האוכלוסייה בישראל חשופה לזיהום אוויר חריג ומסוכן - פי 4 מהיעד
האוכלוסייה בישראל חשופה לזיהום אוויר חריג ומסוכן - פי 4 מהיעד
לפי סקר מדדי איכות החיים של הלמ"ס ובו מדד איכות אוויר, שנערך ב-2022 מ-2015 ופורסם כעת, מבין מדינות ה-OECD, החשיפה הממוצעת של האוכלוסייה למזהמים בישראל נמוכה רק מזו בצ׳ילה, פולין ומקסיקו; 2,500 ישראלים מתים מדי שנה מזיהום אוויר
האוכלוסייה בישראל חשופה לזיהום אוויר חריג ומסוכן, הגבוה לעיתים ביותר מפי ארבעה מערכי היעד של המשרד להגנת הסביבה. כך עולה ממדד איכות אוויר המתפרסם היום לראשונה במסגרת פרסום סקר מדדי איכות החיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לשנת 2022. בשנת 2022 החריגות הגבוהות ביותר בחלקיקים (הגורם העיקרי לפיו נמדדת תמותה מזיהום אוויר), נצפו בערים פתח תקווה, חדרה ובני ברק, והחריגות הנמוכות ביותר – בירושלים, בבית שמש ובאשקלון.
תקנות "אוויר נקי" של המשרד להגנת הסביבה קובעות ערכי יעד למזהמי אוויר, שחריגה מהם עשויה להוביל לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם, ובסביבה (לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח). כעת מדד איכות אוויר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמשרד להגנת הסביבה, מציג נתונים על חשיפת האוכלוסייה לריכוזי מזהמי אוויר מעל ערכי היעד ומבטא את רמת הסיכון של האוכלוסייה בישראל מזיהום אוויר, כאחוזים, ביחס לערכים אשר נקבעו על ידי ארגון הבריאות העולמי ואשר אומצו בישראל. המדד בוחן את ממוצע הימצאותם של חלקיקים נשימיים עדינים (pm2.5), אוזון וחנקן דו חמצני ב-20 הערים הגדולות בישראל בשנים 2015-2022.
לאורך כל השנים שנבדקו, חריגות נצפו בכלל המזהמים שנבדקו במדד ובכל הערים בארץ. אולם בין השנים 2015-2022 קיימת מגמה של ירידה באחוזי החריגה הן עבור חלקיקים והן עבור חנקן דו-חמצני. ירידות אלו נובעות ממספר גורמים, העיקריים שבהם: הפחתה בפליטות המזהמים מתחבורה אשר מורגשות בעיקר בערים וכן בפליטות התעשייה בעקבות יישום חוק אוויר נקי, מתוקפו מבוצעות פעולות רבות ובעיקר התאמת הסטנדרטים הסביבתיים הנדרשים מהתעשייה בהיתרי הפליטה לאוויר לאלה המקובלים באירופה; יישום הדרישות להפחתת השימוש בדלקים מזהמים בהם פחם, סולר ומזוט והמעבר של התעשייה לגז.
ציון 100 במדד, משמעותו שהחשיפה הממוצעת למזהם זהה לערך היעד השנתי. אולם הממוצע הארצי בחשיפה לחלקיקים עומד על 340 (לעומת 419), מה שמעיד על חריגות גבוהות מאוד. יחד עם זאת, ממוצע החריגות עמד בשנת 2015 על 340, כך שהנתונים השתפרו במעט – אך עדיין מעידים על חשיפה מסוכנת וחריגה של אזרחי ישראל למזהמים המובילים לתחלואה קשה ותמותה. גם בחנקן דו חמצני ישנה ירידה בממוצע לאורך השנים, מ-195 בשנת 2015 ל-151 אשתקד. לפי המשרד להגנת הסביבה, הירידה בחריגות בחלקיקים ובחנקן דו-חמצני מיוחסת לשיפורים טכנולוגיים בצי כלי הרכב.
זיהום האוויר מוכר כגורם הסיכון הסביבתי המשמעותי ביותר על בריאות האדם, ועלול לגרום לתמותה ולנזקים בלתי הפיכים. איכות האוויר מושפעת הן מפעילות אנושית הכוללת שריפת דלקים (בעיקר פחם, נפט וגז) במגזרי המשק ובתחבורה והן מתופעות טבעיות כגון סופות אבק. זיהום האוויר בישראל נחשב לגבוה ביחס למדינות המפותחות, ולפי ה-OECD רמתו דומה לזו המוכרת במדינות אשר כלכלתן מבוססת על תעשיות הפחם, הנחושת והאלומיניום. מבין מדינות ה-OECD, החשיפה הממוצעת של האוכלוסייה למזהמים בישראל נמוכה רק מזו בצ׳ילה, פולין ומקסיקו. מדי שנה מוצאים את מותם בשל חשיפה מסוכנת לזיהום אוויר כ-2500 בני אדם (26.8 מקרי מוות לכל 100,000 תושבים לפי ארגון ה-oecd), כאשר המדד מתייחס לזיהום הנגרם בשל חלקיקים נשימיים עדינים בלבד (pm2.5).
לטענת המשרד להגנת הסביבה רמת החלקיקים הנובעת ממקורות טבעיים בישראל גבוהה במיוחד בשל קרבתה לאזורי מדבר, ולכן זהו המקור העיקרי לחשיפה לחלקיקים בישראל. אולם התמונה המלאה מורכבת בהרבה. לדברי פרופ׳ עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, ״אומנם רמת הרקע הטבעית של חלקיקים בישראל גבוהה, אבל קשה מאוד לקבוע מה חלקם של החלקיקים הטבעיים ומה חלקם של החלקיקים שמגיעים בשל פליטות מתחבורה או תעשייה, זה תלוי במקום ובזמן. מה שבטוח הוא שבשל רמת הרקע הגבוהה חשוב מאוד להחמיר בתקנים ובדרישות הסביבתיות בנוגע לפליטות חלקיקים מתחבורה ומתעשייה. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שגם חלקיקים טבעיים נושאים על גבם לא פעם מזהמים אנתרופוגניים, ומסייעים בהכנסתם לגוף".
הדרך של המשרד להגנת הסביבה למדוד זאת היא הסקה בהתבסס על ריכוזים שנמדדים בתחנות מרוחקות מתעשייה ותחבורה. כך למשל, בקטורה ותל חי נמדדים ריכוזים גבוהים של חלקיקים למרות שבאזור ישנה השפעה נמוכה של תעשייה. עם זאת, גם במשרד מסבירים כי קשה מאוד לקבוע מה החלק היחסי של כל גורם.
חשוב לציין גם שלא כל המזהמים נלקחו בחשבון ונבדקו במדד המשרד להגנת הסביבה. כך למשל, לא נמדדה החשיפה לבנזן (מזהם הנחשב למסרטן). החשיפה לבנזן נחשבת בין היתר לגבוהה במיוחד בחיפה, בה פועלת התעשייה הפטרוכימית ופועלות תשתיות מזהמות משמעותיות דוגמת הנמל הימי.
