בחצי מיליארד שקל: תוכנית להתקנת תשתיות חשמליות לאוטובוסים
בחצי מיליארד שקל: תוכנית להתקנת תשתיות חשמליות לאוטובוסים
בדיון בוועדה לתשתיות לאומיות הוצגה תוכנית - תת"ל 130 - הכוללת חניוני אוטובוסים, מסופים ועמדות הטענה.על התוכנית אחראית חברת נתיבי איילון וסיומה צפוי ב-2026. התוכנית מקודמת במסגרת יעד ממשלתי שלפיו עד שנה זו 60% מהאוטובוסים העירוניים יהיו חשמליים
דיון פתוח שהתקיים היום (ד') בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) הציג לציבור הרחב תוכנית ענק שמטרתה לקדם פריסה ארצית של תשתיות לאוטובוסים חשמליים. התשתיות כוללות חניוני אוטובוסים, מסופים, עמדות הטענה ומבני השנאה (מלשון שנאי, טרנספורמטור שממיר מתח גבוה לנמוך). הייחודיות בתוכנית, שנקראת תת"ל 130, היא שמדובר בתוכנית אחת שמסדירה שדרוג של עשרות מתחמי תחבורה ציבורית קיימים. על ביצוע התוכנית אמונה חברת נתיבי איילון, העלות המשוערת של הפרויקט היא חצי מיליארד שקלים וזו צפויה להסתיים עד שנת 2026.
התוכנית מקודמת כחלק מיעד ממשלתי הקובע כי עד שנת 2026 60% מהאוטובוסים העירוניים יהיו חשמליים. במקביל מקודמות תוכניות כמו תת"ל 120, 121 ו-135 שצפויות ליצור מתחמי תחבורה ציבורית נוספים, בניגוד לתת"ל 130 שמבקשת לשדרג את התשתית הקיימת.
במסגרת הדיון, הוצגה מצגת שהוכנה על ידי חברת נתיבי איילון שמתייחסת לתועלות של חשמול התחבורה הציבורית. אלו כוללות בין היתר את שיפור חווית הנסיעה, עלויות תחזוקה נמוכות, הפחתת פליטות פחמן ורעש ואף חווית נסיעה ונהיגה חלקה יותר. לפי המצגת, כ-1,110 בני אדם מתים בישראל מדי שנה מחשיפה לזיהום שמקורו מכלי רכב והעלות החיצונית של זיהום זה לתמ"ג מוערך ב-כ3.8 מיליארד דולר, שמהווים 1.3% מהתמ"ג.
לפי התוכנית, במצב הנוכחי יש מחסור של כ-800 דונם של מתקני תשתית לתפעול תחבורה ציבורית באוטובוסים, שאף צפוי לגדול בעתיד עקב הגידול באוכלוסייה והגידול בשימוש בתחבורה ציבורית. בנוסף, במתקנים רבים קיימות מגבלות סטטוטוריות שאינן מאפשרות הסדרת תשתית לטעינת אוטובוסים חשמליים, ולכן התוכנית נחוצה בשביל לשנות מצב זה. אחת הבשורות המרכזיות בתוכנית היא שהיא מושיבה סביב אותו שולחן את מנהל התכנון, את חברת החשמל ורשות החשמל, את משרד התחבורה ואת הרשויות המקומיות, וזאת מבלי לעסוק בכל מתחם תחבורה בנפרד, אלא לקדם "הכול במכה אחת".
בדיון השתתפו נציגי מנהל התכנון בראשות דלית זילבר, שרת התחבורה מיכאלי, גורמים ממשרד התחבורה, נציגים מ-103 רשויות מקומיות, נציגים של משרדים ממשלתיים וחברות ממשלתיות, ארגונים אזרחיים ונציגי החברה המבצעת נתיבי איילון.
שרת התחבורה, מרב מיכאלי התייחסה לתוכנית: "אין ספק שתכנון בר קיימא חייב ללכת יד ביד עם תחבורה רלוונטית. אנחנו בעיצומו של משבר ביכולת שלנו לנוע במדינת ישראל, גם ברמת חופש התנועה וגם ביכולת להתפתח כלכלית וחברתית. המפתח לצאת מהמשבר הוא להעלות את התחבורה הציבורית שלנו כמה מדרגות ובמיוחד לעבור לתחבורה ציבורית נקייה. כדי שזה יקרה דרושים לא רק כלי רכב חשמליים, אלא תשתית מתאימה לטעינה ולתפעול אותם רכבים. אני מחכה בקוצר רוח לתוצאות מעולות וליישום אפקטיבי ומהיר שלהן".
שרת הפנים, איילת שקד: "נושא התשתיות בדגש על קידום תוכניות לתחבורה ציבורית יהיה בראש סדר העדיפויות שלנו. הדיון שהתקיים היום הינו צעד לקראת מימוש התוכנית לחשמול התחבורה הציבורית בישראל. התוכנית תשפר הן את חווית הנסיעה והן את שיפור איכות החיים בערים".
מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "חשמול התחבורה הציבורית הינו אינטרס לאומי ומינהל התכנון מקדם את ההליך בתיאום בין כלל הגורמים הרלוונטיים - משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברת ניהול המערכת ורשות החשמל. התוכנית תיתן מענה לטווח המידי והארוך, ותכלול פתרונות הטענה והשנאה לאוטובוסים, ובכך תשפר את חווית הנסיעה הן לנוסע והן לנהגים ואת איכות החיים בערים, תוריד את עלויות התפעול ותשפר את היעילות הכלכלית בטווח הרחוק. כמו כן, חשמול מערך האוטובוסים יתרום לא רק לאיכות האוויר אלא גם יאפשר הסרת חסמים לבינוי מעל חניית אוטובוסים, ובכך יתרום גם לניצול מיטבי של הקרקע העירונית, במדינה שבה משאב הקרקע הולך ואוזל".
