות ממנים מחקרים שמטרתם, כבר בטווח המיידי, לסייע לחקלאים בהגברת תוצרת תוך הפחתת שימוש בחומרי הדברה, התמודדות עם מזיקים שביכולתם לחסל כמויות ענק של תוצרת ובכך לדחוף את המחירים בשווקים כלפי מעלה, התמודדות עם שינויי האקלים ועוד. המשמעות – היכולת לסייע לחקלאים להתמודד עם אתגרים תפחת, מה שיוביל לאובדנים גדולים יותר של תוצרת ישראלית ולעלייה אפשרית במחירים.
במשרד האוצר דורשים גם לקצץ בחדות את ההשקעה של משרד החקלאות בתמיכה ישירה בחקלאים עבור הפחתת השימוש בחומרי הדברה, לצד תחומים נוספים. המשמעות עשויה להיות הגברת השימוש החקלאי בחומרי הדברה מזיקים לבריאות, או המשך שימוש נרחב בחומרי הדברה הגורמים לתחלואה. כבר כיום, ישראל נחשבת לשיאנית עולמית בשימוש בחומרי הדברה, כשהיחס בין טונה של חומר הדברה פעיל לאלף טונות תפוקה צמחית גבוה עד פי 10 לעומת אירופה, כך לפי מבקר המדינה. מספר חומרי ההדברה הפעילים המאושרים לשימוש בישראל ושאינם מאושרים לשימוש במדינות ה- OECD עומד על 113, ושאריות חומרי הדברה נמצאו בגידולים מסוימים ברבע עד מחצית מהדגימות, בפירות ובירקות הנצרכים על ידי הציבור באופן תדיר.
השפעת חומרי הדברה מזיקים על בריאות האדם עלולה להיות ניכרת. המחשה אחת ניתנה במחקר של אוניברסיטת שיקאגו שפורסם בחודש שעבר: תמותה המונית של עטלפים אוכלי חרקים עקב פטריה פולשנית שהחלה להתפשט ב-2006 בארה״ב, הובילה לכך שחקלאים הגבירו את השימוש בחומרי הדברה ב-31%. התוצאה: עלייה של 8% בשיעור תמותת תינוקות (יותר מ-1,300 תינוקות) במחוזות בהם גברה ההדברה, ונזקים בסך 39 מיליארד דולר.
אלו לא המכות היחידות שדורש משרד האוצר להנחית על ראשו של משרד החקלאות במסגרת תקציב 2025. לפי חוק ההסדרים, יחידת שה״מ (שירות ההדרכה והמקצוע) במשרד החקלאות תופרט. מדובר ביחידה האחראית על הפצת ידע חקלאי באמצעות עריכת מחקרי שדה וביצוע הכשרות והדרכות לחקלאים. מדריכיה מסייעים לחקלאים בפיתוח טכניקות מיטביות וחיבור לפרקטיקות מתקדמות. במשרד האוצר טוענים כי עלות תפעול היחידה גבוהות, ודורשים להפריטה: ״יחידת שה״מ תמשיך לפעול במודל רזה. שירותי ההדרכה יופעלו באמצעות מיקור חוץ, משרד החקלאות יקים מאגר של מדריכים מורשים מהם יוכלו החקלאים לרכוש שירותי הכשרה והדרכה מסובסדים״.
משרד החקלאות גם יאלץ להתמודד עם קיצוץ משמעותי בתקני כוח האדם שלו. המשרד, ובתוך כך ענף החקלאות, כבר ספגו פגיעה קשה בתקציב המדינה הקודם, אז הוסכם על קיצוץ תקציבי ותקנים מסיבי, בגובה של 145 תקנים בחלוקה לשלוש שנים, כאשר חלק הארי שלו (קיצוץ 95 תקנים) נכנס לתוקף בתחילת שנת 2024. בסך הכל, שתי הצעות המחליטים שהונחו על ידי אגף תקציבים מביאות לצמצום סך של יותר מ-200 תקנים.
במסגרת חוק ההסדרים, דורשים במשרד האוצר גם לפגוע במכון וולקני. לפי ההצעה, במסגרת ההחלטה להוסיף אלפי דירות בלב אזורי הביקוש באמצעות ״ייעול השימוש בקרקע״, יועתק ממקומו מכון וולקני, השוכן בראשון לציון. מיקומו של מכון וולקני אינו פשוט להעתקה, שכן הוא נטוע בלב שטח חקלאי המשמש לניסויים ולחוות חקלאיות מחקריות. העתקת המכון משמעותה גם אובדן של השטחים החקלאיים המחקריים ופגיעה ברציפות המחקר של מכון וולקני. במשרד האוצר אף דורשים שגם במיקומו העתידי של מכון וולקני – ״שטחי המחקר החקלאיים והחממות יצומצמו״.
מיקומו של מכון וולקני בראשון לציון נקבע שוב לפני מספר שנים כאשר המשרד בראשות אורי אריאל רצה להזיז את המכון צפונה. כבר אז קמה ועדה ממשלתית שדנה בנושא וקבעה פה אחד שמיקומו של וולקני חייב להישאר בקמפוס בראשון לציון לאור סיבות רבות שכוללות שטחי מחקר ייחודים, אוספים גנטיים, תשתיות ייעודיות וקרבה נדרשת למוסדות אקדמיים כמו הפקולטה לחקלאות, בר אילן ותל אביב. במכון וולקני לא התייחסו לפניות בנושא, אולם גורמים במכון אמרו כי ״מכון וולקני לא יועתק ממקומו״.
ממשרד החקלאות לא נמסרה התייחסות. גם מטעמו של שר החקלאות אבי דיכטר לא נמסרה תגובה.
