לא מחכים למשרד התחבורה: החשב הכללי יקדם את מס הגודש
לא מחכים למשרד התחבורה: החשב הכללי יקדם את מס הגודש
לדברי סגנית החשכ"ל, אושרת דוד דקר, האגף הקים ועדה בין משרדית עם רשות המסים לטיפול בעניין. המשמעות היא שהאוצר בוחר לקדם את המיסוי שאמור להוריד את עומס התנועה בגוש דן למרות התנגדות משרד התחבורה
"חוק אגרת גודש זה חוק שצריך לממש אותו. בהיעדר גוף שמממש אז אנחנו החלטנו שמשרד האוצר, החשב הכללי, ייקח את זה אליו. הקמנו ועדה בין משרדית עם רשות המסים והתחלנו לעבוד כבר על מסמכי מכרז על גוף שיקים את אותם שערים ויפעיל את אגרות הגודש וכמובן נצטרך שיתוף פעולה של הרשויות המקומיות... זה פרויקט חשוב ונדרש כדי להקטין את הגודש, אנחנו רואים שזה עובד בעולם ומוכיח את עצמו". כך לדברי סגנית החשב הכללי באוצר הממונה על תשתיות ופרויקטים, אושרת דוד דקר, בפאנל בכנס סביבה 2050 בהנחיית ד"ר מיקי הרן, לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה.
המשמעות היא שמשרד האוצר בוחר לקדם את המיסוי השנוי במחלוקת שאמור להוריד את עומס התנועה בגוש דן למרות התנגדות משרד התחבורה של מירי רגב. כזכור, שרת התחבורה רגב הקפיאה את המכרז שקידמה חברת נתיבי איילון ליצירת תשתית פיזית לגביית מס הגודש, אך לא ביטלה את החוק שקובע כי הן ייכנסו לתוקף. כעת באוצר החליטו לקדם את החוק באופן עצמאי יחד עם רשות המסים שכבר החלה בקידום יחידה לגביית מס הגודש עוד באוגוסט כפי שנחשף ב"כלכליסט".
דוד דקר המשיכה את האמירה על אגרות הגודש וקישרה אותה לפרויקט המטרו: "אנחנו מבינים שחלק מהמטרה של החוק (אגרות הגודש) זה כדי לממן את פרויקט המטרו הגדול". לאחר מכן התייחסה ליוזמה להוציא את הפרויקט מידיה של חברת נת"ע, יוזמה שמקודמת על ידי שרת התחבורה רגב, מ"מ מנהל רשות החברות ינקי קוינט ואף מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר טען שהוא מתלבט לגביה: "בהקשר לזה אגיד שיש חוק, יש החלטת ממשלה מי מקדם את הפרויקט הזה ולכן חשוב מאוד שהממשלה תעמוד מאחורי ההחלטות שלה והחוקים ותיתן לחברה לעבוד, ולהביא מנכ"ל חדש חזק שבעצם יביא את הפרויקט להצלחה למען התושבים. זה הפרויקט הכי גדול שאי פעם נוסד פה. ואני חושבת שמבחינת השיח הממשלתי חשוב מאוד לגלות שיח אחראי ואחיד שנעמוד מאחורי ההחלטות שלנו ולא כל חודש מישהו יגיד משהו אחר כי ככה זה נראה לו וזה באג'נדה שלו".
כאשר המנחה הרן אמרה כי קוינט מבקש לעשות זאת ענתה סגנית החשכ"ל כי "אנחנו באוצר מתנגדים בתוקף להקמת חברה חדשה. אין לזה שום תועלת ושום ותכלית חוץ מג'ובים בעיניי. נת"ע היא חברה שכרגע המבנה הארגוני שלה פונה להכין את המטרו. עוד כמה שנים הקו הירוק והסגול של הרכבת הקלה עוברים להפעלה, יש החלטת ממשלה שמדברת על הקמת חברה אחרת להפעלה אז אם נוציא מנת"ע את המטרו היא תישאר חברה ריקה ואין בזה שום הגיון".
תוכנית אגרות הגודש אושרה לפני כשנתיים וחצי במסגרת חוק ההסדרים הקודם. לפי התוכנית, יחולק גוש דן לשלוש טבעות (פנימית, תיכונה וחיצונית) שישמשו כאזורי תשלום שונים. שיעורי התשלום ייקבעו ביחס לחצייה של כל טבעת, כאשר התשלום יושפע משעות העומס. בנסיעה לעבר הטבעת הפנימית בין השעות 10:00-6:30 ייגבה תשלום של 5 שקלים על נסיעה לטבעת החיצונית, 10 שקלים לטבעת התיכונה ו-10 שקלים נוספים לטבעת הפנימית; בנסיעה לכל כיוון בין השעות 19:00-15:00 ייגבה תשלום של 2.5 שקלים על נסיעה בטבעת החיצונית, 5 שקלים לטבעת התיכונה ו-5 שקלים נוספים לטבעת הפנימית; התשלום המקסימלי ליום לרכב פרטי יעמוד על 37.5 שקלים. לדוגמה רכב שייסע מירושלים למרכז תל אביב בשעות הבוקר ישלם כ-25 שקל על מעבר בכל אחת מהטבעות. המחירים צפויים להשתנות עם שינויים בדפוסי העומס.
מסי הגודש לא אמורים להיות מוטלים על רכבים דו-גלגליים, אוטובוסים, רכבי חירום, נהגים בעלי תו נכה, מוניות נגישות, רכבי גרר ומוניות שירות. משאיות במשקל של מעל 12 טון ישלמו תשלום כפול ולא תהיה להן מגבלת חיוב. ברגע האחרון הוחלט כי מוניות ספיישל ישלמו רק 50% מסכום המס שיגולגל על הנוסע, אך לא תחול עליהן תקרת חיוב יומית.
עו"ד ד"ר דוד תדמור, שותף מנהל במשרד עורכי הדין ארנון, תדמור-לוי, הציג בכנס נתונים שממחישים את מצבה העגום של מדינת ישראל בנושא הגנה על הסביבה. על פי הנתונים, 2,500 איש מתים בישראל מדי שנה מזיהום אוויר, וישראל מדורגת נמוך מאוד ביחס למדינות ה-OECD, כאשר החשיפה למזהמים במדינה נמוכה רק מזו שבצ'ילה, פולין ומקסיקו. עוד לפי הנתונים, ישראל פולטת גזי חממה בהיקף של מדינה בגודל בינוני, כאשר אחוזי הפליטה צפויים לגדול ביותר מ-100% בהשוואה לשנת 1990. דבריו של תדמור באים ברקע דו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש שעבר, ובו מתח המבקר ביקורת חריפה על הממשלה, וקבע כי מדינת ישראל לא ערוכה למשבר האקלים. לפי הדו"ח, ל-84% מהגופים הציבוריים בישראל אין כלל תוכנית להתמודדות עם משבר האקלים.
