פיטורי הבכיר במשרד רה״מ בוטלו, הנימוקים למהלך הגיעו חודשיים אחר כך
פיטורי הבכיר במשרד רה״מ בוטלו, הנימוקים למהלך הגיעו חודשיים אחר כך
לשכת נתניהו ממשיכה לשמור על הנאמנים: סמנכ"ל ביטחון וחירום פוטר לאחר שנמצאו ליקויים קשים בעבודתו בתקופת כהונת בנט, אך הוחזר לתפקיד מיד לאחר שנתניהו מונה לראש הממשלה. מסמך הנימוקים לביטול הפיטורים נחתם רק חודשיים לאחר ההחלטה
משרד ראש הממשלה ממשיך בשמירה על הנאמנים לבנימין נתניהו והפעם: סמנכ"ל ביטחון וחירום אלון חלווה שחוזר למשרד אף על פי שפוטר. מנכ"ל המשרד יוסי שלי הוא זה שחתום על ההחלטה לבטל את פיטוריו.
בניגוד לסדר הדברים ההגיוני, שלי קודם החליט להחזירו למשרד ורק כחודשיים אחר כך חתם על מסמך עם הנימוקים להחלטה. שלי בעצמו כתב זאת במסמך שהגיע לידי "כלכליסט" בשבוע שעבר. באופן חריג, אין תאריך על המכתב, כך שאי אפשר לדעת בדיוק מתי הוא נכתב ונחתם. עם זאת, אופן הניסוח של שלי והשימוש בלשון עבר מלמדים כי הנימוקים נכתבו לאחר שנמסרה ההחלטה על ביטול הפיטורים. "ב־16/6/23 (טעות במקור, תאריך ההודעה הוא 16/7 — א"ג) הודעתי לחלווה בדבר החלטתי לבטל את ההחלטה הקודמת (ההחלטה לפטרו — א"ג). נימוקי ההחלטה מפורטים עתה".
המסמך מכיל 40 עמודים ונראה כמו כתב הגנה של חלווה. הצורך בו נולד משום שלאחר ששלי ביטל את פיטורי חלווה, התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ.
המאמץ להחזיר את חלווה למשרתו תמוה וחמור משום שהוא פוטר בעקבות דו"חות שמצאו ליקויים קשים בעבודתו ואומצו על ידי המנכ"לים הקודמים במשרד רה"מ. הליך הפיטורים שלו נמצא תקין על ידי פורום רחב של משפטנים בכירים בממשלה ובהם סגן היועצת המשפטית לממשלה, היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה, ולבסוף גם אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר, קבע כי הפיטורים היו מוצדקים וההליך שהוביל לכך תקין.
הפרסום בכלכליסט מה-17 בינואר
כשל ניהולי במשרד רה"מ - הביקורות מדאיגות, הממצאים חריגים והסמנכ"ל נותר בתפקידו
לפי בדיקה מדגמית, בשליש מהחשבוניות ששולמו ב־2021 לספקים של משרד רה"מ נמצא תשלום עודף של מיליוני שקלים. כל החיצים מובילים לסמנכ"ל האגף לביטחון וסגנו, שהליך פיטוריהם נעצר השבוע בידי המנכ"ל הזמני, צחי ברוורמן. משרד רה"מ: "הטענות מטעות והפוכות מהעובדות"
לכתבה המלאה
בדו"ח ממאי 2022 חלווה נמצא אחראי להקמה ללא היתר בנייה של מתקנים לאבטחת בית ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שבעקבותיה הוא זומן לשימוע על ידי מנכ"ל המשרד דאז יאיר פינס. דו"ח אחר שהוגש על ידי חשב משרד ראש הממשלה ביולי 2022 קבע כי תשלומים לספקי המשרד תחת חלווה חרגו ב־23 מיליון שקל מתקציב שאושר במכרז שבו הם נבחרו. החריגות האלה אושרו על ידי חשב המשרד רק בדיעבד, לאחר שההוצאה כבר בוצעה. הדו"ח הזה היה נדבך מרכזי בהליך שימוע שהובילה נעמה שולץ, מנכ"לית המשרד בתקופת כהונת יאיר לפיד.
