סמוטריץ': "מהלכים פופוליסטיים של שבירת תקרות תקציב עלולים להכניס את המדינה לסחרור"
סמוטריץ': "מהלכים פופוליסטיים של שבירת תקרות תקציב עלולים להכניס את המדינה לסחרור"
בנאומו הראשון כשר האוצר בכנס שקיים אגף השכר במשרד אמר בצלאל סמוטריץ' שלא יאפשר פריצה חדה של מסגרות התקציב. לדבריו, "המדיניות הפיסקלית צריכה להיות מתואמת עם המוניטרית, וכך יהיה"
"מהלכים פופוליסטיים של שבירת תקרות תקציביות עלולים להכניס את כולנו לסחרור ולפגוע במדינת ישראל" כך אמר היום שר האוצר הנכנס, בצלאל סמוטריץ' בכנס תאגידים סטטוטוריים שקיים אגף השכר במשרד האוצר.
הכנס הפגיש בין כלל מנהלי התאגידים הסטטוטוריים – דוגמת בנק ישראל, חברת החשמל, מקורות, רשות הטבע והגנים, מד"א – לבין אגף השכר באוצר, זאת על רקע דיוני השכר שצפויים להיפתח בקרוב במסגרת התקציב לשנים 2023-2024.
מדובר בנאומו הפומבי הראשון של סמוטריץ' מאז כניסתו לתפקיד שר האוצר, אך באופן לא מפתיע הנאום לא כלל הצהרות נקודתיות ודרמטיות. סמוטריץ עצמו התייחס לכך ואמר "למרות שיש לי ניסיון של חמש שנים בועדת כספים ומספר תובנות כלכליות, אני בתהליך למידה, אני נזהר מלהתבטא, אני לומד הרבה מאוד מהסקטור העסקי ומצמרת המשרד". עם זאת, ניתן להצביע על שלוש נקודות שהדגיש סמוטריץ בנאומו.
הנקודה הראשונה היא העובדה שסמוטריץ' החל לשדר לשותפים הקואלציונים שהוא לא הולך לתת ליד לפריצה חדה של המסגרות התקציביות. סמוטריץ' הדגיש בנאומו כי פריצה כזו עשויה להביא אותנו לסחרור. סמוטריץ' אמר דברים דומים בוועדת הכספים שהתקיימה מוקדם יותר הבוקר. סמוטריץ' מקפיד שלא להזכיר את הגירעון, שכן לפי תחזית ההכנסות הנוכחית, הגדלת התקציב לא תביא לגירעון משמעותי, אך תהווה פריצה של כלל ההוצאה המגביל את התקציב.
בהקשר זה סמוטריץ הדגיש כי "המדיניות הפיסקלית של הממשלה צריכה להיות מתואמת עם המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, וכך יהיה", זו הפעם הראשונה ששר האוצר הנכנס מתייחס לבנק ישראל, משמעות ההצהרה הזו כי באוצר ישאפו לתקציב מרסן, ובמהלך הדיונים על הסכמי השכר יקחו בחשבון את ההשפעה על האינפלציה.
הנקודה השניה היא, שסמוטריץ' מעוניין כבר בתקציב הקרוב ובהסכמי השכר הקרובים להביא להתייעלות במגזר הציבורי. סמוטריץ' אמר "לא נאפשר שירות ציבורי בינוני, אנחנו מכוונים לתת כוח למנהלים לנהל, להטמעת דיגיטציה, להתייעלות, ולצמצום רגולציה. זה גם מה שאתם צריכים (המנהלים שישבו בקהל, ש"ט) אנחנו יודעים שבתאגידים הכל מורכב, כי הכל מעוגן בחקיקה, אבל נסייע לכם לשנות את זה, לבנות הסכמי שכר מודרניים, לייצר שכר דיפרנצאלי ולחבר בין שכר ומצוינות".
הנקודה השלישית, סמוטריץ' חוזר כל העת על כך שהוא מצפה להמשיך לשמור על קשר רציף עם הציבור. כך לדוגמה סמוטריץ' הציע היום בוועדת הכספים לאזרחים שיש להם קשיים מול רשות המסים לפנות ללשכתו או אליו באופן אישי. כך גם בנוגע למנהלי התאגידים, סמוטריץ' חזר כמה פעמים במהלך נאומו כי "דלתו תהיה פתוחה לכל מנכ"ל ומנכ"ל, אני יודע שלא כל החכמה נמצאת בקפלן 1". על אף החינניות שבמדיניות זו, היא עשויה בהמשך הדרך להקשות הן על התנהלות לשכת השכר, והן על התנהלות הדרג המקצועי שעלול לגלות כי גורמים עסקיים עוקפים את הפקידות ופונים ישירות לשר.
