פרשנותלנהל את הישג צניחת הגירעון באופן מחושב
פרשנות
לנהל את הישג צניחת הגירעון באופן מחושב
העלייה בהכנסות המדינה וצניחת הגירעון מביאות באופן מיידי ליצירת לחצים על משרד האוצר. הדרך הנכונה להתמודדות עם הלחצים הללו איננה לסרב לכולם, אלא לפעול באופן מחושב ולא אימפולסיבי
מחירי הסחורות בעולם ממשיכים לעלות והאינפלציה נושפת בעורף, תום הפלישה הרוסית לאוקראינה לא נראה באופק, הסכם המעצמות עם איראן ממשיך להתקדם, אך כל זה לא עוצר את ההתאוששות הכלכלית המרשימה של הכלכלה הישראלית. הכנסות המדינה בחודשיים הראשונים של 2022 עומדות על 83.1 מיליארד שקל, ומשקפות גידול עצום של 41.3% לעומת חודשים אלה ב־2020 שקדמה למשבר הקורונה. אף שהסיכונים הגלובליים גדלו, באוצר ובבנק ישראל משוכנעים כי השנה הנוכחית תסתיים בהכנסות גבוהות בהרבה מהמשוער.
ההכנסות הגבוהות הביאו לכך כי בחודש פברואר היה עודף תקציבי נדיר של 4 מיליארד שקל. זאת לעומת פברואר 2021 שהיה חודש קשה במיוחד שבו המדינה סיימה בגירעון של 11 מיליארד שקל. וכך הגירעון ב־12 החודשים האחרונים ירד ל־2.2% בלבד. נזכיר, כי יעד הגירעון לשנת 2022 הוא 3.5% תוצר, ועוד 0.4% תוצר בגין הוצאות הקשורות להתמודדות עם נגיף הקורונה.
“גדול ניסיון העושר מניסיון העוני”
באופן שאופייני לפוליטיקאים, שר האוצר אביגדור ליברמן וראש הממשלה נפתלי בנט לא פספסו את ההזדמנות לייחס לעצמם את העלייה בהכנסות והירידה בגירעון. מבחינתם, התוצאות הללו הן פונקציה של ההימנעות מסגרים, ביטול החל”ת והעברת התקציב. אך למעשה, את ההשפעה של הצעדים האחרונים על ההכנסות קשה מאוד לאמוד.
1 צפייה בגלריה
ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן. לקחו לעצמם את הקרדיט
(צילומים: אביגיל עוזי, מארק ישראל סלם)
ברור לכולם כי התאוששות הכלכלה הישראלית מלמדת בעיקר על חוזקות יסודיות של הכלכלה הישראלית. הנתונים המעודדים עד כה אינם אות הצלחה על עמידה במבחן, אלא אות פתיחה למערכה הבאה, מערכה שכותרתה “איך מתמודדים עם העודפים התקציביים”. פתגם יהודי עתיק אומר כי “גדול ניסיון העושר מניסיון העוני”, והפתגם נכון גם בכל הנוגע לניהול תקציב מדינה.
העלייה בהכנסות המדינה מביאה באופן מיידי ליצירת לחצים על משרד האוצר. אלו מבקשים להגדיל קצבאות נכות, אלו מבקשים לצמצם את מסי הבלו, אלו מבקשים להגדיל תמיכות ישירות, ארגוני העובדים השונים מגיעים עם ציפיות ודרישות גבוהות לשולחן המשא והמתן, וכל שר ושר מכנה את פעילות משרדו בשם התואר הנכסף “השקעה”.
השקעות שיעודדו את הצמיחה
הדרך הנכונה להתמודדות עם הלחצים הללו איננה לסרב לכולם, אלא לפעול באופן מחושב ולא אימפולסיבי. לנסות ככל האפשר לתרגם לחצים קצרי טווח לקידום מטרות ארוכות טווח. ליברמן נהג כך במידה חלקית בתוכנית שהכריז עליה לצמצום יוקר המחיה.
עודפים תקציביים אינם כסף מיותר שיש למצוא דרך לבזבז. הוצאה ממשלתית לא יעילה עלולה להזיק. הפניה לא נכונה של הכספים עשויה לדכא צמיחה דרך הקטנת התמריץ לעבוד.
בחודשים האחרונים ליברמן חוזר שוב ושוב על האתגר הבא של כלכלת ישראל: ישראל הצליחה להתברג כאחת הכלכלות המובילות בעולם, אך עליה להיכנס אל עשר הכלכלות המובילות בעולם במדדי הפיתוח האנושי והתוצר לנפש - ליברמן מכנה זאת “לעשות וינקר לשוויץ”. יש יותר מדרך אחת להגיע ליעד הזה, אך שום דרך לא כוללת מדיניות סנטה קלאוס ושליפה מהשרוול.