דו"ח שלישי שנחתם בנובמבר 2022, כבר תוך כדי הליך הפיטורים של חלווה, חמור אף יותר מהקודמים וראה בו אחראי לאישור תשלומים מיותרים בהיקף של מיליוני שקלים לספקים של משרד רה"מ, בין היתר לחברת טופ סקיי ליין. כלומר, בניהולו של חלווה המשרד שילם לספקים מיליוני שקלים ללא הצדקה, בעקבות חשבוניות כפולות, ובמקרים אחרים נמצאו תשלומים עבור מוצרי אבטחה שכלל לא סופקו.
מאז מינויו לראשות הממשלה בנימין נתניהו, באמצעות יוסי שלי, עוסק בהדחה ממשרדו של אנשים שחשודים בחוסר נאמנות ומינוי נאמנים. החזרתו של חלווה למשרד היא חלק חשוב מהמהלך הזה. בתפקידו כמנהל אגף ביטחון וחירום הוא יכול לספק הצדקה ביטחונית לדרישות שרה נתניהו, בעיקר לשיפוץ באחד משלושת בתי המשפחה.
המאמץ להשאירו בכל מחיר החל מיד כשנתניהו הפך לראש ממשלה. חלווה הודח מהמשרד על ידי המנכ"לית הקודמת נעמה שולץ כחודש לפני שנתניהו הקים ממשלה חדשה. הפעולה הראשונה שנקט נתניהו עם כניסתו לתפקיד היתה בלימת הפיטורים. הוא עוד לא בחר אז מנכ"ל קבע למשרדו, אך מינה את צחי ברוורמן למנכ"ל זמני וזה מיד הודיע למנהלת משאבי אנוש של המשרד על עצירת הפיטורים כדי לבדוק את תקינות ההליך.
בגלל עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד עצירת הפיטורים, יוסי שלי סיכם עם משרד המשפטים כי הליך הפיטורים ייבדק על ידי גורם משפטי. מטרתו היתה להשיג חוות דעת לטובת חלווה. הוא התנגד לבדיקה של היועצת המשפטית של משרד רה"מ משום שתמיכתה בהליך היתה ידועה. כמובן שהוא התנגד גם לבדיקת היועמ"שית גלי בהרב־מיארה. בסופו של דבר סיכם עם סגן היועמ"שית ד"ר גיל לימון כי את הבדיקה יבצע אסי מסינג, היועמ"ש של משרד האוצר. כאמור, מסינג אכזב את שלי ונתניהו וקבע כי הליכי השימוע והפיטורים נוהלו באופן תקין ולא נפל בהם פגם.
חרף ההסכמות עם לימון ובניגוד למסקנות מסינג, שלי התעקש להחזיר את חלווה. הנימוקים במסמך שבידי "כלכליסט" מעוררים תהיות. ראשית, שלי מתעלם מהדו"ח השלישי והחמור מכולם. זו התחמקות שמשרתת את חלווה ואת המאמץ להשאירו, אך רעה לאינטרס הציבורי. באשר לתשלומים בסך 23 מיליון שקל שאושרו בדיעבד כותב שלי כי אכן נפלו ליקויים בהתנהלות חלווה: "עניינם מעקב לא נאות אחרי התקשרויות וזאת למשך תקופה קצרה".
שלי מתמקד בעיקר בטענות כי חלווה אחראי להקמת המתקנים סביב ביתו של בנט ללא היתר בנייה. הוא מסכים כי חלווה היה אחראי על הליך בקשת ההיתר, בדו"חות מופיעות אף התכתבויות שבהן חלווה מבהיר כי זו אחריותו. חלווה, על פי שלי, גם היה אחראי להתקשרות עם הספק שהקים את מתקני הביטחון. אבל כל זה לדעת שלי לא הופך את חלווה לאשם בהקמתם ללא היתר.
שלי מגלגל את האשמה ליועמ"שית של משרד רה"מ שלומית ברנע פרגו משום שמחשש לניגוד עניינים לא הסכימה כי הספק שמקים את מתקני הביטחון, חברת טופ סקיי ליין, הוא גם זה שישכור את האדריכל שמגיש את התוכניות להיתר ומפקח על העבודה. על פי שלי, ההחלטה הזו גרמה לעצירת עבודת האדריכל.