בפתח דבריו הודה סמוטריץ' לממונה על השכר, קובי בר נתן, על תפקודו בשנים האחרונות, ואמר כי הוא היה שמח מאוד אילו בר נתן היה נאות להמשיך בתפקידו. אך כאמור, בר נתן הודיע כי הוא לא מתכנן להאריך את כהונתו. כמו כן, הודה סמוטריץ' למנכ"ל משרד האוצר היוצא רם בלינקוב שסיים את תפקידו היום עם ההכרזה הסופית על סיום הפרטת נמל חיפה.
"מענקי קורונה שניתנו לעצמאים שלא זכאים לכך - צריכים לחזור"
מוקדם יותר השתתף סמוטריץ' בדיון בוועדת הכספים, שעסק בדרישת העצמאים שלא להשיב את מענקי הקורונה שחולקו גם למי שלא היו זכאים לקבל אותם. הוא אמר: "הכסף צריך לחזור, זו נקודת המוצא. ביקשתי מרשות המסים לתת פריסה "גדולה יותר, ולהסיר את העיקולים".
הרקע לדיון חוזר אחורה עד לפרוץ משבר הקורונה במרץ 2020, במהלכו הוחלט להעביר מענקים לעצמאים שחוו ירידה בהכנסות גם ללא הצגת דוחו"ת, המוכיחים את הירידה, אלא הסתמך על ההצהרה של העצמאי. כבר בזמן אמת התנגדו ברשות המסים למהלך הזה, אך חברי הכנסת התעקשו להעביר את המענקים מיידית על סמך ההצהרות, כשהם מתחייבים יחד עם נציגי המגזר העסקי שמי שקיבל את המענק שלא כדין יחזיר את הכסף לרשות המסים.
אלא שברגע שברשות המסים החלו לבקש את הכספים בחזרה, התעוררה ביקורת בקרב ארגוני העצמאים, כשחלקם דרשו 'השבה דיפרנציאלית', כלומר, שישנו את חוק המענקים באופן רטרואקטיבי, כך שגם עצמאי שחווה ירידה של פחות מ-40% או 25%, יזכה למענק דיפרנציאלי. דרישה דומה אחרת היא לוותר במקרים מסוימים על הכספים שניתנו שלא כהוגן באמצעות שימוש בסעיף מיוחד המקנה לרשות המסים את היכולת להשתמש ב'שיקולי צדק' ולא לתבוע השבה של הכספים.
למרות שהדרישה להשבה דיפרנציאלית נכנסה להסכם הקואלציוני עם עוצמה יהודית (סעיף 166), דחה שר האוצר סמוטריץ' את הדרישה הזו בצורה חד משמעית בדיון ואמר "כל מי שקיבל כספים שלא אמור לקבל, אני מניח כולם היו תמי לב, אבל אחרי שאלו התבחינים, אנחנו לא נשנה אותם אחורה. אם נשנה אותם אחורה, נהיה חייבים לשנות אותם גם למי שלא הגיש, יש הרי שיוויון, לא יכול להיות שמי שהגיש בטעות, קיבל. ומי שלא הגיש לא קיבל. זה אירוע של מיליארדים".
נציגת רשות המסים בדיון, מירי סביון אף הוסיפה כי "רשות המסים פנתה לכל אלו שקיבלו מענקים שלא לפי החוק, ו-87 אלף חייבים כבר השיבו מענקים בהיקף של 1.8 מיליארד שקל. ומי שעוקלו החשבונות שלהם יכלו להגיש השגה, ואף נעשתה אליהם פניה חוזרת ונשנית".
למרות התפיסה העקרונית שהכספים שחולקו שלא לפי החוק צריכים להיות מושבים, התקיים דיון סוער בוועדה לגבי האופן שבו רשות המסים גובה את החוב בחזרה. חברי כנסת רבים דרשו לבטל את כל העיקולים שהוטלו באופן מיידי, ולתת פסק זמן רחב יותר. סמוטריץ' אמר כי הוא לא יכול להורות לרשות המסים לבטל עיקולים, אך הוא מבקש מהם לבחון זאת. נציגת רשות המסים אמרה כי תיפתח שוב האפשרות להשיג, אך לא הסכימה להתחייב על הסרת העיקולים.
סוגיות נוספות שהעלו חברי הכנסת ונציגי העצמאים, הם ביטול ההצמדה על החוב (רשות המסים לא הטילה ריבית, אך כן הטילה הצמדה בכדי לשמור על ערך החוב, ש"ט) וגם לאפשר פריסה רחבה יותר של המס. נציגת רשות המסים אמרה כי הם יאפשרו פריסה לשישה תשלומים, אך חברי הכנסת ונציגי העצמאים אמרו כי פריסה זו היא דלה ולא מספיקה.
